ממש מתחת לאף, בשקט ובצניעות, מתרחש לו דבר מדהים בבסיס מחו"ה אלון. לאחר שנים של אחוזי גיוס נמוכים מאוד בקרב האוכלוסייה הנוצרית דוברת הערבית בישראל, שלא עלו על חייל אחד או שניים במחזור, במחזור הנוכחי התנדבו לא פחות מ-24 חיילים בני המגזר לשירות בצה"ל.

חדורי מוטיבציה ורצון להצליח, התחילו החיילים את דרכם הצבאית בשלושה שבועות של הכנה במנהל האוכלוסיות בקריית שמונה. לאחר מכן, הם נקלטו במחו"ה אלון על מנת לצלוח את האתגר הגדול ביותר בגיוסם: השפה העברית.

עם הגעתם לבסיס, הוקמה במיוחד עבורם מחלקת "נחשון" - חממה של חינוך, משפחתיות וגאוות יחידה, המותאמת לאוכלוסייה הנוצרית דוברת הערבית. כעת, כשהם מציינים בטקס חגיגי את סיום ההכשרה הראשונה מסוגה, תפסנו לשיחה את האנשים שעיצבו אותה.

"ההכנות לטקס הסיום מרגשות אותי בטירוף", משתפת סגן ספיר גנץ, מ"פ פלוגת "אייל", בה נקלטו החיילים. "הם חיילים מדהימים והעברית שלהם השתפרה באופן בלתי נתפס".

"אני בטוחה שהם יגיעו רחוק בשירות", משוכנעת המ"פ, "המטרה שלנו הייתה להעלות את רמת השפה שלהם, מתוך ההבנה שהם מכוונים לתפקידים משמעותיים שמצריכים שליטה טובה בעברית".

הקורס מורכב ברובו משיעורי עברית שהתקדמו בהדרגה ברמת הקושי, ומשולבים בו גם שיעורים הנוגעים במורשת וחיבור למדינה, קליטה נכונה בצה"ל ונושאי העשרה נוספים הקשורים לזהותם הייחודית של החניכים.

"העובדה שיש לנוצרים דוברי ערבית קורס ומחלקה משלהם, מחזקת את הידיעה שצה"ל הוא מקום שדואג ותמיד ידאג להם", מסבירה מפקדת מחלקת "נחשון", סגן שולמית גרדי, שליוותה את החניכים מקרוב. "העלייה המשמעותית באחוזי ההתנדבות של האוכלוסייה לצבא מוציאה אותה מעמדת המיעוט".

מחלקת נחשון מחו
"לא סתם קראנו להם 'נחשון', הוא חצה ראשון את ים סוף וכולם באו אחריו"

מבחינת סגן גרדי, שפיקדה על הקורס, המטרה הייתה ליצור בית עבור המחלקה שיוביל להד בקהילות מהן באו החיילים. "המחלקה הולכת לפתוח דלת עבור כלל הקהילה הנוצרית דוברת הערבית", היא אומרת, "לא סתם קראנו להם 'נחשון', הוא חצה ראשון את ים סוף וכולם באו אחריו".

את הגאווה של טוראי אסעד טזמוז, בכך שעבר את קורס "נחשון" בהצלחה, אפשר לשמוע בכל מילה שיוצאת מפיו: "פעם לא הייתי מדבר עברית בכלל, לא ידעתי כמעט כלום, הקורס גרם לי להרגיש בנוח עם השפה והשתפרתי מאוד".

"המחלקה היא כמו משפחה, כמו אחים - הרבה יותר מחברים", הוא אומר בהתרגשות, "כל אחד עוזר ודואג לשני - אנחנו יד אחת".

אסעד, בן 19 מנצרת, גדל במשפחה נוצרית דוברת ערבית. הרצון שלו להתנדב לשרת בצה"ל הגיע ממקום מפתיע: "אבא שלי נהג במשאית. רציתי להיות כמוהו, כדי שיהיה גאה בי, אבל היה לי חשוב לתרום למדינה שלי, אני חלק ממנה". כמו שקיווה, יתחיל בקרוב אסעד שירות סדיר כנהג תובלה, "הקורס נתן לי את השילוב שרציתי, ואני שמח מזה".

המילה האהובה על טוראי טזמוז בעברית היא ביטחון עצמי. "זה הדבר שהכי השתפר אצלי", הוא משתף, "אני מרגיש טוב לקראת התפקיד שאני הולך לעשות, אבל זה לא מספיק עבורי. אני רוצה להיות קצין, זו התרומה הכי גדולה שאני יכול לתת".

"מראשית ימיו, צה"ל הוא צבא העם, המהווה תחנה מרכזית במפגש בין כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית", מסכמת מפקדת בסיס מחו"ה אלון, סא"ל דורית מעוז. "לכולנו בית משותף בתוך הצבא, בעל ערכים משותפים של ערבות הדדית, אחריות אישית ודאגה לזולת".

הכתבה פורסמה במקור באתר צה"ל

עוד בפז"ם:

>> איומים על חיילים ערבים-נוצרים ברשת