ביום שבת ה–7 באוקטובר מיד כששמעתי על מעשי הטבח והזוועות, נפרדתי מאשתי וילדיי ונסעתי ליחידה שלי כדי להשתתף בלחימה במחבלים ובטרור הרצחני. זו הפעם השנייה שאני מוקפץ בצו 8 בעת חירום ללחימה, הפעם הקודמת הייתה במבצע צוק איתן, ממש סמוך לברית של הבן הבכור שלי, נעלמתי לחודש וחצי.

לא הייתי החרדי היחיד שעזב את הבית באמצע החג, ראיתי מסביבי לא מעט חובשי כיפות שחורות, בין אם הם חיילים מהגדודים החרדים 'נצח יהודה, או פלוגת 'תומר' בגבעתי ו'חץ' בצנחנים, מתנדבים בארגוני החירום וההצלה וגם כאלו שהמלאכה שלהם הייתה בלתי נתפסת, כשתפקידם היה לאסוף את חלקי הגופות.

המלחמה הזאת שינתה ב–180 מעלות את ההסתכלות החרדית על הצבא, רק בגדוד המילואים החרדי של נצח יהודה היו 200% אחוזי גיוס. מילואימניקים חרדים שכבר קיבלו פטור משירות מילואים נלחמו כדי לחזור ליחידות שלהם, צעירים חרדים שממש התחננו להתגייס ואלפי חרדים בעלי פטור משירות צבאי רצו להיות חלק והתנדבו לשלב ב'.

אני רואה ושומע קולות של כאלו המנסים לפגום בגיוס חרדים לשלב ב' בצה"ל בטענות שונות כאילו מדובר בעוד פלסטר מקומי. אני רוצה לומר לכם שאני מבין את החששות שלכם, אבל אם נסתכל בראייה ארוכת טווח, השינוי ביחס החרדי לצה"ל בחודש האחרון הוא היסטורי בקנה המידה שלו, כאשר גדולי הרבנים מכלל המגזרים החרדים חיזקו את חיילי צה"ל, בין אם בסרטונים מצולמים, או בשיחות אישיות ואף ראינו אדמו"רים ורבנים שהגיעו לשטחי הכינוס, כדי לברך ולתמוך בחיילים.

אלו מראות שטרם נראו כמותם במגזר החרדי, ילדים חרדים התנדבו להכין ציצות לחיילים, נשים חרדיות בישלו אוכל וארזו משלוחים לחיילים, אברכים שיצאו לשמח את הלוחמים ורקדו איתם ביחד. חרדים נוספים שיצאו מידי יום ולילה לכל הבסיסים וחילקו בגדים טרמיים, ציוד טקטי שהיה חסר ללוחמים והכל מתוך תחושה שהם רוצים להיות חלק ושייכים.

עליכם להבין, השינוי הגדול במגזר החרדי מהשבת ה-7 באוקטובר ביחס לצה"ל, הוא אירוע שהולך לשנות בטווח הארוך את האתגר של הציבור החרדי מול צה"ל. כשבוע לאחר הלחימה, במנהלת החרדים בצה"ל הודיעו על פתיחת מסלול מקוצר לחרדים שכבר קיבלו פטור, וההתגייסות הייתה בדמות אלפי חרדים שביקשו להתנדב לכל משימה ורק שיתנו להם לעזור.

חיילי מילואים דתיים וחרדים (צילום: עמותת נצח יהודה)
חיילי מילואים בהם דתיים בשיעור תורה קצר תו"כ הפעילות|צילום: עמותת נצח יהודה

אני פונה לכל אלו שחושבים שהחרדים עושים כאן סיבוב, כנראה שאתם מכירים את המגזר החרדי רק דרך התקשורת. אם בעבר חייל חרדי היה מסתובב בשכונות חרדיות מסוימות וסופג צעקות וקללות, כיום, חייל חרדי שילך באותן שכונות, כולם יסתכלו עליו בהערצה ויבדקו אם חסר לו משהו או איך אפשר לעזור לו.

שינוי לא עושים ביום אחד, זהו הליך ארוך עם קשיים בדרך. אנחנו כבר יצאנו לדרך, צה"ל הוא כבר חלופה ראויה לצעירים חרדים שלא פוקדים את ספסלי הישיבה, הגדודים החרדים קוצרים הצלחות רבות והבקשות שאנחנו מקבלים בעמותת "נצח יהודה" לגיוס זה משהו שאנחנו לא מכירים.

לשאלתכם, אתם צודקים, אין עדיין שוויון מלא, אבל יש התעוררות והבנה שהגיע הזמן להיכנס מתחת לאלונקה ועל זה אנחנו צריכים לברך לטובה בראייה ארוכה לשנים הבאות, כשנראה יותר ויותר חובשי כיפות שחורות בצה"ל וכשהם יחזרו לביתם עם מדים, כולם יצדיעו להם ויהיו גאים בהם שהתנדבו להגן על המדינה של כולנו ועל החיים של כולנו.

דבר אחד חשוב שתדעו, תמיד יהיו קיצונים ושוליים שינסו להרוס את השמחה של שילוב החברה החרדית בצה"ל, אל תתנו להם במה, תתעלמו מהם, הם לא מייצגים אף אחד מלבד את עצמם. במשך שנים אתם טוענים שהחרדים לא מתגייסים והגיע הזמן לשינוי - אז הנה השינוי מגיע. אל תהרסו אותו. תעזרו לנו לעבור את השינוי ביחד.


יוסי לוי, הינו חרדי מבית, רב סרן בצה"ל, סגן מפקד גדוד חי"ר 21 ומנכ"ל עמותת נצח יהודה מייסדת ומלווה את שילוב חרדים בצה"ל מיום ההקמה.

יוסי לוי (צילום: באדיבות העמותה)
יוסי לוי, מנכ"ל עמותת נצח יהודה|צילום: באדיבות העמותה