ביום אחד בשנת 1965 ישבו מפקד חיל האוויר, האלוף עזר ויצמן ז"ל וראש המוסד דאז מאיר עמית. על אותה הפגישה, סיפר וייצמן בראיון לפני מותו. "מאיר פנה אלי ושאל, 'תגיד, מה אתה רוצה שאני יעשה למענך?'". ויצמן לא חשב פעמים וענה לו "אני רוצה שתשיג לי מטוס מיג 21". באותם הימים, המיג 21, מטוס מתוצרת סובייטית, היה מטוס הדגל של צבאות ערב ולאיש במערב לא היה מושג לגבי היכולות שלו. שנה לאחר הפגישה של ויצמן ועמית, ב-9 באוגוסט 1966, הסתיים מבצע יהלום וראש המוסד הביא לחיל האוויר מתנה – מטוס מיג 21 ואפילו מדריך עם רזומה של טייס שערק – סרן מוניר רדפא.
מיד לאחר שהמטוס נחת בארץ, רדפא לימד את חיל האוויר כל מה שצריך לדעת עליו. לאחר מכן, דני שפירא, טייס ניסוי מיתולוגי, הטיס אותו באימוני קרבות אוויר מול טייסי החיל. באימונים האלה למדו טייסי חיל האוויר את נקודות התורפה של המיג, מה שנתן להם יתרון משמעותי על פני טייסי האויב. שנתיים לאחר מכן, כל מפגש אווירי במלחמת ששת הימים הסתיים בניצחון ישראלי.
כמה שנים לאחר מכן, פורצת מלחמת יום הכיפורים, מלחמה נוספת שבה למוסד תרומה חיונית להשגת הניצחון. בימים שקדמו לפרוץ הקרבות, המוסד העביר ידיעות אודות עיתוי תחילת הלחימה. צבי זמיר, ראש המוסד בזמנו גרס כי יש לו בסיס טוב מאוד לקבוע שקרבות יפרצו ב-6 באוקטובר. המידע המהותי יותר שלדברי רבים, הציל את מדינת ישראל, הגיע ב-12 באוקטובר 1973 – במוסד התקבלה ידיעה כי יומיים לאחר מכן, הצבא המצרי מתכוון לצאת לקרב שריון גדול במטרה לכבוש את מיצרי הגידי והמיתלה. בזכות המידע הזה, צה"ל התכונן לקרב היטב, מה שבסופו של דבר הביא לנקודת מפנה בלחימה. מהמקרה הזה, אגב, אנחנו למדים את יכולות המוסד לחדור חומות הגנה בצורות של צבאות גדולים וחזקים.
במקרים מסוימים הם מספקים מודיעין ממוקד לפני חיסולים או מודיעין חיוני לפני מבצע ולא פעם, הם גם לוקחים חלק פעיל בפעולות כמו במבצע אביב נעורים, חיסולו של אבו ג'יהאד ומבצעי שייטת 13 ושלדג להעלאת יהודי אתיופיה, כפי שתואר בפירוט בספרו של איש המוסד לשעבר, גד שמרון, "המוסד והמיתוס". השבוע, לצורך העניין, שייטת 13 קיבלה צל"ש מהרמטכ"ל על שלל פעולות מסתורית. על פי מידע שנחשף אודות מבצעי העבר של השייטת, נראה שאנשי המוסד מעורבים במרבית הפעולות שבוצעו על ידי אנשי הצפרדע ועל ידי צה"ל בכלל בקיץ האחרון.
יד ביד למטרות
"שיתוף הפעולה בין המוסד לצה"ל זה דבר שמובן מאליו", מסביר יוסי מלמן מחבר הספר "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין" וכותב טור ב"סופהשבוע". מלמן מסביר כי "יש שיתוף פעולה ותמיד היה שיתוף פעולה. בעת הצורך, יש קציני קישור של צה"ל שיושבים במוסד או מתאמים עבודה עם המוסד והפוך. בנוסף יש דיונים משותפים כאשר אם יש דיון על נשק בלתי קונבנציונלי (נב"ק) אז זה יהיה עם אנשי הנב"ק של המוסד. אם זה בתחום הטרור אנשי חטיבת אגף פח"ע. המוסד זה גוף שתכליתו לאסוף מידע מודיעיני ולהעביר אותו לשותפים: אמ"ן, שב"כ וכמובן לדרג המדיני", מציין מלמן ומסייג, "במוסד יש יחידות למבצעים מיוחדים שעובדות בתאום כזה או אחר עם צה"ל".
דבריו של מלמן מתבססים, בין השאר, על מבצע אביב נעורים. מי שהכין את המבצע הזה היו אנשי המוסד. הם אספו מידע, הביאו צילומים ותצפתו על הבתים תוך איסוף מידע על שגרת החיים במטרות. כאשר אהוד ברק ועמירם לוין התחפשו לנשים יחד עם שאר חבריהם לסיירת מטכ"ל והגיעו לחופי לבנון, בעזרת לוחמי יחידה 707 (לימים היחידה למשימות תת מימיות - הילת"ם), היו אלה אנשי המוסד ששכרו עבורם רכבים, אספו אותם מהחוף והכווינו אותם ליעדים. אחרי המבצע, הם גם החזירו אותם לידי אנשי השייטת בחוף וככל הנראה חזרו איתם לארץ. זה גם היה המקרה במבצע להעלאת יהודי אתיופיה. אנשי המוסד הקימו כפר נופש והיו אלה שהביאו את העולים מהמחנות לספינות של השייטת או למטוסי חיל האוויר.
"אותו דבר קרה במבצע לחיסולו של אבו ג'יהאד", מציין מלמן. בליל ה-16 באפריל 1988 מנחיתים אנשי שייטת 13 את לוחמי סיירת מטכ"ל על חוף שקט בתוניס. על פי הפרסומים הזרים, שרובם אושרו מאז באופן רשמי, מספר ימים לפני הפעולה, שני סוכנים וסוכנת מוסד שכרו כלי רכב מסוג פולקסווגן טרנספורטר בשלושה חברות השכרה שונות. לאחר מכן הם המתינו בעיר כשהם משתמשים בדרכונים לבנונים. ממש כמו באביב נעורים, כאשר אנשי השייטת הנחיתו את לוחמי סיירת מטכ"ל, הם העבירו אותם לאנשי המוסד ואלה, שהכירו היטב את העיר, הובילו אותם אל ביתו של אבו ג'יהאד. ישראל כבר לקחה אחריות על המבצע ומותר לספר שאנשיו של יעלון, אז מפקד היחידה, ירו עשרות כדורים במחבל הבכיר ודאגו שלא יחגוג את יום ההולדת 54, לפחות לא איתנו.
מסתורין סביב השמדת הכור הגרעיני בסוריה
על פי פרסומים זרים, וכפי שמסופר בספרו של מלמן, גם המבצע לתקיפת הכור הסורי ב-2007, "מבצע בוסתן", כך על פי הדר שפיגל הגרמני, יצא לפועל אחרי פעילות סיזיפית של המוסד. אחרי שהופתעו מפרויקט הגרעין הלובי שנחשף כשקדאפי הודיע על הפסקת הפרויקט, המוסד בחן מחדש ידיעות מודיעיניות מהן הבינו שגם בסוריה עובדים על פרויקט דומה.
"באביב 2004, חזרו חוקרי חטיבת המחקר של המוסד אל ראש האגף שלהם ואמרו לו כי אכן יש דברים בגו" נכתב בספר מלחמת הצללים. "שכן ככל שהתעמקו חוקרי אגף המודיעין של המוסד בסוגיה, הם גילו עוד ועוד סימנים מחשידים ומדאיגים. התברר כי סוריה הגבירה בשלוש השנים שקדמו לבדיקה את מגעיה החשאיים עם צפון קוריאה". בהמשך, המוסד הצליח להביא מידע מודיעיני על המיקום המדויק של הכור הסורי ועל התקדמות הפרויקט. לאחר מכן נשלחו גם יחידות מיוחדות שבחנו את המקום. בנוסף אנשי המוסד עלו על זנבו של חבר בוועדה לאנרגיה אטומית בסוריה.
לסיפורים נוספים, היכנסו לעמוד הפייסבוק של פז"ם
"הוא טס מדמשק לפגישה בבירה אירופית ולקח עמו מסמכים שונים במחשב נישא. אנשי יחידות המבצעים של המוסד, 'קיסריה' ו'נביעות', פרצו בחשאי לחדרו והעתיקו את המידע שהיה במחשב. התברר כי היה שם אוצר בלום של מידע. יתרה מכך, המדען הסורי לקח עמו גם צילומים של המבנה החשוד. אלה העידו בבירור שהמבנה אינו מתקן להעשרת אורניום, אלא כור גרעיני", נכתב בספר. כל זה הסתיים, על פי פרסומים זרים, בהשמדת הכור הסורי על ידי חיל האוויר. ישראל לא לקחה אחריות על הפעולה עד היום וזה למרות שהבידונים (מכלי דלק נתיקים) של מטוסי חיל האוויר התגלו בגבול סוריה-טורקיה.
לוחמי צה"ל מחלצים את אנשי המוסד
ישראל, שם בדוי שנבחר באופן סמלי על ידי המרואיין, פרש מהמוסד אחרי שרות ארוך שנים. הוא מדגיש את תפקידו הרשמי של הארגון ואמר, "מבלי להיכנס לעומק הדברים, ברור שצה"ל מקבל מידע מודיעיני במיוחד כשאנחנו מדברים על מקומות שנגדיר אותם רחוקים. הלוחמים (כפי שהוא מגדיר את אנשי המוסד) יודעים להביא מידע מאותם מקומות. בוא נדבר על מה שפורסם: יש הפעולות שאחרי אולימפיאדת מינכן – חלק מהפעולות הצבאיות יצאו לפועל בזכות המוסד, יש את הפעולה בתוניס (חיסול אבו ג'יהאד) וגם פעולות צבאיות להעלאת יהודים – למשל מבצע משה ומבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה".
עוד אמר ישראל, "אם תסתכל על פרסומים זרים בתקשורת", משפט שהקפיד לחזור עליו, "תראה שהשיתוף הפעולה הזה הדדי ופועל לשני הכיוונים".
מה הכוונה?
"תחשוב לבד", ענה.
אפשר רמז?
"שאלה הבאה".
אז הלכתי לאותם פרסומים זרים והידוע שבהם זה חיסולו של פתחי שקאקי:
על פי אותם הפרסומים, שקאקי הגיע לאי מלטה ושם נצמדו אליו שני רוכבי אופנוע. לאור יום ותוך כדי רכיבה ירה הרוכב האחורי שלושה כדורים מדויקים לעברו של שקאקי. שניים פגעו בראשו ואחד בעורף. מי ששלף את אנשי המוסד ממלטה אחרי הפעולה הזו, היו לוחמי שייטת 13 בפיקודו של מי שהיה אז המפקד השייטת, יואב גלנט. בספרו של ויקטור אוסטרובסקי, איש מוסד שהודח ופרסם ספר על הארגון, מופיע תיאור דרמטי ובו חילוץ לילי של אנשי השייטת לספינה שהמתינה בלב ים. גם אוסטרובסקי מתאר בספרו את חילוץ אנשי המוסד שנשלחו לסודן לשם העלאת יהודי אתיופיה ארצה.
"הקשר הזה הוא דו כיווני" מסביר גם מלמן. "היה ואנשי המוסד ביצעו פעולה במדינה עוינת, המילוט שלהם היה באמצעות חיל הים. גם ההגעה ליעד וגם המילוט אחרי הפעולה", כפי שהיה באביב נעורים, חיסול אבו ג'יהאד וחיסול פתחי שקאקי. "כך שהשיתוף פעולה הזה הוא מאוד הדוק", מדגיש מלמן.
שיתוף פעולה, הצלחות משותפות ומלחמות אגו
בקיץ 2006 יצא צה"ל למלחמת לבנון השנייה או מלחמת 34 הימים כפי שהיא מכונה בלבנון. למלחמה, שלא היתה מתוכננת מראש, ישראל יצאה בעקבות חטיפתם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר זיכרונם לברכה. אחד האקטים הראשונים של המלחמה הזו, היה מבצע אווירי מזהיר. ב-13 ליולי יצאו מטוסי חיל האוויר למבצע משקל סגולי, מה שידוע כליל הפאג'רים, כשעל המבצע מפקד מי שהיה אז רמ"ח מבצעים בחיל, תא"ל עמיקם נורקין. ב-34 דקות השמידו עשרות מטוסי קרב מסוג F-16 ו-F-15 כ-50 משגרי רקטות מסוג פאג'ר 3 ופאג'ר 5 ובנוסף מספר טילי זילזאל. המבצע המוצלח הזה יצא לפועל בזכות העבודה הקשה של אנשי קהילת המודיעין שבזכותם ידע חיל האוויר את מיקומם המדויק של הטילים.
לצה"ל יש בנק מטרות, בכל זירת פעולה שמעניינת אותו. מי שאחראי על איסוף מידע לכל "תיק מטרה" הם בין השאר אנשי המוסד. כשצה"ל יוצא לתקוף מטרות בסוריה, כמו במקרים שפורסמו במקורות זרים כמו תקיפת הכור, או החיסול על ידי צלף של מוחמד סלימאן, יועץ בכיר של אסד סביר להניח שאנשי המוסד אחראים על נתח גדול מהמודיעין שבזכותו יודע הצבא לאן לשלוח את לוחמיו. מאוד הגיוני לחשוב שאנשי שייטת 13 ידעו לצוד את ספינות הנשק ששלחה אירן לפלסטינים בזכות מידע שהביאו סוכנים של המוסד.
"המוסד בוודאי בונה תיקי מטרות יחד עם אמ"ן, בוודאי" אמר מלמן. "הם אוספים מידע למשל על הפיקוד הבכיר של חיזבאללה. אמ"ן באמצעים שלהם והמוסד באמצעות הסוכנים שלו ואמצעים שעומדים לרשותם. במקום הזה יש לפעמים חפיפה בין 504 למוסד והיו על רקע זה הצעות כדי להימנע מכפילות".
מלמן מציין שכדי להימנע מכפילות בפעילות המוסד ואמ"ן "ההגדרה אומרת שאמ"ן פועל מעבר לגבולות והמוסד באמצעות ארץ יעד וארץ בסיס בכיסוי עמוק, אבל היו מקרים ש-504 גייסו סוכנים שהמשיכו להפעיל אותם גם דרך ארץ בסיס ולא דרך הגבולות". ארץ בסיס זה מדינה בה בונים אנשי המוסד את הכיסוי שלהם. "למשל אלי כהן (מרגל המוסד בסוריה שנתפס ונתלה) יצא לארץ בסיס כדי לבנות את סיפור הכיסוי שלו שהייתה ארגנטינה. ארץ היעד הייתה סוריה". עוד הסביר מלמן, "איראני שעובד בתכנית הגרעין האיראנית ועובד עבור ישראל הוא בארץ יעד. יתחקרו אותו וישאלו אותו את כל מה שצריך לשאול". לפעמים יש כפילויות ומלחמות אגו, אבל החלוקה בין הגופים ברורה.
מלמן מציין כי לפעמים יש גם הפעלה משותפת לצורך השגת מידע. "בהפעלה הצבאית של מסר מבצעים, גם אנשי המוסד וגם הצבא עשו את הפעולה יחד. למשל באביב נעורים או חיסול אבו ג'יהאד החלוקה הייתה ברורה. המוסד פועל באיסוף המידע ובסיוע עד למבצע ובמבצע זה כבר פעולה צבאית לכל דבר, אבל יש פעולות שמתלווים ללוחמים אנשי מוסד שמשתתפים בפעולה הצבאית כי צריך אותם שם".
עם כל ההילה סביב הגוף המודיעיני, אולי המסתורי ביור במדנת ישראל, חשוב להגיד שבסופו של דבר חלק גדול מאנשי המצבעים של המוסד באים מיחידות העלית של צה"ל. יכול מאוד להיות שבפעולות המשותפות של צה"ל והמוסד נמצא אנשים ששרתו יחד ביחידת עלית כזו או אחרת, שם הם רכשו שפה משותפת – אלמנט חשוב מאוד בכל פעולה צבאית וחשאית. מי יודע, אולי ממש עכשיו, ברגעים אלה, נפגשים אותם אנשים אלמוניים ופועלים יחדיו במקום לא ידוע. רוב הסיכויים שלא נדע את זה לעולם, מקסימום נשמע על יחידת עלית שזכתה בצל"ש רמטכ"ל.