בני גנץ ואוהד ברק (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
ישנן צרות גדולות יותר. ברק וגנץ בסיור בפיקוד צפון|צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

שר הביטחון, אהוד ברק, הרמטכ"ל בני גנץ, ומפקד חטיבת גולני, אל"מ אופק בוכריס יכולים להביט אחורה ולהתנחם בעובדה אחת לפחות: התבדחותם הבעייתית בנושא שירת הנשים בצה"ל מסתמנת כטיפה אחת בלבד בתוך ים פליטות הפה של אנשי הצבא הבכירים במהלך השנים.

למי נפלט המשפט הלא נכון ברגע הכי לא נכון, איזה אלוף לא הובן כהלכה ולמי לא הייתה שום כוונה להתחרט?

האלוף עזר ויצמן

כבר בעשורים הראשונים של מדינת ישראל הטביע נשיא המדינה לשעבר ומפקד חיל האוויר במלחמת העצמאות את חותמו כאיש הצבא הבכיר שאינו בוחל במילים וצובר התבטאויות בעייתיות.

גם ויצמן, כמו אהוד ברק, לא היה בטוח מהי הדרך הנכונה לפנות לנשים. כשביקר בשנות התשעים במעון לנשים מוכות, התגאה בפניהן: 45" שנה אני נשוי ואף פעם לא עלה בדעתי לתת פליק לאשתי ראומה", אך תרועות של כבוד והערכה דווקא לא נשמעו מהקהל.

הנשיא עזר וייצמן. ארכיון (צילום: חדשות 2)
רוצות פירסום? קבלו סטירה. עזר ויצמן בימיו כנשיא המדינה|צילום: חדשות 2

את המחמאה הכושלת שהפנה שר הביטחון לסתיו שפיר, מראשי המחאה החברתית, על עתידה כדוגמנית ויצמן כבר הקדים ממזמן ואף לקח אותה כמה צעדי ענק קדימה. כשפגש באליס מילר, הטייסת הראשונה בישראל, הסביר לה שיש דברים שנשים פשוט לא מסוגלות לעשות. "תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים?", שאל בעקבות ערעורה לבג"ץ על איסור השתתפותן של נשים בקורס טיס. "ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב", הבהיר למילר, שלמרות הערות הנשיא, ניצחה במאבקה.

יותר מעשור מאוחר יותר, לאחר שגם הספיק לכנות את שולמית אלוני, שרת התקשורת דאז, "זקנה בלה", וכאילו לא הכעיס מספיק את קהילת הפמיניסטיות בישראל, דאג ויצמן להביע את דעתו על מחאתן של הנשים. "אם דליה איציק וענת מאור רוצות פרסום, שיבואו אליי ואני אתן לכל אחת מהן סטירה. ככה הן כבר יקבלו כותרות", אמר בתגובה למחאתן של שתי חברות הכנסת על אמירות אנטי-פמיניסטיות.

אך ויצמן לא הכעיס רק את הנשים. ודילג מדי פעם גם לקבוצות אחרות. "באופן אישי, אני עזר ויצמן, רואה בהומוסקסואליות תופעה שלילית. אני אוהב שגבר רוצה להיות גבר ואישה מתנהגת כמו אישה", אמר והוסיף באותה אמירה לא ממלכתית גם את קהילת ההומוסקסואלים לרשימת האנשים שעלולים להיפגע מדבריו. כשתיאר כיצד מצטיירת בעיניו דמותו התנ"כית של דוד המלך: "הוא היה פייגלה לא קטן", הוסיף גם את הדתיים לאותה הרשימה.

ממגדר למגזר ומדת למוצא, הסתבך ויצמן בהמשך גם עם בני העדה המרוקנית. "אתם טוניסאים?" שאל משפחה שכולה שהגיע לנחם, "טוב שלא מרוקאים", אמר והמשיך עם ההומור בעייתי. בהזדמנות אחרת, כשביקר הנשיא חייל שאיבד את עינו, ניסה לעודד את הפצוע: "עכשיו תוכל לכוון יותר טוב".

מקרה עצוב-מצחיק נוסף התרחש ב-1995, אז ספד לראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין, לאחר הרצח הפוליטי שזעזע את המדינה. "אכלנו כמה דברים טובים, שתינו כמה דברים טובים. הוא יחסר לי כמו שהוא יחסר לכולם", אמר בהספד עלוב במיוחד שעורר ביקורת חריפה.

רב אלוף יצחק רבין

יצחק רבין (צילום: ויקיפדיה)
"יכולים להסתובב כמו פרופלור". רבין במפקד פיקוד הצפון|צילום: ויקיפדיה

עוד לפני שהספיד ויצמן את ראש הממשלה שנרצח בעצרת השלום, הספיק רבין להתבטא בעצמו בכמה אמירות שהצליחו לסבך גם אותו. בעת האינתיפאדה הראשונה, כשהתברר כי אנשי צבא מסוימים אימצו את הוראתו "לשבור לפלסטינים את הידיים והרגליים", פשוטו כמשמעו, נמלא רבין במבוכה והסביר שלא לכך התכוון המשורר.

התבטאות מביכה נוספת, התרחשה ב-1993, לאחר כשפורסם כי רבין מוכן לסגת מרמת הגולן. בישיבה של סיעת העבודה, הגיב ראש הממשלה דאז למחאת המפגינים ממתיישבי האזור בביטול. "הם יכולים להסתובב כמו פרופלור", ענה באמירה שוות נפש שהודלפה מהישיבה והרתיחה את דמם של המוחים.

רב אלוף דן חלוץ

הרמטכ
יודע מה שיודע ולא יודע מה שלא יודע. חלוץ כרמטכ"ל|צילום: רויטרס

"יש גברים, נשים וכאלה שאסור להזכיר", התבטא הרמטכ"ל לשעבר, רב אלוף חלוץ בטקס צה"לי בשנת 2006. אך את מה שנראה כהצטרפותו של חלוץ לאמירותיו של ויצמן על הומוסקסואלים בעבר, דחה הרמטכ"ל דאג מכל וכל והסביר, שזאת כלל לא הייתה כוונתו. על מי כן דיבר? לא ברור.

באותה תקופה, ועוד לפני כן באותו הקיץ, החלה הביקורת החריפה כלפי הדרג הצבאי בעניין ההחלטה לצאת למלחמת לבנון השנייה והתנהלותו בה. אך רב-אלוף דן חלוץ לא הביע עניין רב בדעת האומה על השתלשלות העניינים. כשאילנה דיין, מנחת "עובדה" שאלה אותו על הביקורת, ענה בלקוניות – "I really don't care" (בעברית: "באמת שלא אכפת לי").

ובכלל, כרמטכ"ל יצא באמירות שונות, בהן רב היה הנסתר על הגלוי. בעקבות חטיפתו של גלעד שליט לעזה הסביר הרמטכ"ל דאז, באמירה מעורפלת במיוחד: "המודיעין יודע מה שהוא יודע, ולא יודע מה שהוא לא יודע". מה שהוא התכוון זה שיש דברים שישראל פשוט לא יודעת.

אבל גם לפני שמונה לתפקיד הרמטכ"ל, ידע חלוץ לנפק כותרות מעניינות: במבוא לראיון איתו במוסף "הארץ", בתשובה לשאלת המראיינת בנוגע למידת הרגישות שעל טייס לגלות, השיב: "אם את בכל זאת מאוד רוצה לדעת מה אני מרגיש כשאני משחרר פצצה, אז אני אומר לך: אני מרגיש מכה קלה באווירון, כתוצאה משחרור הפצצה. כעבור שנייה זה עובר, וזה הכל". בעקבות דבריו התעוררה סערה ציבורית, ואף הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה לעכב את מינויו לתפקיד סגן הרמטכ"ל. בג"ץ דחה את הבקשה, תוך כדי מתיחת ביקורת מסוימת על דבריו.

האלוף עמי איילון

עמי אילון (תמונת AVI: חדשות1 ערוץ 2)
"הרגתי יותר ערבים מכל אחד אחר". איילון כחבר במפלגת העבודה|תמונת AVI: חדשות1 ערוץ 2

כשראש השב"כ ומפקד חיל הים בעבר נכנס לפוליטיקה הוא מיתג את עצמו כאיש שמאל המשתייך למחנה השלום, אך כשנתיים מאוחר יותר, בשנת 2006, נכשל האלוף עמי איילון בלשונו בראיון ל"סאנדיי טיימס". "הרגתי יותר ערבים מכל אחד אחר", צוטט על ידי העיתונאי הבריטי. יועץ התקשורת של האלוף איילון הסביר שהדברים הוצאו מהקשרם, אך תדמיתו השלומנית של איש הצבא כבר הספיקה להיפגע.

נראה שגם לאחר התקרית האלוף איילון טרם הפיק את הלקחים. כשהגיע למאהל של מחוסרי דיור בשכונת התקווה בתל אביב הביא עימו איילון את כל הרצון לתמוך אך שכח להצטייד בדבר אחד - טאקט. "'עם, כותבים ב-ע' ולא ב-א'", העיר לאישה מובטלת שאחזה שלט עם שגיאת כתיב. אותה דווקא הטריד יותר הרעב.

האלוף אלעזר שטרן

אלעזר שטרן (צילום: חדשות 2)
חיילים לא יהודים "פחות טובים". שטרן בתפקיד|צילום: חדשות 2

"אין שם שכול ולא יהיה שם שכול", אמר אלעזר שטרן בראיון לתוכנית הרדיו "מה בוער" בהתייחסו לתל-אביב. כראש אגף כח אדם היה זה תפקידו של האלוף שטרן לבקר בבתי משפחות שכולות בעת מלחמת לבנון. וכשנשאל האם קיימים אזורים מהם הוא מדיר את רגליו, אישר לבסוף שטרן כי דיבר על תל-אביב. "אני רואה לאיזה בתים אני הולך, אבל אני מסתכל גם לאיזה בתים אני לא הולך", אמר ועורר סערה בקרב ההורים השכולים המתגוררים בעיר.

לא הייתה זו התבטאותו המפוקפקת הראשונה של האלוף שטרן. עוד בהיותו תת-אלוף בתפקיד קצין חינוך ראשי, עשור קודם לכן, צוטט שטרן אומר לחיילים בבסיס חיל חינוך כי חיילים לא יהודים הם "פחות טובים", ושעל חיילים אלה "להתגייר, אחרת ילדיהם לא ישרתו בצה"ל".

שטרן הכחיש את האמירה שיוחסה לו, אך עם זאת הדגיש כי מידת ההזדהות של חיילים לא יהודים קטנה יותר מיהודים והציע להקים מערך גיור מיוחד.

אם התבטאויות אלה לא מספיקות, תמיד נוכל להיזכר בחוסר הטקט שבנאומו של האלוף שטרן בפני חיילים בבסיס הטירונים חוות השומר שבצפון, כאשר בקהל ישבה הדס שליט, אחותו של גלעד. שטרן שטח בנאום את התנגדותו לעסקת חילופי השבויים לשחרורו של שליט. כשגילה שהדס יצאה החוצה ופרצה בבכי, התנצל האלוף שטרן: "לא ידעתי שהיא משרתת שם".

רב-אלוף משה (בוגי) יעלון

גם בוגי בדרך לליכוד (צילום: חדשות)
"הפוליטיקאים מביאים את יונת השלום, אנחנו צריכים לנקות אחריה. יעלון כרמטכ"ל|צילום: חדשות

"נאום הנחשים" של יעלון היה רהוט ומתוכנן, אבל מתברר שלא רק פליטות פה עושות לנו תחושה לא נעימה בבטן. באביב 2005, בטרם פרש מתפקיד הרמטכ"ל, התבטא יעלון בחריפות. "שאלו אותי למה אני מסתובב בנעליים גבוהות בקרייה, אמרתי שזה בגלל הנחשים", אמר והוסיף כי "עד שלב מסוים אתה מסתכל 180 מעלות ומאחוריך הכל בטוח. בשלב מסוים הבנתי שצריך להתחיל להסתכל סביב וגם 360 מעלות", רמז במה שנתפס כאצבע מאשימה על הדחתו מהתפקיד כלפי גורמים במטכ"ל.

בהתבטאות אחרת, אחת מבין התבטאויות הניציות השונות, קרא המשנה לראש הממשלה יעלון, בכנס עם ראש חטיבת מנהיגות-יהודית בליכוד, משה פייגלין: "האליטות ושלום עכשיו הם וירוס", והוסיף "כבר כרמטכ"ל אמרתי, כשהפוליטיקאים מביאים את יונת השלום, הצבא צריך לנקות אחריה". דבריו עוררו סערה ויעלון אף הוזמן לבירור על ידי ראש הממשלה נתניהו.

האלוף יאיר נווה

סגן הרמטכ
"עזוב אותי מהנחיות בג"ץ". יאיר נווה|צילום: חדשות 2

לאחר ששככה הסערה בעקבות אמירתו של יאיר נווה כאלוף פיקוד מרכז, כי המלך עבדאללה עלול להיות אחרון מלכי הממלכה ההאשמית, ולאחר שהסתיימה התקרית הדיפלומטית עם השכנה ירדן בעקבות הדברים שאמר בפורום סגור, חזר נווה לעורר סערה בהתבטאות חדשה ממש לאחרונה, בראשית פברואר השנה.

בעקבות חשיפתו של אורי בלאו לפיה הדרג הצבאי, ובו האלוף נווה, התעלם מהנחיית בג"ץ לגבי סוגיית הסיכולים הממוקדים של מחבלים ביהודה ושומרון, אמר נווה: "עזוב אותי מהנחיות בג"ץ, אני לא יודע מתי ייצאו הנחיות בג"ץ ומתי לא". בעקבות אמירה זו, שביטא במסגרת ראיון על פסיקת בג"ץ בנושא הסיכולים, ושהשתמעה כזילות מערכת המשפט, הוגשה עתירה בניסיון למנוע את מינוי של האלוף נווה כרמטכ"ל זמני. העתירה לא התקבלה אך השופטים פסקו כי מדובר ב"מסר פסול וקשה לציבור כולו באשר למחויבות הצבא לפסיקות בית המשפט, ובפרט לציבור חיילי צה"ל".

האלוף גרשון הכהן

גרשון הכהן (צילום: דובר צה
"מקדמת דנא היו הגברים לוחמים והנשים זונות". גרשון הכהן|צילום: דובר צה"ל, מערכת את"צ

גם האלוף גרשון הכהן, בתפקידיו הנוכחיים מפקד המכללות הצבאיות ומפקד הגיס הצפוני, סיפק אמירה אומללה שהיכתה גלים, לאחר שנשא הרצאה בפני תלמידי תיכון בירושלים ב-1995: "מקדמת דנא היו הגברים לוחמים והנשים זונות", אמר הכהן, "ומרבית הבנות בצה"ל ממלאות תפקידים שמחשב ומשיבון יכולים לעשות באותה מידה של יעילות". עקב דבריו אלה, שגררו מטח תגובות נזעמות, ננזף הכהן על התבטאותו וקידומו הצבאי עוכב לתקופה מסוימת.

למרות הסערות הגדולות, כל פליטות הפה וההתבטאויות הללו הסתיימו עד כה בעיקר ברוח וצילצולים, ואחריהם הכל חזר לקדמותו. חלקן מבטאות עמדות בעייתיות במיוחד, חלקן אולי הוצאו מהקשרן, אך כולן, בסופו של יום, מבטאות רגעים בהם נבחרי הציבור שוכחים לעטות על עצמם את מעטה "נבחר הציבור" וממש לרגע קט, מציגים לנו את עצמם.

>> הסערות, הסקנדלים והזוהר: כל מה שרציתם לדעת על גלי צה"ל