מתחבא באסם בעיר שסועת הקרבות, תושב העיר מוסול שחי תחת שלטונו של ארגון המדינה האסלאמית בוכה ומתחנן: "אנחנו קרובים למוות, הצילו אותנו". הוא אחד ממאות "מגנים אנושיים" שמחזיק ארגון דאע"ש בעיר מוסול, שם מתקיים בשבועיים האחרונים קרב עיקש על השליטה בעיר.

הצעיר שמכונה עבדול (שמו האמיתי לא פורסם מחשש לחייו) שוחח עם ה-dailymail הבריטי בשיחת טלפון שהתקיימה בסתר. אם הדבר יתגלה, סביר להניח שעבדול ישלם על כך בחייו. "כולנו על סף מוות, ההורים שלי, אשתי והילדים שלי. אנחנו מרגישים שזה לא יכול להיות גרוע יותר, אבל אני יודע שהמצב ידרדר בימים הקרובים".

מגן אנושי במוסול (צילום: Carl Court, GettyImages IL)
חיילים עיראקים מתכוננים ללחימה|צילום: Carl Court, GettyImages IL

ביתו של עבדול ממוקם באזור שנמצא תחת הפצצות אוויריות של כוחות הקואליציה שנלחמים בדאע"ש: חיילים עיראקים, כורדים וגם כוחות ארה"ב ובריטניה. "רעש ההפצצות והירי נמשך כל היום", הוא מספר. "אין לנו טלוויזיה או רדיו, בטח שלא אינטרנט, אבל אני יודע מהרעש ומהתחושה הכללית שמשהו גדול עומד לקרות. זה יכול להיות הסוף שלנו. בבקשה תעזרו לנו, לילדים ולנשים כאן. זה ברור שהעולם יכול להרוס את דאע"ש, אבל האם לעולם אכפת מאיתנו?".

"הכריחו אותנו לגדל זקן"

כחלק מה"מגן האנושי" שמחזיק דאע"ש בעיר הנצורה, עבדול חושש שייפגע מאש של מי שאמור להיות בצד שלו. הסיבה לכך היא שארגון דאע"ש נטמע בין האוכלוסייה האזרחית בעיר. "הכריחו אותנו לגדל זקן כך שנראה כמוהם. יהיה קשה ללוחמים שיגיעו לעיר להבדיל מי ה'טובים' ומי ה'רעים'. בדיוק בגלל זה חשוב לי שידעו שאנחנו כאן, שיש כאן משפחות שלמות של קורבנות תמימים".

רק לפני שלושה ימים, אנשי דאע"ש הכריחו את עבדול לצפות בקטיעת ידיים של שלושה משכניו. השלושה ניסו לגנוב אורז וקמח מהשוק המקומי כדי להאכיל את משפחותיהם. הם נתפסו ונענשו, ועבדול נאלץ לצפות במעשה תחת איומי אקדח. "זה היה נורא", הוא מתאר. "הם הכריחו רופא מקומי לטפל בפצעים שלהם אחרי המעשה הזוועתי. לא אשכח את הרגע שבו הם בכו מכאב בזמן שאנחנו לא יכולנו לעשות כלום".

מגן אנושי במוסול (צילום: Carl Court, GettyImages IL)
חיילי המחתרת הכורדית בטנק. לא ברור כמה זמן תימשך המערכה|צילום: Carl Court, GettyImages IL

"אני חייב לדעת כמה זמן ייקח לכוחות להכניע את הטרוריסטים ולהחזיר את השקט למוסול", שואל עבדול. "זה עניין של ימים או חודשים? אנחנו לא יכולים לשאת את ההמתנה הזאת. אני והמשפחה שלי עוברים ממקום למקום בניסיון למצוא מסתור בטוח. אני מנסה לנחם את הילדים שלי, הם ראו בתים מופצצים ונהרסים ואת השכנים שלנו נהרגים. קשה להם לישון".


כאמור, לעבדול חשוב להעביר את המסר ללוחמים שמחוץ לעיר: "ספרו לקציני הצבא על המשפחה שלי כדי שידעו שאנחנו אנשים טובים, ולא פעילי דאע"ש או משתפי פעולה", הוא מתחנן. הוא כבר אסף את מעט חפציהם של בני המשפחה, כדי שיוכלו לעזוב ברגע שההצלה תגיע. "הם גם ככה לקחו לנו את רוב הרכוש כשהשתלטו על העיר לפני שנתיים".

אנשי דאע"ש מסרו לעבדול וליתר התושבים שהסיכוי הטוב ביותר שלהם להינצל, הוא להילחם לצדם. "הם אמרו לנו שהצבא העיראקי יחטוף לנו את הנשים והילדים, ואנחנו חייבים להילחם בהם ולאפשר לצלפים שלהם לירות מתוך הבתים שלנו". עבדול מתכוון לסרב. בינתיים, הוא מחכה לראות את החיילים העיראקים לצדו.