"אני זוכרת שצעקתי הרבה, שיפסיקו ודי. הם פירשו את הצעקות כגניחות. אני צעקתי מכאב של כל הסיטואציה... שי היה היוזם בכל הסיטואציות. פשוט לקח לי את הזרוע, בא למשוך אותי אליו. הייתי רחוקה ממנו. הוא התרומם לתפוס אותי. הוא מביא אותי אליו ותפס לי בראש. לא הייתי לי סיבה לגעת בהם. לא רציתי את זה", כך סיפרה דנה (שם בדוי), החיילת שנאנסה לטענתה בידי שני חיילי שייטת 13.
עדותה של דנה ועדויות החיילים הנאשמים באונס מתפרסמות כאן לראשונה. הן חושפות את השתלשלות האירועים שהובילו למעצר שני החיילים, סמ"ר שי שלום רפאילוב וסמל דוד סויסה, ולהגשת כתב אישום נגדם. החקירה התנהלה ביחידת מצ"ח יואב.
על דבר אחד אין ויכוח בין המתלוננת לנאשמים: ב-27 במרץ התקיים ביניהם מגע מיני בתוך טנדר "סוואנה" צבאי. סמ"ר רפאילוב וסמל סויסה, נהגים מבצעיים בבסיס השייטת, יצאו עם קבוצת טירונים למטווחים בבסיס באזור לכיש. בתום המטווחים הסיעו השניים את דנה ואת חברותיה בחזרה לאוהלי המגורים, ובמהלך הנסיעה הציעו להן לשבת איתם מאוחר יותר ולשתות אלכוהול. רפאילוב ביקש מדנה את מספר הטלפון שלה ושוחח איתה בשעת לילה מאוחרת.
סויסה ורפאילוב קבעו לאסוף את דנה וסיפרו לה שהם מגיעים עם חברה שלהם, מה שהתברר כלא נכון. בדרך הם רכשו בקבוק וודקה. על פי כתב האישום שהגישה השבוע הפרקליטות הצבאית לבית הדין הצבאי של פיקוד הצפון, רפאילוב וסויסה אנסו את דנה. מנגד טוענים השניים, באמצעות עורכי הדין שי לוי ותמי אולמן, שהכל היה בהסכמתה של דנה. שלוש העדויות צפויות לעמוד במרכז משפטם של הנאשמים.
בכתב האישום שהוגש נגד השניים מפורטים שישה סעיפים, לרבות אינוס בצוותא וניסיון למעשה סדום בצוותא.
"אני מרימה את המכנסיים והם מורידים"
עדותה של דנה, שמשרתת בתפקיד מבצעי ביחידת חי"ר, מתפרסת על פני עשרות עמודים. בין השאר סיפרה שמאז האירוע היא סובלת מסיוטים: "הגעתי הביתה לסופ"ש. הראש מלא מחשבות. היה איזה לילה אחד שחלמתי על כל הסיטואציה מהתחלה ועד הסוף, כל מה שקרה. בחלום נזכרתי בכל המקרים והפרטים. אני גם זוכרת את הכוסות והקשים שהם שתו. נזכרתי שהם שתו עם קשים צהובים".
כך תיארה דנה בפני חוקרי מצ"ח את השתלשלות העניינים: "שי התקשר בשעה 22:37 ושאל אם אני מוכנה... אמרתי לו, 'תקשיב, הבנות לא מתכוונות לבוא. הן לא רוצות לבוא לשבת'. הוא אמר בסדר, 'לא אכפת לי שתבואי רק את ונשב אנחנו'. שאלתי אותי מי זה אנחנו, והוא אמר: 'אני את וחבר שלי'. אמרתי לו: 'אני לא אשב בחורה לבד עם שני גברים'. הוא אמר, 'אל תדאגי, אני מארגן לך חברה". לטענתה לא חשדה בכלום כי רפאילוב מכיר כמה מבני משפחתה, מה שגרם לה להרגיש בטוחה. אלא שבשלב מסוים הוא עבר לשבת לידה והחל לגעת בה.
חוקרת: "בסיטואציה הראשונה שבה סמ"ר רפאילוב עבר לידך לספסל האחורי, מי יזם את הנגיעות והליטופים?".
דנה: "פתאום שי... קם אליי לתפוס אותי שאשכב לידו. התנגדתי לו כזה בהתחלה. ממש התנגדתי. הוא יזם. הוא חיבק אותי כזה. שם את ידו מעל הכתף שלי".
לדברי דנה, רפאילוב ביקש ממנה להוריד את הנעליים הצבאיות שלה כדי "שיהיה לה נוח". לאחר מכן קרא לסויסה להצטרף אליו למושב האחורי בסוואנה. לטענתה, בשלב זה הפכו הליטופים של רפאילוב לנגיעות באיבר המין שלה. לפי עדותה הוא הניח גם את ידו של סויסה מתחת למכנסיה. "הייתי בלי כוחות. ניסיתי להרים את המכנסיים כמה וכמה פעמים אך ללא הצלחה. אני מרימה והם מורידים", סיפרה דנה על ניסיונותיה להדוף את החיילים. "הזזתי את (דוד) וגם שי אמר לו: 'עזוב אחי, היא לא רוצה'".
חוקרת: "האם הורדת את מכנסייך בשלב מסוים?".
דנה: "לא. שי הוריד לי עד הברכיים. אחרי שדוד הלך הוא ממש הוריד לי את זה ואז כבר הייתה החדירה".
החוקרת התעכבה על הנקודה הזו מפני שרפאילוב טען בחקירתו כי דנה הורידה את מכנסיה ביוזמתה. היא שוב הכחישה את הדברים: "לא, אין מצב. זה לא קרה. אני לא הורדתי את המכנס. הוא (רפאילוב) הוריד לי את המכנס בוודאות... לאחר מכן הוא הוריד את מכנסיו וגם את התחתונים. בשום סיטואציה לא נגעתי בהם מרצוני".
בשלב מסוים הציגה חוקרת מצ"ח את השאלה התמוהה "האם הבעת הנאה בדרך כלשהי?". דנה השיבה: "לא חושבת". לאחר מכן שאלה החוקרת שוב: "האם הגעת לפורקן מיני, האם חווית הנאה כלשהי מהסיטואציה?". דנה השיבה: "לא, לא נהניתי מזה".
"אמרתי לו 'תשכח מזה'"
כדי להמחיש את ההתרחשויות בסוואנה שרטטה דנה את הטנדר וסימנה את המקומות שבהם היו היא והנאשמים בשעה ששהו בו. לטענתה, רפאילוב הפעיל כלפיה כוח פיזי כדי שתשכב לידו, וכשקרא לסויסה שיצטרף הבינה שהכל היה מתוכנן. לדבריה, היא איימה עליהם שתספר כל מה שעשו לה. "אמרתי להם שאני לא מעוניינת. הם נגעו בי בניגוד לרצוני", הדגישה.
"אמרתי לו (הכוונה לרפאילוב), 'תשכח מזה'. זה הגבול שלי וזה לא קורה... כל פעם התנגדתי לו פיזית. הוא תפס אותי בזרוע ואמר לי: 'הכל טוב, הכל טוב'. זה היה בטון אלים. כאב לי", העידה דנה. היא הסבירה לחוקרת שהתקשתה להתנגד מפני שהרגישה חלשה: היא הייתה ערה משעות הבוקר ואחרי שלושה אימונים.
"אני חלשה נפשית ופיזית, כבר באמת לא היה לי כוח להיאבק בהם. אני חלשה אפילו לספר את זה", תיארה דנה. "נכנסתי איתם למאבק ממש בכוח עד שבאמת התעייפתי... הייתי קפואה... לא הבעתי התעניינות. לא היה לי כוח והייתי חלשה והם חשבו שזרמתי עם זה".
דנה סיפרה שהנאשמים היו מסטולים משתיית וודקה כשהסיעו אותה בחזרה למגורי הבנות. היא לא סיפרה לאף אחת מחברותיה על המקרה, אבל אחת מהחיילות ראתה שהיא לא חשה בטוב ויחד עם חיילות אחרות הצליחה לשכנע אותה לספר מה קרה בלילה. לאחר מכן סיפרה לקצינות בבסיס שהשניים אנסו אותה.
חוקרת: "איך הרגשת במהלך הסיטואציה?".
דנה: "הרגשתי רע עם עצמי שבכלל נתתי לזה לקרות. מה אני עושה פה, איך הגעתי לזה. זאת ההרגשה העיקרית שלי".
כשעומתה עם טענות הנגד של רפאילוב וסויסה אמרה דנה: "הם בכלל לא התנצלו על מה שעשו. אני מוכנה לעבור בדיקת פוליגרף. מעדיפה פוליגרף מאשר להתעמת איתם. לא רוצה לראות אותם".
"אני מסכים לפוליגרף ולעימות מולה"
שי שלום רפאילוב ודוד סויסה לא הכחישו בעדותם שהיו עם דנה בטנדר באותו לילה. שניהם הכחישו שביצעו אונס וטענו שיחסי המין היו בהסכמה. רפאילוב, שהסתמן מלכתחילה כדמות הדומיננטית בפרשה, נחקר באזהרה. לדבריו, דנה היא זו שיזמה מלכתחילה את המפגש ביניהם כששלחה לו הודעה בסמארטפון: "נרדמתם?".
"אני ודוד החלטנו שנשב והתקשרנו אליה... היא אמרה שהבנות לא יכולות לבוא ואמרה לי לבוא לאסוף ליד המגורים. עשינו סיבוב בסוואנה ושאלנו אותה איפה אפשר לשבת", שחזר רפאילוב. "עברתי מהכיסא של הנהג למושב האחורי. הצענו לה שתייה אבל היא לא שתתה. שתינו שתי כוסות (הכוונה לו ולסויסה) ודיברנו איזה 20 דקות. היא שמה עליי את הרגל, דיברנו היו צחוקים והיה זורם. שמתי לה יד על הכתף והיא נשענה עליי. ואז הצעתי לה שנעבור מאחורה בתא המטען כי יש שם מזרנים. אמרתי לה להוריד את נעלי החי"ר ולהיכנס. היא באה אליי, התקרבה. היד שלה הייתה ליד איבר המין שלי. זה היה כזה ליטופים. היא הכניסה את היד שלה לבד לתחתונים".
רפאילוב אישר שנגע באיבר המין של דנה. לדבריו, רק כשהציע לצרף את סויסה היא סירבה: "היא אמרה 'לא רוצה, אני רוצה להיות איתך'. תוך כדי הנגיעות הגענו למצב שכיבה והשמיכה עלינו... דוד נכנס והתיישב לידינו. מישהו אמר 'קר' אז הוא סגר את הדלת ונשכב לידה. הוא לא נגע בה בהתחלה. היא התחילה לגעת בי שוב ואני בה, ואז דוד התקרב אליה והתחיל לגעת בה".
לטענת רפאילוב, דנה לא הביעה כל התנגדות כשקיים איתה יחסי מין מלאים. "אחרי שבע דקות לא היה לי עוד כוח... ישבנו דיברנו וצחוקים ולפני שעלינו לרכב היא אמרה: 'אל תספרו את זה לאף אחד'. אמרנו 'ברור, למה שנספר".
חוקרת: האם היא הביעה סימני התנגדות?
רפאילוב: "לא. שום דבר. הכל היא יזמה... היא שיתפה פעולה. איתי היא יזמה... פינקתי אותה, את האמת. פחות נהניתי. פינקתי אותה יותר. היא רצתה".
רפאילוב הכחיש שאנס בעצמו את דנה וסרב להפליל את סויסה: "דודו לא ביצע אונס. אני מסכים לפוליגרף ולעימות מולה. הכל היה בהסכמה. היא יזמה את זה".
לשאלת החוקרת על הפערים בין גרסתו לזו של דנה, רפאילוב השיב: "היא משקרת. את לא קולטת. היא פשוט משקרת... היא מכחישה כל דבר. היא התחילה לצעוק: 'עוד, עוד'. הכל היה בהסכמה. אני לא זוכר דבר כזה בחיים שהיא אמרה 'טוב די מספיק, כואב לי'".
"את יכולה לרשום שהיא גם נהנתה"
בשלב זה נלקחת מרפאילוב דגימת DNA בהסכמתו.
חוקרת: "מה יכולה להיות סיבתה לשקר?".
רפאילוב: "שהיא הייתה עם שני אנשים, שהיא מתביישת בזה, אולי יש לה חבר. אולי היא אכלה תסביך סתם ככה. או שהיא סיפרה למישהו את זה ואז מישהו אמר לה להתלונן עלינו. אני מקווה בעזרת השם שתחקרו את זה לעומק ותבינו מה שקורה שם כי אנחנו זכאים. הכל היה בהסכמה מלאה לגמרי... היא משקרת, משקרת נקודה... אני לא אפעיל לעולם כוח על בחורה. אני מקווה שהיא תשנה את הטענות שלה. שתגיד את האמת ותפסיק עם השקרים שלה כי היא יכולה להרוס חיים סתם".
דוד סויסה טען בחקירתו כי רפאילוב היה זה שהציע לו לעבור למושב האחורי ובשלב מסוים קרא לו לשבת איתו ועם דנה.
חוקרת: "האם היא הביעה התנגדות כלשהי שתצטרף לבגאז'?".
סויסה: "לא. אלא להיפך. היא התלהבה".
עם זאת, סויסה סיפר ששלח ידיים לעברה של דנה בחשש מסוים בגלל שלא ידע כיצד תגיב.
חוקרת: "מה גרם לך לחשוב שהיא לא בטוחה?".
סויסה: "זה שהיא הזיזה את היד".
חוקרת: "אם בפעם הראשונה היא דחתה אותך, מדוע ניסית לגעת בה שוב?".
סויסה: "כי (הערת החוקרת: ממלמל)... כי ניסיתי לראות אם בפעם השנייה היא תהיה בטוחה ותחליט אם היא רוצה".
חוקרת: "פעם אחת לא מספיקה לך כדי להבין זאת?".
סויסה: "לא וכיוון שהיא נתנה לי מספר סיבות לא לחשוד בכך שלא. היא לא הביעה שום סימן של התנגדות או שום דבר שמעיד על כך שהיא איננה רוצה בנוכחותי".
חוקרת: "האם אתה מבין מעצם זה שהיא הזיזה את היד שכנראה היא לא רצתה במגע שלך?".
סויסה: "בדיעבד לאחר שהיא התלוננה עלתה בי רק המחשבה על כך שהיא פחדה מזה שנספר למישהו מה קרה, אך כרגע אני מבין שהיא רצתה במגע הזה...".
לדברי סויסה, "ייתכן מאוד" שרפאילוב אמר לו בשלב מסוים את המשפט: "עזוב אחי, היא לא רוצה", אבל הוא לא שמע אותו. לשאלה כיצד הגיעה למסקנה שהיא "זורמת" השיב סויסה: "בגלל שהיא הסכימה לשבת עם שנינו לבד אז עלתה לראשי המחשבה שהיא זורמת ושיתפתי אותה עם שי. חשבתי שאולי היא זורמת בקטע של נגיעות, נשיקות, אולי עם אחד מאיתנו היא תזרום, אולי עם שנינו, אולי אורגיה".
חוקרת: "האם לאורך ביצוע כל האקטים היא שיתפה פעולה?".
סויסה: "כן. לא רק שהיא שיתפה פעולה. את יכולה לרשום שהיא גם נהנתה".
21 עדי תביעה
24 שעות לאחר האירוע הגישה דנה תלונה במצ"ח. בתחילה הוטל צו איסור פרסום על פרטים מהפרשה, אבל הצו הוסר והסיפור סוקר בהרחבה בכלי התקשורת.
משפטם של רפאילוב וסויסה ייפתח בקרוב. 21 עדי תביעה אמורים להעיד במהלך המשפט מטעם הפרקליטות הצבאית, בהם חוקרי מצ"ח שגבו את העדויות בתיק, וכן חברותיה של דנה וקצינות ששמעו ממנה על מה שאירע.