איך קרה שהכלא הכי שמור בארץ הפך לגן עדן עבור אותם מחבלים שלרובם יש דם על הידיים? כיצד קרה שרק בימים האחרונים בכירים בשירות בתי הסוהר התעוררו? למה רק עכשיו נזכרו לבדוק מה קורה בין כתלי הכלא שארכי המחבלים שולטים בו כבר שנים רבות – כשהסוהרים חוששים להתעמת איתם?
ה"חגיגות" של האסירים בכלא נפחא נחשפו במלואן לאחר החלטת נציב שירות בתי הסוהר, רב גונדר אהרון פרנקו, להדיח השבוע את מנהל הכלא גונדר משנה שמעון ביבס. ההחלטה נחשבת לדרמטית ויוצאת דופן ועוררה סערה גדולה בשב"ס. עם זאת, הקצינים יודעים היטב שהבעיה בכלא לא מתחילה ונגמרת במנהל הכלא, ושיידרשו שינויים מרחיקי לכת כדי להחזיר את הסדר לכאוס.
"ייתכן שהמחבלים חפרו מנהרות"
"מנהל הכלא הוא לא הבעיה", קובע קצין בכיר בשב"ס. "הבעיה היא שיטות העבודה הלקויות, אבטחה ומשמעת רופפת, זלזול ביישום נהלים ואי ביצוע חיפושים ומעקבים על בסיס יומי בתאים. אני מדבר על ליקויים שכבר נמשכים שנים, ושאפשרו לאסירים הביטחוניים לשלוט בכלא מבפנים ומבחוץ, כשהם מקבלים עזרה מגורמים שונים כמו אסירים פליליים, סוהרים ורועי צאן בדואים".
אותו קצין, נסער וכועס, חושף בשיחה עם פז"ם את גודל המחדלים בנפחא. "היו בכלא מחדלים וכשלים ביטחוניים חמורים, עד לרמה כזו שקיים חשש שייתכן מאוד שהמחבלים חפרו מנהרות. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם מחבלים היו בורחים מהכלא. צריך להקים ועדת חקירה חיצונית שתחקור את התנהלות הכלא בעשור האחרון. להערכתי מפקד הכלא הוא לא היחיד שיודח. יש קצינים בכירים מעליו ומתחתיו שצריכים לתת דין וחשבון על מה שקרה בפנים". לכך מוסיף קצין אחר: "האסירים הביטחוניים הצליח להרדים את הסוהרים בכלא. להראות להם שעסקים כרגיל, כשבמקביל הם הצליחו להחדיר טלפונים סלולריים ומסוריות לתוך הכלא מתחת לאפם".
לא תמיד המצב היה פרוץ כל כך. כלא נפחא הוקם ב-1980 על אם הדרך למצפה רמון, במטרה לבודד מחבלים מסוכנים במקום מאובטח והרחק מריכוזי אוכלוסייה, כדי לנתק אותם מראשי ארגוני הטרור ולמנוע מהם להיות איתם בקשר. הוא זכה לשם הנוצץ 'הכספת', מכיוון שנחשב למקום שאין שום סיכוי לברוח ממנו או להבריח לתוכו אמצעים למחבלים.
"תפיסת העולם הייתה להקים בית סוהר ביטחוני שהמחבלים שייכלאו בו יוחזקו בתנאים קשים שימנעו מהם כל אפשרות ליצור קשרים עם בכירי, פת"ח או הג'יהאד האסלאמי. פשוט לנתק אותם מהעולם החיצון עד לסיום מאסרם", מספר קצין בכיר לשעבר בדרגת תת-גונדר. "בכלא הזה הושקעו עשרות מיליוני שקלים כדי לעמוד בסטנדרטים גבוהים מאוד של אבטחה הרמטית, למנוע כל סיכוי מאותם אסירים להחזיק בכלי נשק ולקחת סוהרים כבני ערובה בתמורה לשחרורם. כשהכלא הוקם חשבו על כל התרחישים ונערכו בהתאם".
בנפחא יש 800 אסירים ביטחוניים, המוחזקים באגפים על פי השתייכותם הארגונית. כלומר, אסירי חמאס מוחזקים בנפרד מאסירי ג'יהאד. לכל אגף בכלא יש מעין דובר (יו"ר ועד האסירים), שלמעשה מנהל את העניינים מול הנהלת הכלא ומעביר את בקשותיהם. "רוב האסירים שפוטים למאסרי עולם, ואין להם מה להפסיד", מספר סוהר בנפחא לפז"ם. ואכן, לאורך השנים היו בכלא שביתות רעב, מרידות, ניסיונות בריחה ואפילו אירוע חריג של ניסיון לרצוח את מנהל הכלא: ב-2002 אסיר ביטחוני ניסה לרצוח את גונדר משנה אלברט אבוקסיס, כאשר דקר אותו בחזהו ופצע שני סוהרים שניסו לסייע לו. במקרה אחר אסיר ניפץ כוס זכוכית על ראשו של סוהר.
למרות כל זה, בשב"ס זוכרים את התקופה ההיא ככזאת בה השליטה הייתה בידיהם באופן יחסית מלא. "זה היה עידן של טרום הסמארטפונים. האסירים אז לכל היותר היו מעבירים ביניהם מסרים באמצעות 'א-שגרים' (פתקים עם מסרים סודיים). היה קל יותר לשלוט על הכלא, האסירים לא העזו להרים ראש. היום הכול התהפך. הם השולטים. זו ממש הפקרות".
אז מה השתנה? איך השתנו כללי המשחק בכלא נפחא? כמו שאמר אותו סוהר, כניסת הסמארטפונים לעולם לפני כשמונה שנים, ושדרוג המערך הדיגיטלי בתחום, שינתה גם את סדר היום בכלא נפחא מהקצה לקצה. האסירים הביטחוניים הבינו מהר מאוד שהשגת טלפון סלולרי מבחינתם שווה את כל ההון שבעולם, שהם יוכלו בקלות ליצור קשר עם ארגוני הטרור ועם בני משפחה כדי להוציא לפועל פיגועים. מהר מאוד תעשיית ההברחות לכלא הפכה ל"משגשגת" והחלה לגלגל מיליוני שקלים בשנה, כאשר במרכזה עומדים סוהרים ועורכי דין שעוזרים להבריח את הטלפונים פנימה – אבל לא רק.
"לקח לנו המון זמן לגלות שאסירים בכלא הצליחו להחדיר טלפונים סלולריים", אומר קצין בשב"ס. "בהתחלה לא האמנו שזה קורה, הייתה אדישות. אבל כשהבנו מגורמי מודיעין שהם מנהלים את החיים שלהם מהכלא מתחת לאף שלנו, שהם מורידים פקודות לשטח לבצע פיגועים וירי של רקטות לעבר ישראל, אז התחלנו לבצע יותר חיפושי פתע בתאים. עדיין, אני מעריך שחלק מהמכשירים הם הצליחו להחביא ולא מצאנו. מבחינתי כל הברחה של סמארטפון לכלא זה כישלון. סמארטפון שווה פיגועים, פגיעה בביטחון המדינה".
האבטחה שלא עוצרת את ההפקרות
הידיעה על כך שאסירים בכלא הצליחו להבריח סמארטפונים גרמה לשדרוג אמצעי הביטחון בכניסה לכלא – התקנת מכשירי שיקוף, בדיקות באמצעות מגנומטר, חיפוש גופני על האסירים, מצלמות אבטחה בתוך הכלא ומחוצה לו והגברת הסיורים ההיקפים סביב החומות. הדבר סייע לצמצם את היקף ההברחות, אך הן לא פסקו אפילו לרגע.
בשנים האחרונות החגיגות של המחבלים בכלא נפחא עלו שוב לכותרות, כאשר מחבלי חמאס הכלואים בכלא העלו סרטונים ליוטיוב כשהם עורכים חאפלות בתאים ומתארים את ההכנות. כמה מהם נחשפו בעיתון מעריב על ידי הכתב עמית כהן. אחד הסרטונים שצולמו בכלא על ידי טלפונים שהוברחו פנימה מתאר את חגיגות ה'אינטילאקה' (יום השנה לייסוד החמאס- 14 בדצמבר) – האסירים נראים חוגגים, שרים ומשבחים את בכירי הארגון שחוסלו על ידי ישראל על רקע תמונותיהם של אחמד יאסין ועבד אל –עזיז רנטיסי. הם רוקדים, אוכלים, שותים מכל הבא ליד מתחת לאפם של בכירי הכלא, ומצהירים שהם מוכנים למות 'מות קדושים' עד לניצחון חמאס. החגיגות התרחשו בימים שבהם החייל גלעד שליט היה בשבי חמאס בעזה.
"העלאת הסרטונים ליוטיוב תפסה את צמרת הנהלת הכלא עם המכנסיים למטה", הודה קצין בכיר לשעבר בשב"ס. "מתברר שהיו עוד מסיבות כאלה בעבר וכל מיני חאפלות בתאים. היינו בהלם. זה כמו שמישהו יעשה לך מסיבת קריוקי בבית שלך ואתה בכלל לא יודע על זה. היו שמועות ודיבורים בכלא שהם מחזיקים בסמארטפונים אבל כנראה שלא עשינו מספיק חיפושים בתאים. הסוהרים בגדול פוחדים להתעמת עם האסירים, חוששים לחייהם, הפחד הכי גדול שלהם הוא שהם ייחטפו לאחד האגפים. כל מנהל כלא מעדיף פה ושם להעלים עין בקטנה, העיקר שיהיה לו שקט תעשייתי בכלא, שלא יהיו מהומות ושביתות רעב. אבל יש לזה גם מחיר כבד".
בעקבות אותם סרטונים לוחמי 'מצדה' (יחידת העילית של השב"ס) פשטו על האגפים, הצליחו לאתר סמארטפונים וסכינים מאולתרות שהאסירים ייצרו, אבל זו הייתה באמת טיפה בים. או כפי שהגדיר זאת אחד הסוהרים: 'כיסוי תחת'. בפועל המציאות הייתה עגומה הרבה יותר.
בשב"ס המשיכו לנסות ולהילחם בתופעה, והתקינו מכשירים משבשי קליטה ואמצעים טכנולוגים חדישים במקומות רגישים ברחבי הכלא, כדי למנוע מהאסירים להוציא שיחות החוצה. למרות זאת הברחות הסמארטפונים לכלא לא הפסיקו. ההערכות הן שלכלא הוברחו כ-150 טלפונים סלולריים במהלך השנים האחרונות, שכמה עשרות בלבד מהם נתפסו. לפניכם מספר דוגמאות שממחישות את היקף התופעה:
לפני כשנתיים נתפס סוהר בכלא כשניסה להבריח ארבעה טלפונים סלולריים וחמישה כרטיסי סים לאסירים ביטחוניים. הוא ניסה לברוח מהכלא ונתפס על ידי סוהרי הביטחון. לדבריו, ביצע את ההברחה בגלל חובות כספיים אליהם נקלע. הוא נדון ל-30 חודשי מאסר בפועל.
במקרה אחר אסירים מהג'יהאד האיסלמי ניסו לשחד סוהרת בכלא להבריח להם 12 טלפונים בתוך קרטונים מיץ לשתייה תמורת כמה עשרות אלפי שקלים. הסוהרת דיווחה על כך למנהליה, הסכימה להפוך לסוכנת סמויה והביאה למעצר שלושה חברי הרשת ממזרח ירושלים. במקרה נוסף נתפסו שני תושבי מזרח ירושלים שניסו לשחד סוהר בכלא להבריח טלפונים לאסירים.
לפי כשבעה חודשים נתפס סייען שהציע לשחד סוהר מהכלא להבריח 100 טלפונים תמורת 150 אלף שקל לאסיר בכיר מ'גדודי חללי אלקצה'. בפעילות משטרה ושב"ס הסייען נתפס.
"אי אפשר לנטרל סיכון במאה אחוז. אנחנו עושים חיפושים ובדיקות, אבל הסיכון קיים וטוב שהוא קיים, כי ברגע שאתה מרגיש ביטחון מופרז, זה תמיד חוזר אליך. אם סוהר ירגיש בטוח להיכנס לתא בלי אמצעי זהירות הדבר יפגע בנו", הסביר רב כלאי מנחם ביבס, ששימש קצין אג"ם בכלא, בראיון לכתבה של ביטאון השב"ס שפורסמה לפני כשנתיים וחצי. מי שהיה מנהל הכלא בזמנו, סגן גונדר חזי מרקוביץ, התייחס באותה כתבה לעובדה שבית הכלא אינו אטום מבחינה הרמטית. "אנחנו מזכירים לעצמנו כל יום מה היא האחריות שלנו. שומרים כל הזמן על דריכות וריכוז. אז נכון שקוראים לכלא 'כספת' כי המבנה הפיזי של בית הסוהר מאפשר שליטה קרובה למקסימום וזה נותן תחושת ביטחון מסוימת, אבל מצד שני ברור לנו ששום כספת אינה אטומה לחלוטין", הדגיש מרקוביץ. "האפשרות של בריחה היא תסריט אימים. במיוחד עם אוכלוסייה כמו שלנו. אנחנו עושים הכול כדי שזה לא יקרה ועדיין אנחנו לא ישנים בשקט".
חבילה של טלפונים נזרקת מעבר לחומה, ואף אחד לא רואה
הניסיון לשחד סוהרים כדי להבריח טלפונים הוא רק שיטה אחת של האסירים הביטחוניים לבצע את ההברחות. על פי החשד הצליחו חלק מהאסירים להקים רשתות הברחה מחוץ לכלא, כשהם נעזרים ברועי צאן בדואים המתגוררים סמוך למקום.
כך למשל, חברי רשתות ההברחה הבחינו שאין כמעט שמירה היקפית של זקיפים סביב הכלא. הם עקבו אחרי שעות הסיורים הממונעים של הסוהרים מחוץ לחומות הכלא. הם ידעו לתזמן בעיתוי כמעט מושלם זריקות של טלפונים סלולריים שהיו עטופים בניילונים ובבדים עבים למנוע את שבירתם מעבר לחומת הכלא, סמוך לשבילי הפטרולים הגובלים בחומה הפנימית ולדאוג שאסיר ביטחוני יאסוף אותם ויחלק אותם לארכי מחבלים בתוך התאים. ההערכות הן שהיו כמה מקרי הברחות כאלה בחודשים האחרונים, שלא תועדו משום מה על ידי הסוהרים.
"ההברחות בוצעו למרות מצלמות האבטחה. איך אף אחד לא הבחין במה שקורה מחוץ לחומות?", תמה מנהל כלא בכיר לשעבר. "זה לא הגיוני שההברחות לא תועדו על ידי המצלמות, שאף אחד מהסוהרים לא ראה כלום. די מוזר. אפילו הזוי. זו ממש הפקרות". נציין שעבור כל טלפון שמוברח לאסיר בכלא מקבל המבריח סכום של כ-60 אלף שקל, כך שהפיתוי לנסות זאת גדול.
הקש ששבר את גב הגמל מבחינת שב"ס על מה שמתחולל בכלא נפחא התרחש לפני כשבועיים, כאשר אלמוני השליך לתוך החומה הפנימית של הכלא חבילה שהכילה עשרה טלפונים ארוזים. אסיר ביטחוני אסף אותה וחילק לחבריו בתא. הדבר נודע להנהלת הכלא לאחר שההברחה בוצעה, ובשב"ס הרימו גבות וניסו להבין כיצד סוהרי הכלא לא סיכלו את ההברחה.
החשד הוא שהאסירים בכלא הספיקו להשתמש בטלפונים כדי לנהל שיחות עם מחבלי חמאס בשטחים, לדרבן אותם לבצע פיגועי דקירות ברחבי הארץ. למעשה, השב"כ הצליח באחרונה לנטרל שיחות כאלה אשר בוצעו על ידי אסירים מכלא נפחא. "טלפון שמגיע לידיו של מחבל רוצח עם דם על הידיים משמעותו פיגוע. חד וחלק", הבהיר קצין לשעבר בכלא, "אסור שלכלא הזה יצליחו להבריח לאסירים אפילו לא פינצטה. סיכת ראש, כלום. הברחה זה למעשה כישלון של כל המערכת המודיעינית בכלא".
בשב"ס החליטו להקים ועדה חקירה לבחון את הנעשה בכלא וחבריה יצטרכו לתת מענה לשאלות קריטיות ביותר. חברי הוועדה יצטרכו לבחון את מערך האבטחה הרופף בתוך אגפי הכלא. האם בכירי הכלא יזמו פשיטות פתע על התאים של האסירים הביטחוניים כדי לאתר טלפונים וכלי נשק קרים? האם יחידות מצדה ודרור הופעלו בתדירות גבוהה באגפים? מדוע השמירה ההיקפית בכלא והסיורים לא נעשו בתדירות גבוהה ביותר? כיצד מצלמות האבטחה לא תעדו את זריקת הטלפונים לתוך חומת הכלא? האם קציני הביטחון והמודיעין בגוש דרום עקבו אחר הנעשה בכלא ,ערכו ביקורות ביומן המבצעים של מערך המודיעין בכלא? מדוע לא נעשו רוטציות בין אסירים (העברת אסירים מאגף אחד לשני כל כמה שבועות)? האם מכשירי המגנומטרים הופעלו על אסירים שחזרו מדיונים בבתי משפט או שהועברו אליו מכלא אחר? האם נערכו בדיקות עירום (חיפושים גופניים עד כדי הפשטת האסירים)? האם הסוהרים בכלא יזמו חיפושים בשעות לא שגרתיות (שעות הבוקר המקודמות והלילה המאוחרות)? כיצד מערך המודיעין בכלא כשל ולא ידע על ההברחות ומה הייתה מדיניות האבטחה והבידוק כלפי בכירי המחבלים בכלא?
מנהל הכלא הנוכחי, גנ"מ ביבס, כיהן בתפקיד מזה כשנתיים. "לרוע המזל המקרים האלו התרחשו במשמרת שלו. קשה לבוא אליו בטענות. צריך לבוא בטענות למי שמינה אותו. לבדוק האם בכירי גוש דרום עקבו אחר הנעשה בכלא. הוא מנהל שהצליח בהמון תפקידים ותקלות קורות אבל בכלא כמו נפחא אסור שתהיה אפילו תקלה אחת", הבהיר בכיר לשעבר ששירת עם ביבס. "מניסיוני ביבס לא יהיה האחרון שישלם את המחיר".
בשב"ס מתכוונים בימים הקרובים לפנות שלושה אגפים בכלא שגובלים בחצר הטיולים שלתוכה הושלכו חבילות הטלפונים, כדי להתקין בהם אמצעי אבטחה חדישים ולבדוק האם לא נחפרו מנהרות או היו ניסיונות לבריחה מהכלא. "אנחנו נהפוך אבן על אבן בכלא, את האגפים, התאים, נתקין אמצעים טכנולוגים חדישים בצמוד לחומות הכלא", מסכם את העניין קצין בכיר בשב"ס. "נבדוק כל סנטימטר בכל אגף ותא בכדי לאתר את הטלפונים ואת כלי הנשק שהיו בידיהם. נחזיר את הכלא לשליטה מלאה של שב"ס גם במחיר של שביתות רעב. מבחינתנו נגמרו החגיגות של האסירים בכלא. הם יתרגלו למציאות של יד קשה".