אחד הפריטים היותר נחשקים בקרב חיילים בצה"ל הוא נעלי החי"ר האדומות. הצבע הייחודי והיפה בנוף שכולו ירוק זית הפך אותן לפריט לבוש שחיילות רוצות כדי לשדרג את ההופעה וחיילים רוצים בשביל הוואסח, וגם להיפך.

אבל למה בכלל יש נעליים אדומות בצה"ל? הרי הצבע האדום בולט בשטח וזה לא נשמע פרקטי במיוחד כשמדובר בלוחמים שצריכים לשמור על הסוואה בשטח. אז רגע לפני שעשרות צעירים מתגייסים לחטיבת הצנחנים, החלטנו לבדוק, אחת ולתמיד – למה דווקא אדום.

מתברר שהמקור של הנעליים האדומות הוא בכלל בצבא הבריטי. הצנחנים הבריטים היו מזוהים עם הצבע האדום ולכן גם הכומתות וגם הנעליים שלהם נצבעו בצבע הזה. בתקופת המנדט הבריטי בארץ, היו מכנים את החיילים הבריטים "כלניות" בגלל הזיהוי החזק עם הצבע. כך הפך הצבע האדום לסמל סטטוס בקרב יהודים שחיו בארץ לפני קום המדינה, ולכן בחרו גם בצה"ל לאמץ את הצבע.

בשנים הראשונות הצנחנים בישראל הלכו עם מה שכונה אז נעלי קרפ, נעליים אדומות מעור דק שהיו דומות יותר לאלו של הבריטים ויותר ספורטיביות. הם קיבלו את הנעליים האלו ולא את השחורות הגבוהות גם כי חשבו אז שהצנחנים ילכו מרחקים ארוכים יותר.

לאורך השנים נעלי הקרפ העדינות יותר התפרקו והפכו לנדירות מאוד בצבא, ככה שהן הפכו לנעלי "צנחנים מקומבנים". בגלל המצב החליטו לייצר נעליים אדומות גבוהות כמו השחורות ומאז הן נעליי הצנחנים.

היום יש נעליים אדומות בצנחנים, נח"ל, חטיבת הקומנדו, חטיבת כפיר, הגדודים המעורבים, יחידות עוקץ, סיירת מטכ"ל, לוט"ר, גדוד הסיור הבדואי, יחידת מגלן ויחידת רפאים החדשה.

למה הצבא בכלל מייצר נעליים מיוחדות ולא מאפשר לחיילים להגיע עם הנעל הנוחה מהבית? לכך יש שתי סיבות מרכזיות: הראשונה, כדי ליצור אחידות – עקרון מוביל בצבאות ברחבי העולם. השנייה, כדי לתת לחיילים נעליים מותאמות לצרכים שלהם. כך למשל יש ללוחמים נעליים בעלות סוליה מיוחדת התורמת לשמירה על יציבות. נעליים שונות מותאמות לתנאי שטח שונים כמו אדמה קשה, שלג, הליכה במים ועוד.

ההבדל בין נעלי החי"ר לבין נעלי היח"ש (הידועות גם כנעליים הכלל צה"ליות) הוא שילוב של טקסטיל שמאפשר לנעל להתאוורר ומקל על החייל בתנאי השטח והאקלים. בנוסף, לנעליים "צוואר" גבוה יותר לתמיכה משופרת בקרסול.

חיילי צהל, אילוסטרציה (צילום: Stavchansky Yakov, shutterstock)
הכי מזוהים עם הנעליים האדומות. צנחנים|צילום: Stavchansky Yakov, shutterstock