מסוק ה-CH-53K של לוקהיד מרטין-סיקורסקי סימן עוד אבן דרך משמעותית בדרך לשירות מבצעי, כאשר סיים בהצלחה תדלוק אווירי לילי תוך שימוש של הטייסים באמצעי ראיית לילה מתקדמים. המשמעות המיידית היא הארכת הטווח המבצעי של המסוק באופן משמעותי ומעבר לזה גם יכולת שהייה ארוכה יותר בזירת המשימה.
במקביל מדווחת יצרנית המסוק על חתימת הסכם נוסף מול המארינס האמריקאי, שתביא לירידה במחיר המסוק. כל זה משמעותי מאוד גם עבור ישראל, אחרי שחיל האוויר בחר בדגם כמסוק העתידי, שיחליף את מסוקי היסעור הוותיקים.
תדלוק אווירי זו פעולה מאוד מורכבת שמגבירה את הסיכון, בטח כאשר מדובר במסוקים ועוד בלילה. אולם במקרה של מסוק ה-K הטייסים מקבלים סיוע ממערכות המחשוב של המסוק, שהופכות את הפעולה לבטוחה באופן משמעותי מאשר במסוקים הקיימים כיום.
למסוק מערכת 'טוס-על-חוט' שלא קיימת במסוקים אחרים כך שכמעט כל הטיסה אוטומטית. בחלק מטיסות הניסוי שבוצעו בעבר, הטייסים כמעט ולא נגעו בהגאים, מה שאיפשר להם לנהל את המשימה בזמן שמערכות המסוק עשו את הכל לבדן. גם בניסוי הזה המערכת סייעה לטייסים לבצע את החיבור למטוס התדלוק באופן בטוח.
יש לציין כי בזכות המערכות, המסוק טס לבד לפי הגדרות שהוטענו מראש או במהלך הטיסה. מבחינת הטייסים זה לא משנה אם הם טסים באור יום או בחושך, בערפל או באבק כבד. המערכת מונעת מהם להתנגש באחרים, לא משנה מה קורה בחוץ. הניסוי האחרון כמו גם הקודמים, היו חלק מהשיקול של חיל האוויר הישראלי בבחירה במסוק.
בישראל מפעילים את היסעורים במגוון רחב של משימות קרובות וגם בטווחים ארוכים. מה שדורש יכולות של תדלוק אווירי בתנאים מבצעיים לא פשוטים. הניסוי האחרון הוכיח שהמסוק מסוגל ועומד בדרישות המחמירות של חיל האוויר הישראלי ביחס למשימות המבצעיות.
מוקדם יותר, דיווחה לוקהיד מרטין-סיקורסקי כי חתמה על עסקה למכירת 9 מסוקים נוספים למארינס, שהתחייב להזמין כ-200 יחידות בסך הכל. הסכם זה הביא לירידה במחיר המסוק מ-97.6 מיליון דולר ליחידה ל-94.7 מיליון דולר ליחידה כולל מנועים.
על פי הודעת החברה, המחיר צפוי לרדת עוד יותר ככל שיהיו יותר הזמנות. בסך הכל מציינים שם ירידה של 7.4 מיליון דולר למסוק מאז שנת התקציב של 2020. חיל האוויר הישראלי מעוניין לרכוש בסופו של תהליך בין 20 ל-25 מסוקים. ככל שהמחיר ירד, הרצון של החיל גם יתכנס עם התקציב הקיים.