ארצות הברית פולגה ל-12 שבטים. ממשל אכזר שולט עליהם בכוח הפחד. כדי לשמר את מאזן האימה, עורך השלטון אחת לשנה מעין תחרות גלדיאטורים, במרכזה נלקחים מכל שבט נער ונערה. 24 המתמודדים נלחמים זה בזה בזירה האכזרית – עד שנותר רק מתמודד חי אחד.

משחקי רעב (צילום: Murray close)
עד טיפת הדם האחרונה. מתוך "משחקי הרעב"|צילום: Murray close

זה הסיפור שעומד במרכז סדרת הספרים המצליחה "משחקי הרעב", שמעובדת בימים אלה לסדרת סרטים שכולם מדברים עליה. נראה שגם החבר'ה בצבא ארה"ב שמו לב לבאז, שכן הם החליטו ליצור את הגרסה שלהם לתחרות החביבה. הפלוס: אף אחד כנראה לא ייהרג בזירה הצבאית, פשוט כיוון שחיל הים האמריקאי בחר להשתעשע בתחרות רובוטים, עד טיפת השמן האחרונה.

מדבריות, חופי ים סוער ומפלים גועשים

מעבדה חדשה של חיל הים האמריקאי יכולה לעקוב אחר כל תנועה של רובוטים המיועדים להגיע לשדה הקרב, בעודם נאבקים לשרוד בזירות שנבנו כמדבריות, חופי ים סוער, מפלים גועשים, שטחים הרריים ויערות גשם טרופיים. כדי להוסיף לתחושת הריאליטי, מצלמות וידאו אוטומטיות מתעדות בכל עת עד ל-50 רובוטים, כטב"מים ואפילו חיילים אנושיים שנקלעים לזירה.

משחקי הרעב בצבא ארה
יערות גשם טרופיים וקירות טיפוס. הזירות של צבא ארה"ב|צילום: צבא ארצות הברית

אבל הפעם המטרה לא כל-כך זדונית. מערכת המעקב, ששעריה נפתחו רשמית ב-16 במרץ, רק מעוניינת לבחון כיצד רובוטים ובני אדם משתפים פעולה. מכשירים מיוחדים עוקבים, למשל, אחרי תנועות העיניים של החיילים, במטרה ללמוד כיצד בני האדם שולטים ברובוטים.

היושבים על השאלטרים, מצדם, יכולים לשנות את הסביבה לפי צרכיהם. הסימולציה כוללת, בין השאר, סאונד של חיילים צועדים, שליטה על אווירת יום או לילה, המטרת גשם לפי הזמנה, העלאת והנמכת הטמפרטורה, ואפילו את האופציה להציף את הזירה במים בעומק של כעשרה סנטימטרים או להוסיף אפקט של רוחות חזקות.

אפשרות נוספת היא להציב את השחקנים בתוך זירה הכוללת בריכה בעומק של כשני מטרים, שמאובזרת גם בגלים מלאכותיים. בכל המצבים האלה, נדרשים הרובוטים ועמיתיהם האנושיים לתפקד הכי טוב שאפשר – בעוד כל העיניים עליהם. כנראה שהצבא האמריקאי באמת מעורה בעולם הריאליטי, כיוון שהמצבים האקסטרימיים האלה כבר יותר מזכירים לנו את "הישרדות".

>> המוחץ: המשאית הרובוטית שתרמוס הכול בדרך למטרה