מסע כומתה קרקל צבעי הסוואה (צילום: דובר צה
גדוד קרקל - כוכבים אחד אחת|צילום: דובר צה"ל

יום העצמאות עוד רגע כאן ובאווירת הגבורה של הימים האלו, תקף אותנו פרץ של גאווה ישראלית ורגש של סולידריות. השנה הזו הביאה לא מעט כבוד ללובשי המדים עם שורה של מותגים צה"ליים שגרמו לכולנו לנפח קצת את החזה. אז בלי מצעדים ברחובות ירושלים, אבל עם הרבה גאווה לאומית והערכה למשרתים, החלטנו לתת לעשרה שמות צה"ליים טפיחה על השכם על עבודה קשה והישגים מרשימים.

קרקל – אחד הגדודים העסוקים בצה"ל

גדוד קרקל בפעילות (צילום: שי לוי)
חיילי גדוד קרקל בפעילות מבצעית - כבר לא רק בעקבות סוחרי סמים ופליטים|צילום: שי לוי

גדוד קרקל הוא גדוד החי"ר המעורב היחיד בצה"ל. הגדוד הוא למעשה הרחבה של פלוגת קרקל שהוקמה בשנת 2000 והורכבה מבני ובנות גרעיני נח"ל אשר לחמו רק באזור הערבה. אולם, בשנת 2004 הפלוגה התרחבה לכדי גדוד שחולש עד היום על כל מרחב גבול ישראל-מצרים. השירות המשותף לשני המינים, השירות בגזרת בט"ש רגועה יחסית, משימות שהן לכאורה אינן צבאיות כמו מעצר סורי סמים ופליטים ממרכז אפריקה לא היטיבו עם שמו של הגדוד המיוחד וכך נוצרה לו תדמית ירודה של גדוד לא מתפקד הסובל ממתח מיני מוגבר.

התחממות קו הגבול בין ישראל למצרים, הביאה את הגדוד לקדמת העשייה הצה"לית כאשר הלוחמים והלוחמות מצאו את עצמם מתמודדים פחות ופחות עם פליטים ומבריחי סמים ויותר עם פעילי טרור מהג'יהאד העולמי, אל קעידא וחמאס. התדמית הנחותה של הגדוד נדחקה הצידה באופן סופי באירוע בו לוחמי ולוחמות היחידה חיסלו שלושה מחבלים על הגבול, אחד מהם, אחרי שהרג את לוחם התותחנים רב"ט נתנאל יהלומי. על האירוע הזה לוחמת מהגדוד קיבלה צל"ש (הצל"ש הראשון של הגדוד) ובקרוב, אולי תמונה לגדוד מפקדת ראשונה.

סוללות כיפת ברזל – כבר מזמן לא סתם נ"מ

סוללת כיפת ברזל (צילום: מיליון יהודים)
רבים חבים לחיילי כיפת ברזל את חייהם|צילום: מיליון יהודים

חיל האוויר הוא ללא ספק חממה מוצלחת למותגים צה"ליים מנצחים וכמובן שלא יכולנו שלא לכלול את האנשים שמאחורי כיפת ברזל ברשימה הזו. כיפת ברזל היא למעשה המצאה שנהגתה לאחר אחת המלחמות המורכבות שמדינת ישראל ידעה – מלחמת לבנון השנייה. לאחר אותה המלחמה, שר הביטחון דאז, עמיר פרץ, ביקש לפתוח פרויקט פיתוח של מערכת לירוט טילי קרקע-קרקע בטווחים הבינוניים, בדומה לטיל הפטריוט, אבל כזו שתדע לעצור טילי קטיושה, קסאם וגראד.

אחרי לא מעט ספקנות וקשיים בגיוס הכספים הדרושים לפרויקט מגלומני שכזה, התעשייה האווירית הציבה בשנת 2011 מוצר מוגמר שמאז מגן על העורף ועל מתקנים אסטרטגיים מפני נפילות טילים ששוגרו על ידי האויב. חיילי וקציני סוללות כיפת ברזל צברו לא מעט יירוטים מוצלחים ברזומה ואזרחים רבים חווים להם את חייהם, אבל במבצע עמוד ענן, הם נתנו את המאה עשרים אחוז שכמה שנים קודם לכן אף אחד לא האמין שבאמת אפשר לתת.

השבוע הוצבה סוללה נוספת בסמוך לעיר אילת על מנת לתת הגנה גם לתושבי העיר הדרומית, מה ששם את חיילי המערך בפריסה ארצית בתוך זמן קצר ביותר.

המילואימניקים – כולנו דאגנו להם והם הביאו לנו גאווה

משרת המילואים יקבל יותר? (צילום: דו
אמנם לא נכנסו לרצועת עזה, אבל היו מוכנים לתת מעצמם הכל|צילום: דו"צ

אחרי שכבר שלוש שנים לא שמענו את הביטוי צו 8, נזכרנו בו שוב במהלך מבצע עמוד ענן. הביטוי הזה שבימים קשים נשמע תמיד כמו קללה, שם את אנשי המילואים שוב בקדמת הבמה. רב אנשי המילואים שזומנו עברו אימונים אינטנסיביים לקראת כניסה אפשרית לרצועת עזה, אבל בסופו של דבר לא נכנסו לרצועה וחזרו כולם לזרועות המשפחה כשהם שלמים ובריאים, לשמחת כולנו כמובן.

המבצע הסב ללא מעט מילואימניקים תחושת החמצה, מרמור ואכזבה נוכח הכניסה הקרקעית שלא הייתה, אבל זה לא הוריד אפילו במעט את רמת ההערכה של עם ישראל לאלו שבכל פעם עולים על מדים, נכנסים לנעליים הצבאיות ומתייצבים אל הדגל להגן על המולדת.

חיל השריון - בכל מקום

טנקים נוסעים  (צילום: Spencer Platt, GettyImages IL)
בין הכוחות הקרקעיים היחידים שהשתתפו בלחימה במבצע עמוד ענן|צילום: Spencer Platt, GettyImages IL

לחיל השריון יש לא מעט סטיגמות – אומרים עליהם שיש להם כרס ושהם לא בכושר, שהם לא רואים בית (שריו"ן - שבת ראשונה יוצאים ובשאר נשארים) ושבסיס ההכשרות שלהם בשיזפון הוא ממש, אבל ממש לא משהו. למרות כל זה, השנה קיבלנו תזכורת ברורה לכך שהאדם שבטנק ינצח כשחטיבה 7 וחטיבה 401 צברו הישגים מבצעיים מרשימים בכל הגזרות. בגבול הסורי כוחות שריון נטרלו מקורות ירי מעבר לגבול כשירו אש פגזים אל עבר הגבול לראשונה מאז מלחמת יום הכיפורים; בגבול עזה, הלוחמים מצויים בכוננות מתמדת וביצעו משימות בדיוק רב מול כל איום מצד ארגוני הטרור (ויש שם יותר איומים מחול) וביהודה ושומרון, הם לקחו חלק בפעילות הבט"ש הבלתי פוסקת. את המשימות הם ביצעו תוך שהם עושים שימוש בטנקי המרכבה המתקדמים ומוגנים באמצעות המערכת להגנה אקטיבית מפני טילי נ"ט – מעיל רוח.

כשהשריונרים סגרו את חג הפסח בכל הגזרות, הרגשנו בבית הרבה יותר בטוחים.

חיל התותחנים – עוצמת אש חכמה

בדיוק של ס
טיל התמוז הסודי שעשה השנה כותרות|צילום: ירדן מן, אתר זרוע היבשה

בדומה לשריון, גם עליהם צוחקים שהם "לא באמת לוחמים" ("נס באימונים, קפה בקרב"), אבל לתותחנים הייתה השנה אחריות גדולה מאוד בהגנה על כולנו.

ראשית, במבצע עמוד ענן, חיל התותחנים וחיל השריון היו החילות היחידיים בזרוע היבשה שהשתתפו בלחימה באופן פעיל ופגעו ביעדי טרור ברצועת עזה יחד עם תקיפות מהאוויר ותקיפות מהים. בנוסף לכך במהלך נובמבר האחרון, לראשונה מאז מלחמת יום הכיפורים, ירו כוחות התותחנים ברמת הגולן אל עבר עמדת ירי סורית ממנה חיילים ירו על כוחות בשטח ישראל, וחיסלו אותה. אותו ירי אגב, נעשה באמצעות טיל התמוז, טיל מתוחכם המצטיין בפגיעה מדויקת עד כדי הרמה הכירורגית ושהיה עד לא מזמן אמצעי לחימה סודי.

בקיצור, חיל התותחנים עושה את העבודה נאמנה ואנחנו יכולים לסמוך עליו שימשיך לעשות את העבודה כך שיהיה ברשימה שלנו גם ביום העצמאות הבא.

בני גנץ – גבר-גבר

הרמטכ
בני גנץ - מעורר כבוד בקרב כולנו|צילום: דובר צהל

כשבני גנץ נכנס ללשכת הרמטכ"ל, הוצב בפניו אתגר לא פשוט – להיכנס לנעליים הגדולות של גבי אשכנזי שהיה ללא ספק אחד מהרמטכ"לים הכי נערצים בתולדות צה"ל. גנץ, שהתחיל את תפקידו כרמטכ"ל תחת הצללית של הלוחם הקשוח שהצליח להעמיד את הצבא על הרגלים אחרי מלחמת לבנון השנייה, נכנס השנה גם הוא לקטגוריית הגבר-גבר. איך? עם סדרה של תמונות קרביות, צניחה מבצעית ללב ים והפינוי ההירואי של חייל שנפצע בתאונת אימונים במסוקו האישי. הוא גרם ללא ספק לכל חייל ללכת עם חזה מורם כשהוא יודע שהוא המפקד שלו.

טל רוסו - אומרים שלום לרמבו

מחייכים, למרות המתח הכבד (צילום: דו
רוסו - רווק תל אביבי ומצביא צבאי דגול|צילום: דו"צ

אתמול סיים את תפקידו אלוף פיקוד הדרום, טל רוסו, הידוע בכינויו "רמבו", אחרי לא מעט שנות שירות במגוון תפקידי מפתח בשורות הצבא. האלוף רוסו, שהיה הרווק האחרון בפורום מטכ"ל וסיפק פרנסה לכתבים צבאיים ולכתבי רכילות כאחד, ירש לפני כשלוש שנים את פיקוד הדרום מהאלוף יואב גלנט – מאז, הפיקוד עבר שינויים מרחיקי לכת. מרחב האיום בפיקוד התרחב מרצועת עזה דרומה לאורך גבול ישראל מצרים ונכנסו אל הלחימה שחקנים נוספים כמו הג'יהאד העולמי ואל קעאידה – אתגר עימו התמודד בכבוד ובהצלחה.

רוסו התקדם במהלך הקריירה הצבאית שלו באופן נבדל ושונה מכל אלוף אחר, אבל באופן מעורר השראה. את הדרך המרשימה הוא עשה מבלי לעבור קורס קצינים ומבלי לחכך מרפקים בחבריו לנשק. רוסו, בהיותו רווק תל אביבי, היה ידוע בפורום מטכ"ל כמעין דון ג'ואן ולמרות זאת, מעולם לא הופנתה עליו ביקורת על חוסר מקצועיות או על הסחת הדעת כתוצאה מאורח החיים שבחר לו.  את שירותו מסיים רוסו באקורד חיובי ולכולם ברור – ניפגש איתו גם בהמשך.

טייסת המל"טים - פועלים בשקט

מפעילי כטב
מפעילי המל"טים - כוח עזר משמעותי לטייסי הקרב|צילום: רוני אביב, "במחנה"

לטייסי הקרב של חיל האוויר מגיע לא מעט כבוד, אבל בחרנו הפעם לתת את תשומת הלב דווקא לאחיהם לנשק – מפעילי המל"טים. המל"טים, כידוע הם חלק בלתי נפרד משדה הקרב כבר שנים. הבשורה העיקרית שהם מביאים איתם בהשוואה למזל"טים הוותיקים היא היכולת להעביר מידע לאחור בזמן אמת ובכך לסייע לפעילות מבצעית תוך כדי קרב.

הרבה מהפעילות של המל"טים ביום יום היא חסויה, אבל מספיק לדעת כמה הטייסת הייתה עסוקה כדי להבין שמגיע לה כל הכבוד. כל תקיפה אווירית בעזה לוותה על ידי מל"טים שהכווינו את טייסי הקרב אל יעדי התקיפה, הזהירו את טייסי הקרב מפני אזרחים חפים מפשע ושהתריעו כאשר המטרה שזוהתה לא הייתה נכונה. בנוסף, טייסת המל"טים ביצעה משימות אסטרטגיות לטובת איסוף מודיעין באמצעות מטוס השובל שמסוגל לטוס למרחקים גדולים מאוד ולספק מידע מהיר ואמין.

שייטת הסטי"לים - הכי מבצעית

חיל הים מגן על אסדות הגז (צילום: אופק רון-כרמל, עיתון
עם תגליות הגז החדשות לשייטת הסטי"לים יש יותר עבודה ופחות בית|צילום: אופק רון-כרמל, עיתון "במחנה"

במהלך השנה האחרונה, שייטת הסטי"לים הוכרזה באופן רשמי בתור השייטת הכי מבצעית – על חלק מהמבצעים אנחנו יודעים, על רובם לא נדע לעולם. במהלך מבצע עמוד ענן, השייטת תקפה יעדי טרור בעומק רצועת עזה, שמרה על הסגר הימי סביב הרצועה וסיכלה איומים מכיוון הים על חופי הארץ. לשייטת נוספה השנה משימה מאתגרת מאוד – הגנה על תגליות הגז הישראליות בים התיכון, משימה שמצריכה שינוי בתפיסת ההפעלה, פחות יציאות הביתה והגדלה משמעותית של השייטת.

בפתחו של הקיץ, אפשר להגיד שכששייטת הסטי"לים שומרת על החופים, אפשר לפתוח את הים.

החיילים החרדים

נצח יהודה (צילום: אורי ברקת, עיתון
חיילי נצח יהודה - משרתים כנגד כל סטיגמה|צילום: אורי ברקת, עיתון "במחנה"

בתוך שנה שבה היה דיון נרחב על חוק טל, על השוויון בנשיאה בנטל ועל גיוס חרדים לשירות בצה"ל, נבלעו להם אי שם החיילים החרדים, אלו שכנגד כל המוסכמות מהבית, מול המשפחה, החברים, המורים והרבנים, החליטו לעשות מעשה ולהתגייס לצה"ל. הרבה מהחיילים האלו שילמו מחיר כבד של פרידה מהמשפחה, של שירות בצבא תחת מסווה של זהות כפולה – תלמיד ישיבה מול המשפחה וחייל בצה"ל בבסיס או מחיר שהמשפחה שילמה כאשר הבן התגייס ובכך השליך על סיכויי אחיותיו ואחיו לקבל שידוך הולם.

אותם החיילים, למרות הפטור שהוא יותר נגיש להם ולמרות שחלקם הם בעלי משפחות, משרתים בתפקידים מאתגרים ותובעניים כמו תפקידי לוחמה בגדוד נצח יהודה, תפקידים טכנולוגיים בתכניות שירות חרדים בחיל האוויר, חיל הים וזרוע היבשה וכן תפקידים ברבנות הצבאית, חלקם מבלי שבהכרח יהיה להם בית חם לחזור אליו בסוף השבוע.

השנה, שיעור המתגייסים מתוך האוכלוסייה החרדית עלה, מה שמהווה תחילתה של מגמה שהולכת לקראת שוויון בנשיאה בנטל. אותם החיילים ראויים ללא ספק לתמיכה והצדעה לאומית על המחיר הכבד שה משלמים, השירות הנאמן ועל שהם מהווים השראה לאחיהם הצעירים שמתלבטים בין הפטור הפשוט לשירות המאתגר.

ולכל החיילים שלא הוזכרו כאן –

ברור לנו שכולכם עובדים קשה יומם וליל כדי שהאזרחים יוכלו לישון טוב בלילה וכדי שהארץ הזו תהיה מקום שטוב יותר לחיות בו גם בשנה הבאה. נסיים עם דבריו של מפקד חיל האוויר האלוף אמיר אשל, אותם אמר ברשת הקשר בעודו טס מעל מחנה ההשמדה אושוויץ במסגרת משלחת עדים במדים בשנת 2003: "אנו טייסי חיל האוויר הישראלי, בשמי מחנה הזוועות, קמנו מאפר מיליוני הקורבנות. נושאים את זעקתם האילמת, מצדיעים לגבורתם, ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו - ישראל". והיום, אנחנו אומרים - כל חייל בצה"ל, יום יום, מקיים ומוודא את קיום ההבטחה זו ועל כך, כל אחד מהם ראוי להערכה.

>> הגודל קובע: כלי המלחמה הגדולים ביותר בעולם