ההשפעה של מלחמת וייטנאם ניכרת עד היום. מעבר לעשרות הסרטים שנעשו על המלחמה ההיא, הצלקות שנושאים איתם לא מעט אמריקאים והפחד מלחזור לאותה הסיטואציה, במדינות האסייתיות, המלחמה עדיין ניכרת, למרות שהן כבר ממזמן מקור למרגוע ונופש. לאוס לדוגמא, הפכה בעקבות המלחמה למדינה הכי ממוקשת בעולם, כאשר מטיילים מונחים לפסוע בה רק על שבילי עפר וילד שנפגע ממוקש שהתפוצץ עליו בשדה אורז הוא עניין שבשגרה. בווייטנאם לעומת זאת, אחת העדויות למלחמה היא דווקא יותר ידידותית, סביבתית ופסטורלית.
בתקופת המלחמה, כך מתואר באתר "The Aviationist", מטוסי הקרב נשאו מיכלי דלק חיצוניים שהיו תלויים על כנפי המטוס. כאשר אלו התרוקנו, הטייסים היו שומטים אותם מטה, כאשר היה גם סיכוי שינחתו על אזור מיושב ויחריבו בית של אחד המקומיים. את נפלי הפצצות ואת מכלי הדלק הריקים, כמו המוקשים בלאוס, איש לא חזר כדי לאסוף מהשטח, אבל הכפריים בדרום וייטנאם מצאו להם שימוש יצירתי ומעניין במיוחד – הם הפכו אותם לסירות קנו. הסירות התמימות, למען האמת, לא מזכירים בשום אופן משהו מלחמתי.
תודו שמדובר באנדרטה יפה וירוקה במיוחד ביחס למלחמה הנוראה שהתרחשה במקום לפני כארבעה עשורים.