כל מי שעסוק בחיפוש עבודה מכיר את השורה שחוזרת על עצמה בכל מודעת דרושים - "שירות צבאי – יתרון". קצינים משוחררים בדרגת תת-אלוף ומעלה ממחישים היטב את היתרון הפיננסי שכרוך בשירות משמעותי. אחרי שדנו בשאלה עד כמה השירות בקבע משתלם, ניגשנו לבדוק – עד כמה השחרור בגיל מבוגר ובדרגה גבוהה משתלם? התשובה היא חד משמעית – משתלם מאוד.
גבי אשכנזי – משדה הקרב לשדות הנפט
גבי אשכנזי הוא הדמות שמוכרת לכולנו כרמטכ"ל נערץ, אלוף פיקוד הצפון וגולנצ'יק בנשמה. עושה רושם שהאזרחות מאירה לו פנים. בניגוד לתחזיות של ארץ נהדרת לפיה אשכנזי ייגש לבחינה הפסיכומטרית לאחר השחרור, הרמטכ"ל לשעבר החליף את המדים בחליפות מהודרות ואת המשכורת הצבאית (כ-75 אלף שקלים לחודש) בשכר לא רע בכלל כמנכ"ל חברת שמן לחיפושי נפט וגז. פרסומים שונים גורסים כי הסכם השכר של אשכנזי כולל שכר בגובה של מאה אלף שקלים מידי חודש, שזה רק הכסף הקטן שנוסף לאופציות שנתיות שעומדות על סכום של יותר מ-15 מיליון שקלים לשנה.
כידוע, משקיעים רבים תולים את יהבם בקידוחי הגז והנפט הללו שנראים בתור הפוטנציאל הכלכלי הכי גדול שראתה ישראל מהקמתה. יש לזכור שכעת עדיין מדובר בפוטנציאל בלבד, כך שאשכנזי בחר לו בתעסוקה רווחית מצד אחד, אבל שמצד שני, יציבותה עוד תעמוד במבחן. אנחנו לא דואגים לאשכנזי כי כידוע, אנשים בדרגתו יכולים לסמוך על פנסיה שנצברה במשך שנים רבות וכמובן על קריירה פוליטית שעדיין נותרה כאופציה.
אליעזר שקדי – טייס נשאר טייס
בעוד שאשכנזי לא מפחד להתלכלך מהזהב השחור, שקדי נשאר בסביבה הכחולה והמוכרת כשזמן קצר לאחר שחרורו החל את תפקידו כמנכ"ל חברת התעופה הלאומית לשעבר – אל על. שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר מונה לתפקידו כמנכ"ל החברה לקראת סוף שנת 2009, כאשר מניותיה ראו שיא לאחר קצת יותר מחצי שנה. ברמת העיסוק, שקדי נותר בתחום שמוכר לו היטב כטייס וכמפקד, אלא שעבר מסביבה מבצעית לסביבה העסקית.
בשנים האחרונות, עם כניסת חברות תעופה חדשות לתווך האווירי של ישראל, התחרות של אל על בשוק המקומי הופכת לקשה יותר ויותר, מה שמצריך משקדי הפגנת כישורים עסקיים, תחום שהוא רכש בו ניסיון רב בכל פעם כשתקציב הביטחון עלה לדיון מחדש.
יואב גלנט – מלחימה בים לחיפוש נפט וגז
גלנט ממשיך במסורת התחרות עם גבי אשכנזי וגם באזרחות התברג בעמדת מפתח מקבילה לאשכנזי. גלנט שהתחיל את שירותו כלוחם בחיל הים וסיים אותו כאלוף פיקוד הדרום ומועמד לשירות כרמטכ"ל, מוצא את עצמו היום בלשכת המנכ"ל של חברת נמקס – חברה לאיתור גז ונפט במרחבי הים התיכון. החברה שאוחזת ב-42 אחוזים מרישיונות הקידוח של חברת פלאג'יק באזור חולשת על קידוחים בשטח המתפרש על פני שני מיליון דונם בים התיכון ובו קידוחים של שני מפעילי קידוחים ישראלים – בני שטיינמץ וטדי שגיא, ומפעיל קידוח אחד נורבגי.
מאיר דגן – עדיין מחפש אורניום
מאיר דגן השתחרר משירות הסדיר בצה"ל לאחר שכיהן בתפקיד ראש חטיבת המבצעים בהיותו בדרגת אלוף והמשיך בקריירה ביטחונית כראש המוסד. כמו אשכנזי וגלנט, גם הוא פרש מהחיים הביטחוניים והצטרף לאופוזיציה הישראלית נגד מאגרי האנרגיה האיראנים כאשר לפני כשנתיים מונה לתפקיד מנכ"ל גוליבר אנרג'י.
גוליבר היא חברה לחיפושי נפט בים התיכון ומחצבי אורניום בשטחי הנגב. לפי הודעה שהפיצה החברה, ההסכם עם דגן סב סביב מיליון אופציות בחברה, ללא תוספת שכר על עבודתו בפועל. על פי ההסכם של דגן, הוא יכול לנצל בכל שנה מיליון אופציות שהופכות להיות רווחיות כשרווחי החברה גדלים בעשרים וחמישה אחוזים. עוד לפי ההסכם, הרווח של דגן עומד על 1.7 אחוז מהרווחים של החברה. כאשר הרווח השנתי של החברה עומד על 200 מיליון שקל, רווחו של דגן עומד על סכום של 3.4 מיליון שקל לשנה. כמובן שהשמים הם הגבול.
יפתח רון טל – קריירה אזרחית ארוכה ורווחית
את יפתח רון טל אנחנו כבר רגילים לראות בחליפות מחויטות, הוא כבר נמצא זמן רב בעסקים האזרחיים וכמעט ששכחנו לו את הפלאפל והחרבות. רון טל התחיל את הקריירה שלו על מדים בחיל השריון וסיים אותה כמפקד זרוע היבשה, זה שהוביל את פרויקט הצי"ד – צבא יבשה דיגיטלי אשר שינה בלא מעט את תפיסת הפיקוד והשליטה של כוחות היבשה בצה"ל.
רון טל מכהן בשנים האחרונות כמנכ"ל חברת החשמל – חברה שנהנית ממונופול בשוק החשמל ובמדינה קודחת כישראל, גם מרוויחה מהמונופול הזה לא מעט. שכר מנכ"ל ויו"ר חברת החשמל מוגבלים על ידי רשות החברות, לפיכך נוצר מצב שבו עובדים בכירים בחברה, הנהנים במשך שנים רבות מתוספות שכר מצטברות, מרוויחים יותר מהם. לכן, מנכ"ל החברה והיו"ר אינם נמצאים בעשיריית מקבלי השכר הגבוה בחברה ולמרות זאת, רון טל עדיין יושב במקום אמנם נמוך, אבל עדיין מכובד ברשימת האלופים המרוויחים ביותר במשק.