פרוזדור נצרים, או "הפרוזדור" כפי שהמרחב מכונה עלה לכותרות בתקופה האחרונה במסגרת של המשא ומתן לשחרור החטופים הישראלים. חמאס מתעקש שצה"ל יצא מהמקום שמבתר את הרצועה בין צפון לדרום, מונע מהמחבלים של הארגון לנוע בין אותם מרחבים ובכלל, תקוע להם "כמו עצם בגרון". עבור צה"ל, הפרוזדור משמש גם כמרחב ממנו הכוחות יוצאים לפשיטות ברחבי הרצועה.

השבוע, הגענו צוות של mako לפרוזדור עד לקו החזית של פשיטה על דרום העיר עזה. פגשנו שם את לוחמי השריון במילואים מגדוד 429 של חטיבה 10 "הראל" שסיפרו על היתרון של הטנקים בלחימה בעזה וגם העבירו מסר חד וברור למחבלי חמאס וסרטוני התעמולה שלהם.

הכניסה לפרוזדור נעשית מנקודה במרחב של קיבוץ בארי, והמעבר מהמקום הזה שבו רואים את הבתים השרופים של בארי לעומק רצועת עזה מייצר התרגשות בלתי נשלטת ומעורר לא מעט תחושות מורכבות ומחשבות על צה"ל של 7 באוקטובר מול צה"ל של יולי 2024. כבר היינו לא מעט בתוך רצועת עזה, אבל הפעם הגענו הכי קרוב שאפשר לקו האש, שלמעשה החלה עוד בדרך לשם.

לפני הכניסה עם יחידת הניוד של האוגדה, עברנו תדריך בטיחות שממש בסיומו ולפני העלייה על הכלים, התקבל דיווח "גשם סגול", ירי פצמ"רים ממש סמוך לציר שדרכו ניכנס. אחרי שעלינו על הרכבים והתחלנו בתנועה, ראינו את האבק שעלה מנפילת הפצמ"רים לא רחוק מאיתנו. "רואים את זה, בואו נגיד שהנפילות האלה לא של הצד שלנו", אמר אחד מלוחמי הניוד שהובילו אותנו לעזה, בלי שמץ של התרגשות מיוחדת.

אנחנו מגיעים למוצב של צה"ל, משם נצא למקום שבו נמצא סא"ל במיל' עידו, מפקד גדוד השריון במילואים 429. אבל רגע לפני מתקבל דיווח שמאה מטר מהמקום בו אנחנו אמורים להיות חוליית חמאס ירתה פצצת RPG על הכוח, אין נפגעים אבל מפקד יחידת הניוד מסרב לקחת אותנו לשם, עד שמתקבל אישור. ממשיכים בנסיעה לתוך דרום העיר עזה, שם הכל הרוס וקשה שלא להרגיש את תחושת הפחד מצלף, מטען או עוד RPG. למזלנו אנחנו מגיעים בשלום ולחיוך הרחב של סא"ל עידו שמברך אותנו לשלום.

נכנסים לאחד הבתים ההרוסים כאשר מסביב טנקים של הגדוד וירי כבד, מרחק קצר מאוד מהמקום שבו אנחנו נמצאים. "הפרוזדור מאוד רחב, שזה חלק מהגמישות", אמר סא"ל עידו שנמצא כחצי שנה בלחימה "ואנחנו נמצאים בפאתי העיר עזה", הוסיף בדיוק כשאחד מהטנקים שלו זינק קדימה, מעלה ענני אבק ומחפש טרף.

הכוחות בשטח (צילום: שי לוי)
צילום: שי לוי

"חיל השריון זה חיל צנוע שלא אוהב להתרברב ולהגיד עשיתי וזה נכון במיוחד למילואימניקים. בסוף המהות שלנו זה עשייה. אבל חשוב גם להגיד שגדוד שריון מכיל כוחות מכל מיני סוגים, חי"ר, הנדסה ושלל מרכיבים שזה למעשה הצק"ג – צוות קרב גדודי. החשיבה בשריון קצת שונה, בעיקר בהיבטים של איך תופסים את התמרון, את המהירות ואבטחה. שלבי הלחימה ששונים בשריון מבלי לפרט יותר מדי".

השוני העיקרי בין לוחמי השריון והחי"ר שפגשנו בכניסות הקודמות שלנו, זה בעיקר בתפיסת המרחב, כשבשריון היא הרבה יותר רחבה. בשריון "אתה חושב על הטווחים שאתה מסתכל עליהם, כשזה לא תמיד הבית הבא ויותר על מרחקים יותר גדולים ובהתאם לזה גם אופי הפעולה", הסביר סא"ל עידו על העבודה של הגדוד שלו.

הם התגייסו למילואים ב-7 באוקטובר ומהבתים טסו לטנקים שלהם והגיעו לעוטף עזה על הזחלים של הטנקים. "האירוע שצרוב לי במלחמה, זאת הפעם הראשונה שחצינו גדר ולדעתי היינו הראשונים לעשות את זה, אחרי מספר ימים בודדים. אתה רואה מכל כיוון 'חגורת אש', טנקים שועטים קדימה וארטילריה. ראיתי את העוצמה הזאת של הצבא וחשתי לעצמי שהצד השני לא מבין מה הוא הביא על עצמו. ומה זה הכוח הזה? אלה חבר'ה שביום שבת בבוקר (7 באוקטובר) ישבו בבית והתכוונו ללכת בראשון לעבודה. והכוח שלנו כאנשי מילואים מגיע משם. העוצמה הזאת מטורפת".

הרבה השתנה מאז הקרבות של 7 באוקטובר והשלב הראשון של התמרון הקרקעי. הפירוק של גדודי חמאס, חשיפת המנהרות ומחסני האמל"ח אלה דברים שמורגשים היטב בלחימה של החודשים האחרונים. "האויב מקבל מכות קשות וזה לא האויב של פעם. אנחנו כל הזמן מתקדמים בעשייה שלנו, אבל זה לא ייפתר בדקה וזה יהיה קרב ארוך ומלחמה ארוכה, מול אויב עיקש שאסור לזלזל בו. מצד שני אנחנו מתקדמים וככל שאתה דוחק אותו יותר זה מצטמצם ולכן, לאזרחים קשה לראות שיש מלחמה. אבל למי שכאן החזית נראית אותו דבר ומתקרבת לסוף שלה".

הכוחות בשטח (צילום: שי לוי)
צילום: שי לוי

המלחמה של חמאס נגד לוחמי השריון וצה"ל בכלל, מתנהלת ברשתות החברתיות ובתקשורת לא פחות מאשר בקווי החזית. חמאס הפיץ לאורך חודשי התמרון סרטונים מפעולות גרילה שביצע. תיעוד בו ניתן לראות מחבלים מצליחים להתקרב לטנקים ולשגר עליהם RPG, להצמיד או להניח קרוב אליהם מטעני שוואז ואז הם נמלטים חזרה למבנים הרוסים או פירי מנהרות.

ביקשנו מסא"ל עידו להתייחס לאותם סרטונים, והוא ענה: "זה קורה מעט אבל מלחמה זה לא אזור סטרילי. קח את החייל הטוב בעולם ובסוף מישהו ינסה להתקרב אליו טיפה יותר מדי. זה קורה הרבה פחות ממה שרואים וברור שהסרטון עצמו נראה עוצמתי, בסוף הטנק שוהה בשטח 24/7 מאז -7 באוקטובר. בגדול יש סרטונים אבל לא הרבה", אמר סא"ל עידו ואכן צריך להגיד שחמאס מצליח להפיק הרבה פחות סרטונים כאלה.

סא"ל עידו מוסיף, "אויב שמנסה להתקרב לטנקים וגם לחי"ר, ברוב המוחלט של המקרים חוטף שוק על ירך ולא מבין מאיפה זה הגיע לו. הצבא שלנו הפך להיות מאוד מקצועי באיך שעובד חי"ר-שריון, באיך שעובד שת"פ ולרוב לא תראה טנק שעובד לבד בלי שמחפים עליו והפוך, לא תראה חי"רניק בלי טנק שמחפה עליו. בקיצור, אני לא ממליץ לאויבים שלנו להתקרב לטנקים שלנו יותר מדי. וגם אם הם הצליחו להתקרב לטנק, כנראה שזאת תהיה הפעם האחרונה".

כמעט כל מפקד ולוחם ששוחחנו איתו בפרוזדור, ובכלל בכניסות של mako לעזה דיבר על השת"פ בין החילות ובין צבא היבשה לאוויר וים. סא"ל עידו מספר שאחת התמונות החקוקות לו מהמלחמה, הייתה כשהטנקים שלו ביצעו הסתערות על חוף הים. "באחד הקרבות אנחנו רצים על הים כשזה מזכיר לי את חופי תל אביב. הטנק נוסע עם הזחלים בתוך המים, חי"ר ושריון, ביחד כשחיל הים מחפה וחיל האוויר מלמעלה. אנחנו יודעים להביא ברמת הגדוד את העוצמה הצבאית של כל הצבא הזה לקצה, ברמות שאני לא חושב שהצניעות מאפשרת לדבר עליהם, אבל הן מאוד עוצמתיות ויש דברים שהשתיקה יפה להם ופשוט צריך לעשות אותם".

קשה לפספס את העובדה שלסא"ל עידו ולשאר הלוחמים שלו קשה לדבר על הלחימה שלהם, מצניעות וחשש כיצד זה ייתפס בציבור. מצד אחד המלחמה כפי שציינו מתנהלת דרך כלי תקשורת לא פחות מאשר דרך הטנק והמטוס או הספינה. מנגד סא"ל עידו מוסיף ש"אנחנו לומדים כל סרטון של חמאס וזה די עושה לנו דברים טובים. יכול להיות שאנחנו צריכים להיות יותר חכמים מאשר רברבנים ויכול להיות שיש מקומות שאנחנו גם צריכים להיות רברבנים, אבל את זה אשאיר לגורמי המקצוע".

גם ללוחמים של סא"ל עידו מגדוד 429 קשה לדבר על הקרבות בהם השתתפו. מחוץ למבנה שבו היינו, פגשנו את צוות הטנק של המ"פ, רס"ן מלכי. צוות הטנק הזה הוא המארג של החברה הישראלית, אחד מירושלים, שני מקיבוץ יזרעאל ובנימינה. "המלחמה בשלב הזה נעה בין אינטנסיביות לשעמום. יש רגעים של הרבה שעות בטנק ויש רגעים של ציפייה ומחכים לפקודה הבאה, אפשר להגיד מאפס למאה" אמר רס"ל במיל' נבו, נהג טנק. חברו לצוות, רס"ל במיל' יצחק הטען בטנק, מוסיף "יש גם בתוך הטנק רגעים שאתה לא עושה כלום ואז בבת אחת יש לך ירי פצמ"רים או התקלות ומיד אתה צריך לתפעל את האירוע".

מחבלי חמאס מניחים מטען על טנק  (צילום: סרטון חמאס)
מחבלי חמאס מניחים מטען על טנק צה"ל ברצועת עזה|צילום: סרטון חמאס

הם מנסים להכניס אותנו לעיניים של לוחמי שריון בעזה, וזו תמונה מאוד מגוונת. בחלק מהמקרים ההתקלה יכולה להתחיל כשהם ברגע מנוחה באחד המבנים. "יש לנו תרגולת עלייה שכל אחד רץ לתא שלו, נהג מניע ותותחן מסדר את הכפתורים בזמן שהטען מכין את הטנק לירי", מסביר רס"ל במיל דרור התותחן. "המפקד מוביל ואז נוסעים לאן שצריך ועושים מה שצריך לעשות".

הם חוו לא מעט רגעי מלחמה וקשה להם לבחור מקרה מייצג שיציג את הקרבות בהם השתתפו. רס"ל דרור מספר על מקרה שממחיש את הלחימה של השריונרים מול הגרילה של חמאס. זה קרה ליד בית ספר "הותקלנו מפיר מנהרה שהיה 50 מטרים מהטנק. מחבל יצא וירה RPG, הוא פספס את הטנק ואז ניסה לשגר עוד אחד והורדנו אותו בירי מקלעים ופגז. זאת הייתה התקלה מאוד פתאומית אחרי תקופה שהיינו בסוג של שהייה ועבודה הנדסית, קצת הגיע משום מקום. ובשנייה שזה הסתיים, פתאום הותקלנו מבית ספר שהיה באזור וממש נכנסנו ללחימה פלוגתית של כמה שעות, עם המון ירי ופגזים".

הצוות מספר על לחימה מפתיעה. "יצחק עבד קשה וטען פגזים באופן אינטנסיבי לגמרי", אמר דרור. רס"ל במיל' יצחק הוסיף "אתה לא חושב. ברור שיש לך משהו לעשות ואתה מרוכז רק בזה. זה נשמע מרובע אבל זה ככה". לשאלה מה חושבים על הלחימה שלהם בבית, לוחמי צוות הטנק חייכו ואמרו, "יודעים פחות או יותר. אתה לא אומר הכל כי אי אפשר ואתה גם לא רוצה. וגם לא תמיד כשאתה חוזר הביתה ורוצה לשנות אווירה, אין לך כוח לדבר ולספר".

הכוחות בשטח (צילום: שי לוי)
צילום: שי לוי

הם נמצאים במלחמה בקנה מידה היסטורי, שטח בנוי והרוס שבו הם נלחמים מעל ומתחת לאדמה. נבו אומר שהאימונים שעברו בסדיר ובמילואים היו מה שהביא את היכולות שלהם לשדה הקרב. "אני הגעתי ללחימה ב-8 באוקטובר אחרי תקופה בחו"ל. יש חשש אבל לי זה מרגיש קצת כמו אופניים, אתה חושש אבל ברגע שאתה נכנס למכונה שהיית בה כל כך הרבה זמן אתה נזכר די מהר".

רס"ן במיל' מלכי, אומר שנבו הוא דוגמה נהדרת ללוחם המילואים. "רשמית פגשנו את נבו בפעם הראשונה כשהגיע ב-8 באוקטובר. אני חושב שבסוף, באירועים כאלה של צו השעה אתה לא חושב. כל מה שמעניין אותך זה המטרה. אתה עובד על אוטומט וכל התרגולות שעשינו בשירות ובמילואים, מביא אותך כמו שהוא אמר לפעול כמו על אופניים. זה ניכר בפלוגה שמתפקדת בצורה ממש טובה, טפו טפו בלי הרוגים ופצועים לכוחותינו ועם הרבה פצועים והרוגים לאויב.

האתגר בזירה כאן, הוא ממשיך, קשה מאוד. "מעל ומתחת לקרקע, אבל הוא בר השגה, למרות שיש כאן אתגרים שלא התמודדנו איתם בעבר. הפלוגה כאן מתפקדת כמו שצריך לפי תרגולות וצריך להגיד שאנחנו תמיד עובדים עם כוחות חבירים, כל אחד מחפה עם היתרונות שלו על החסרונות של האחר ולכולם ברור למה אנחנו כאן. והאויב רואה את זה".

סא
סא"ל במיל' עידו, מפקד גדוד השריון במילואים 429|צילום: דובר צה"ל

השיחה עם הצוות מתרחשת ליד הטנק שלהם, מחוץ למבנה והדברים מתנהלים ברקע של פיצוצים גדולים וירי מקלעים. גם הריאיון עם סא"ל עידו נקטע מדי פעם בירי וקולות קשר. גם כשהוא פונה לאחד מאנשיו ושואל "מה קורה, מפוצצים בסוף? יופי", אז הוא חוזר בטבעיות לריאיון. פה המקום לציין שהוא כמו כל המפקדים והלוחמים שלו הם אנשי מילואים שהשאירו את המשפחות, העבודה והאזרחות מאחור. "יש לי בצק"ג חייל בפלוגת ההנדסה שהוא אבא של תותחן באחת מפלוגות הטנקים שלי. האבא והבן נלחמים יחד באותו הצק"ג. ההון האנושי כאן מטורף".

הוא מציג את המבנה שבו אנחנו נמצאים, מבנה שהפך לעמדת פיקוד ואומר "תראה את השפצורים פה בבית, את זה רק אנשי מילואים שחושבים מחוץ לקופסה יכולים לעשות. באחד הבתים שהגענו אליהם, אז ישר חייל שהוא מהנדס חשמל חיבר את הבית והופ, הכל עובד. היצירתיות של המילואימניקים היא מכפיל כוח מטורף לצבא. היכולת להיות תחבולנים מול האויב, המוטיבציה שהם מביאים והרצון שלהם לעשות דברים חדים ומדויקים, ואז לחזור הביתה. אלה דברים שמאוד ייחודיים לצה"ל ולמילואים, כשיש כאן גם מגוון של אנשים, מהסטודנט ועד לסבא. אלה אנשים שיודעים לחשוב בסיטואציות הכי מורכבות, אנשים יצירתיים מאוד".

הוא לא מתעלם מהקושי ואומר ש"האנשים האלה סופגים לא מעט וזה בסדר, כל עוד המשימה ראויה ופה בעזה היא ראויה מאוד. בסוף מילואימניקים צריכים לעשות מה שהם נולדו בשבילו עם כל הקושי, וכן זה קשה מאוד. וברור שלנו פה בעזה הרבה יותר קל פה בעזה מאשר לנשים ובנות הזוג שבבית עם רף לחץ שעולה. סיפר לי אבא של אחד הלוחמים בגדוד שכל דפיקה, כל רכב שעוצר ליד הבית מטריף את המוח, וברור למה. כולם רוצים להיות בבית אבל כולם גם רוצים לעשות את המשימה. ואני חושב שאלה ערכים של המשפחה ולא רק של המילואימניק עצמו וזה מה שמביא אותנו לקצה. ואני חושב שהמדינה, החברה צריכה לדעת לעטוף אותם כדי שיותר אנשים יהיו כאלה. וככל שיהיו יותר אנשים כאלה, כמדינה נפתור יותר הבעיות בנינו נהיה יותר חזקים ונהיה חברה יותר מגובשת וכיפית", סיכם זאת באופן מושלם.

_OBJ