חטיבה 401 של חיל השריון הפכה לאחרונה את העיר אשקלון לעזה ותרגלה שם לוחמת צוות קרב חטיבתי משולב בתרחיש קרוב ככל האפשר למציאות. כוח משולב של טנקים, חי"ר, ההנדסה, "רוכב שמיים" ואפילו כוחות מיוחדים, נקלו במסגרת התרגיל ברחבי העיר אשקלון בחוליות מדומות של מחבלים, במטענים, במנהרות שחשפו והתמודדו עם אירוע רב נפגעים.

אחת הנקודות הבולטות היתה השילוב של חיל הים, כמו שקורה בשנים האחרונות בפעילות צה"ל בגזרת עזה. על כל ספינת סופר-דבורה היה מפקד מהשריון, בדיוק כפי שיהיה במלחמה.

נציגי השריון שעלו על הספינות חיל הים חיברו בין הטנקים שפעלו בעיר לכוחות בים. הם סייעו לכוחותיהם במידע מודיעיני אותו אספו מהספינות ותיווכו בין בקשות האש ביבשה למפעילים על הספינות.

הספינה (צילום: שי לוי)
כוח אש משמעותי. סטי"ל סער 4|צילום: שי לוי

ספינות הטילים של חיל הים שנמצאות מול הרצועה יכולות לתקוף מרחבי שיגור רקטות, מפקדות וגם חוליות שיגור חמקמקות ומטרות הדורשות שימוש באמל"ח מדויק. על הספינות יש גם מערכות המאפשרות הכוונת אש מהאוויר.

לכל ספינת סופר דבורה של חיל הים יש תותח טייפון 25 מ"מ הנשלט על ידי לוחם שמפעיל את מערכת הבקרה, הכוללת מצלמה אלקטרו-אופטית ונתוני מכ"ם. זה מאפשר ירי מדויק בקצב אש של עד 200 פגזים בדקה. מהספינות ניתן לשגר גם טילים מסוג Spike-ER המגיעים לטווח של 8 ק"מ.

כבר במבצע "עמוד ענן" חיל הים שיגר כמויות אדירות של אמל"ח לכיוון רצועת עזה, כולל טילי חימוש מונחה מדויק, "שלא מותנה מזג האוויר או עננות וגם לא ארוחת צהרים בטייסת", ציטוט מדברים שאמר לנו בעבר גורם בחיל הים בעקיצה, שמשמעותה שהיכולות שלהם נמצאות מול הרצועה 24/7.

תרגיל צה
רכבים צבאיים בשטח העיר אשקלון במהלך התרגיל|צילום: מערכת את"צ

באותו אימון שהתקיים באשקלון, חיל הים הביא לחטיבה 401 את כלל היכולות האלה. "דימינו תרחישי לחימה בעזה", אמר לאתר צה"ל סרן טל נפתלי מחיל הים, מפקד סיירת 'כסיף'. "הבאנו לידי ביטוי את החוזקות של זרוע הים והוכחנו ששיתוף הפעולה יוצר מענה מבצעי מיטבי. מהאימון הזה יצאנו חזקים יותר לקראת הפעם הבאה - בין אם זה תרגיל ובין אם זה מצב אמת".

הסטי"לים של חיל הים מספקים לכוחות היבשה כוח אש אדיר, מרמת הפגז ועד לטילים מדויקים שיודעים להיכנס לחלון של בית. טילים לטווח ארוך מסוג "הרפון", בחלק מהדגמים גם תותח 76 מ"מ שבאמצעותו מפגיזים מטרות יבשה באיכות פגיעה ועוצמת אש הדומה לאלו שמספקת סוללת תותחנים.

במקרה של סטי"לים מסוג סער 5 יש גם מסוק "עטלף" שמגדיל את אפקטיביות של הספינה מבחינת גילוי מטרות והכוונת אש. כל המערכות האלה במשולב מאפשרות סגירת מעגלים מהירה על פי בקשה של כוחות היבשה בעזה. כניסת טיל ישר לחלון בהכוונת מ"פ, אפילו מ"מ בשריון או חי"ר.

פעילות חיל הים (צילום: שי לוי)
עזה בין כוונות ספינת חיל הים|צילום: שי לוי

היכולות האלה מאפשרות פגיעה בחולית נ"ט שיורה מבניין על כוח קרקעי מבלי לפגוע בדירה של השכנים, כפי שמתגאים בחיל הים. דוגמה לכך תועדה במבצע "צוק איתן" אז פרסם דובר צה"ל סרטון בו כוחות יבשה ואוויר הכווינו אש מספינות הטילים על חוליות שיגור לעבר העוטף וכאלו שניסו לפגוע בכוחות שנכנסו לרצועה.

בצוק איתן היו מקרים בהם כוחות היבשה שנכנסו לרצועת עזה חשפו מחבלי חמאס, הכווינו עליהם אש מהים והשמידו אותם תוך סיכון מינימלי, בטח לאלה שעל הספינות. בשנים שחלפו מאז המצב השתפר משמעותית בזכות תורת לחימה חדשה, אמצעים חדשים שנרכשו כולל בתחום השליטה ובקרה, והרבה מאוד אימונים.

בחמאס ערים לכך והם מנסים להילחם חזרה, בין השאר באמצעי סייבר. כבר בצוק איתן ניסו אנשי חמאס לבצע חדירות סייבר לספינות הטילים של חיל הים שהיו מול הרצועה. גורמים בחיל הים הגדירו את הניסיונות האלה כ"לא בשלים להתמודד עם המערכות שלנו". חמאס ניסה להשתפר מאז, אבל גם בחיל הים המשיכו להשתפר בנושא.

הספינה (צילום: שי לוי)
שם בכל מזג אוויר. ספינת דבורה מול עזה|צילום: שי לוי