שופט בבית השלום בחיפה, אורי גולדקורן, קבע לאחרונה כי לוחם שהסתיר מגורמי הצבא את מצבו הנפשי החמור יוכר כנכה צה"ל. השופט נימק את החלטתו בכך שמדובר במחדל חמור של הצבא שגרם להחמרה במצבו הנפשי של החייל.
ד', תושב הצפון, ניסה להתאבד בגיל 15 באמצעות מסיר שומנים. מאז היה בטיפול פסיכיאטרי שכלל טיפול בכדורים ואשפוז במרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל ובהמשך אף נשר מלימודיו. במעמד גיוסו היה ד' חדור מוטיבציה להתגייס לתפקיד קרבי, לכן הסתיר את ההיסטוריה הרפואית שלו ולא סיפר על מצבו הנפשי הקשה והדיכאון שסבל ממנו. צה"ל מצידו לא בדק את תיקו הרפואי ולא התעמק במצבו.
ביום גיוסו, במהלך הבדיקות הרפואיות בבקו"ם, התברר ש-ד' סובל מהפרעות אכילה ומכאבים בעת הרמת משאות כבדים. נוסף לכך, הוא סיפר שעבר ניתוח לייזר בעיניו ושהוא סובל מכאבי ראש. בהוראת הרופא חזר ד' לבדיקות נוספות, אך הרופא קבע שהוא כשיר לטירונות קרבית וקבע לו פרופיל 97.
ד' נשלח לטירונות של יחידת ההנדסה הקרבית. במהלך הטירונות הוא התלונן על סחרחורות, פצעי עור, בחילות והקאות. הוא ערק מספר פעמים מהצבא ונשפט לעונשי מאסר, באישור רופא צבאי שקבע כי הוא כשיר לשהות במעצר במתקן צבאי. לאחר שאיים לפגוע בעצמו בכלא, ד' דרש להיבדק על ידי קב"ן. הקצין קבע ש-ד' סובל מדיכאון חמור, קבע לו פרופיל 21 והוא שוחרר מהצבא.
מיד עם שחרורו אושפז ד' בחזרה במרכז לבריאות הנפש לאחר שסבל מהפרעות פסיכוטיות ומחשבות אובדניות. מצבו הנפשי המשיך להידרדר והוא אובחן כלוקה בסכיזופרניה.
לאחר שבביטוח הלאומי קבעו לו נכות זמנית בשיעור של 50 אחוז, פנה ד' באמצעות עו"ד אריה אבריאל לקצין התגמולים במשרד הביטחון בבקשה להכיר בו כנכה צה"ל. קצין התגמולים דחה את התביעה, בטענה ש-ד' היה חולה במחלת נפש עוד לפני גיוסו לצה"ל ולא הצהיר על כך במעמד גיוסו. לכן, אין קשר בין מצבו הנפשי כיום לבין שירותו הצבאי. בעקבות ערעור שהוגש לבית המשפט לשלום בחיפה על החלטת קצין התגמולים, פסיכיאטר מומחה קבע שמצבו הנפשי של ד' החמיר עקב מחדלי הצבא, שלא אבחן בזמן את מצבו ולא טיפל בו כראוי.
במהלך המשפט התברר שהשאלון הרפואי ש-ד' התבקש למלא לפני גיוסו נותר ריק ואף גורם צבאי לא טרח לברר איתו מדוע לא מילא את הטופס. "רציתי להתגייס לצבא. לשרת כחייל קרבי בחיל ההנדסה הקרבית. לא סיפרתי מיוזמתי שיש לי בעיות נפשיות, אך גם אף אחד לא שאל אותי על כך לא לפני הגיוס ולא תוך כדי השירות", העיד ד'.
בפסק הדין ציין השופט שהסתרת מידע על ידי צעירים המועמדים לגיוס אינה יוצאת דופן וכי יש מועמדים שאינם מהססים להימנע ממסירת מלוא הפרטים בנוגע לעברם הרפואי. השופט הוסיף כי על הצבא לצפות לאפשרות שמועמד לגיוס לא ימסור את כל הפרטים הרופאיים ולכן מדובר ברשלנות של צה"ל, שלא דאג לקבל מידע אודות ד' מרופא המשפחה.
לדברי השופט, עצם העובדה שהצבא לא הקפיד על מילוי השאלון הרפואי טרם גיוסו של ד' עלול להוביל לכך שהוא ישובץ בצבא לתפקיד שלא תואם את כישוריו ויכולותיו. רשלנות ושיבוץ לא נכון, קבע השופט, עלולים אף לסכן חיילים נוספים. "הרופא בלשכת הגיוס כנציג הצבא הפר את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי המערער ובכך התרשל. ככל שנכונה הטענה לפיה החזרת השאלון על ידי המערער אינה בגדר חובה יש בכך נימוק לחומרה, המעצים את מחדלו של הצבא ולא ממזער אותו", הדגיש. לדבריו, לצבא יש אחריות כבדת משקל להחמרת מצבו הנפשי ולכן יש להכיר ב-ד' כנכה צה"ל גם אם הסתיר את מצבו הנפשי קודם גיוסו. בנוסף, השופט מתח ביקורת על רשויות הצבא שלא גילו את מחלתו של ד' כשנכנס ויצא מהכלא כמה פעמים והביע תמיהה כיצד רופאים קבעו שהוא כשיר להיות במעצר או לשרת שירות קרבי. השופט הכיר ב-ד' כנכה צה"ל וחייב את משרד הביטחון לשלם לו הוצאות משפט בסכום של 5,000 שקל.