זה קרה מוקדם יותר השבוע, כאשר אינדיקציה מודיעינית העלתה כי ישנה פעילות חשודה באחד מבתי הספר של ח'אן יונס, ממנו גם נורתה אש לעבר כוחות צה"ל. די מהר הרבה מאוד מערכות איסוף ולחימה, אוויר ויבשה, שמו את עינם אל אותו בית הספר אליו נשלחו לוחמי הצנחנים במילואים מחטיבה 55.

במהלך הפשיטה של הלוחמים על בית הספר הצנחנים נתקלו במחבלים שפתחו לעברם באש מנשק קל, גם ירי של RPG. אש כבדה של צה"ל שוגרה במעטפת של הקרב, הצנחנים שהסתערו על בית הספר חיסלו את המחבלים וחשפו במקום אמל"ח ומתחם לחימה תת-קרקעי. בהמשך הקרב, הוכוונו לזירת הלחימה מטוסי קרב של חיל האוויר שהשמידו את המתחם ובנוסף, מרכזי תצפית ושליטה נוספים של חמאס.

זה רק אחד מהקרבות הקשים שלוחמי החטיבה מנהלים בדרום רצועת עזה, שם אירוע רודף אירוע. אבל לא פחות מהתחום של ח'אן יונס, הקרב הזה כמו לא מעט קרבות נוספים, נוהל ממקום מאוד רחוק, למעשה במרכז הארץ, שם יושבת ה"קדמית" של חטיבת הצנחנים במילואים 55 - "עוצבת חוד החנית" שגם עכשיו נלחמת בח'אן יונס, תחת אוגדה 98. המידע המודיעיני, מטוסי הקרב ואמצעים מסווגים נוספים ניתנו לחטיבה דרך הקדמית, מה שנראה כמו חמ"ל, רווי מסכים וקצינים מכל תחום שאפשר לחשוב עליו.

הגענו השבוע לקדמית של חטיבה 55, לביקור נדיר במפקדה מסווגת, בה יושבים יחד עשרות רבות של קצינים מיחידות וחילות רבים, לצד אנשי שב"כ ובעלי תפקידים נוספים. כבר בשלב זה נדגיש כי כל הפרטים המובאים בכתבה עברו את אישור הצנזורה.

באופן מפתיע המקום שקט באופן יחסי. גם כאשר נכנסו לקדמית אירועים של היתקלות עם פצועים ועוד אירוע לחימה מורכב, השקט היחסי נשמר. אבל את התפקוד של הכוורת בזמן הזה אי אפשר היה לפספס, מכלול הרפואה, מכלול חיל האוויר, המודיעין ואחרים הזרימו נתונים ויכולות למנל"ח, מנהל הלחימה, שתכלל את הכל, לטובת החטיבה בשטח.

ה"קדמית" זהו למעשה חמ"ל ענק, שנראה כמו חדר מרכזי בו יש מסכים רבים ושולחן גדול, שבראש שלו יושב המנל"ח, קצין בדרגת סא"ל וסביבו קציני מודיעין, אוויר, מבצעים ועוד. סביב אותו חדר יש חדרים קטנים יותר, שם נמצאים המכלולים, למשל האווירי, רפואה, לוגיסטיקה וכל תחום צבאי שאפשר לחשוב עליו. גם שם מסכים רבים ומערכות מחשוב וקשר כשכולם מחוברים יחד. ביניהם גם מכלול תקשוב, עם קציני התקשוב שאחראיים על רציפות וביצוע תהליכים מבצעיים על גבי מערבות הקשר והדיגיטל. המקום הזה מנהל הכל, מרמת התחמושת, דלק ומים שצריך להכניס לכוחות בחזית, דרך הפינוי הרפואי ועד למודיעין, הטיל מהים והפצצה מהמטוס, שצריך להכווין למטרות שבזירת הלחימה של החטיבה.

חדר ניהול המלחמה בחטיבה (צילום: שי לוי)
כתבנו יחד עם מנהל הלחימה סא"ל נוימן בקדמית של החטיבה|צילום: שי לוי

"בהגדרה אנחנו מנהלים ולא מפקדים. מפקד יש רק אחד, המח"ט והוא זה שקובע ממקומו בראש הכוחות, כשהתפקיד שלנו זה לספק לו את כל המעטפת", מסביר סא"ל במיל ישי נוימן, מנל"ח בחטיבה 55. הוא מסביר שבמסגרת תפקידו בראש השולחן המרכזי הוא "מנהל את המשמרת, מקבל את הנתונים ביחס למצב באירוע שמתהווה באותו הרגע, מבצע עיבוד מהיר ככל הניתן ונותן תשובה מושכלת לגדוד המתמרן, דרך כל האמצעים שיש בידינו. יש הערכת מצב שזה מופע שבו כל אחד ממי שיושב לידי מדבר על פי סדר, מסביר מה קורה בגזרה שלו ומה הוא ממליץ על פי תחום אחריותו".

את אותה הערכת מצב ניתן לחלק לשני סוגים. הערכת מצב לפעולות השגרתיות, למשל המעבר לחורף העלה דרישות, שהם כמי שאחראים גם על הניהול הלוגיסטי נותנים לו פתרון. ויש הערכת מצב מתמשכת, שם כולם, כולל מי שנמצא בחדרי המכלולים, מול מסכים עם מצלמות ואוזניות שמחברות אותם לשטח ולשולחן המרכזי. "כשזה מתבצע טוב, למנל"ח יש תמונת מצב שמסייעת לו באישור פעולות".

סא"ל נוימן ממשיך ומסביר, "אם לדוגמה מדווחים שיש ירי על כוח, אני יודע איפה כולם ממוקמים. יודע למנוע ירי דו-צדדי, מה קורה בגזרה וככה להכווין אש או לחדול. לחטיבה יש מפקד אחד ואנחנו מסייעים לו לקבל החלטות. חטיבה זאת מסגרת גדולה ויש החלטות שאנחנו יכולים לקבל לבד ויש החלטות שהמח"ט הגדיר שיעברו רק דרכו".

"אם למשל יש פינוי פצועים, אני לא צריך אישור מח"ט להפעיל מיסוך עשן ולבודד את זירת החילוץ", מדגים סא"ל נוימן. "במקרה אחר, ההחלטה על אופן טיפול בפירים למשל, המח"ט החליט שרק הוא מקבל בגלל השפעות הרוחב שיש לזה".

חדר ניהול המלחמה בחטיבה (צילום: שי לוי)
"לחטיבה יש מפקד אחד, אנחנו רק מסייעים". הקדמית השבוע|צילום: שי לוי

ב-3 בדצמבר צה"ל נכנס לדרום הרצועה ונפתח הקרב על ח'אן יונס על ידי אוגדה 98, שחטיבה 55 שייכת אליה. ההתקפה זה רגע הזהב של "הקדמית". משם מנהלים את כל התקיפות מהאוויר, מהים והארטילריה שמבצעים לפני התקדמות הכוחות על הקרקע. "בהתקפה עצמה אני מפקח שכל ה'מאפשרים' שהגדרנו לעצמנו מסונכרנים. אני מגדיר מתי לתקוף את המטרות, ויש פה הרבה מחשבה כי אתה לא רוצה שהתקיפות יחשפו את כוונות ההתקדמות שלנו. אני בודק את הבטיחות ועוד פעולות".

בכל מעבר שלב הם מבצעים הערכת מצב נושאית, "לפעמים זה יהיה שלוש דקות שבהן אני בודק אם המודיעין ממוקם, האם בוצעו התקיפות שרציתי מהאוויר ועוד, ומאשר את השלב הבא. אני צריך שהחייל בשטח ירגיש אותי. הוא לא צריך לדעת מי אני אבל שירגיש שאני שם. כשכוח מגיע ליעד שלו בלי שהוא פגש מחבלים והסתכן, זאת המטרה שלי".

תחת ה"קדמית" נמצאים המכלולים של הגדודים שעושים את אותו הדבר בדיוק, רק שברמת הגדוד. המכלולים נמצאים בחדרים ליד הקדמית, וגם שם יש הרבה מסכים, מערכות וצפיפות של קצינים וחיילים. סרן במיל עדי שלו, קמב"צית של גדוד 28 אחראית על החמ"ל הזה, על השליטה והניהול של האירועים.

"אנחנו מרגישים את הלחימה כאילו אנחנו בפנים אבל הייחוד במכלול זה שיש לנו את הרוגע של המרחק וככה אנחנו יכולים לייצר תמונת מצב יותר טובה והתקפה יותר מסודרת". היא מוסיפה ש"קמב"ציות יודעות לנתק את הרגש מהסיטואציה. אם נילחץ נפספס את מטרת המכלול. ברור שאנחנו מכירים את האנשים ואלה חברים, אבל בסוף אני מבינה שזאת מלחמה ואני חייבת לשמור על קור רוח כדי שנעמוד במשימות בצורה הטובה ביותר".

לחימת כוחות החטיבה ברצועה (צילום: דובר צה
משימה מרכזית. פיר שאיתרו לוחמי החטיבה בעזה|צילום: דובר צה"ל

בזמן הסיור ב"קדמית" נכנס דיווח על נפגעים בהיתקלות. מכלול הרפואה, שכולל גם את השלישות, הרבנות וכל מי שרלוונטי נכנס לפעולה והחל להזרים נתונים ופתרונות למנל"ח שבראש השולחן. יחד עם האנשים שלצידו הוא החל לתפעל את האירוע על פי דרישות מהשטח. "הזמן שלוקח מהרגע שחייל נפצע ועד שהוא מגיע לחדר ניתוח, זה משהו שיש לנו השפעה עצומה עליו", מסביר סא"ל נוימן. באירוע מהסוג הזה יש דילמות רבות ומשקל על הכתפיים.

"האם אני מסכן מסוק ומכניס אותו לרצועה? האם אני מפנה את הפצוע ברכב ממוגן שהוא איטי יותר או בלא ממוגן שמהיר יותר. לכל משתנה כזה יש משמעות". כאשר יש היתקלות ודרישה לפינוי פצועים, "הקדמית" תעניק אש לסיוע ומיסוך עשן לבידוד הזירה. "אני יודע לתת להם חיבוק של סיוע וחיבוק של פינוי", אמר נוימן.

סרן במיל' שלו מוסיפה שבזמן הזה במכלול הגדוד, "כשיש פצוע אני צריכה למנוע פציעות נוספות. התפקיד שלי לדאוג לאן מפנים את הפצוע ואיפה הכוח נמצא, יחד עם חיל האוויר ואמצעים אחרים לזהות ולתקוף את האויב שפגע בנו".

ברמת הגדוד, המכלול אחראי על פגיעה בתשתיות טרור רבות והרג של הרבה מאוד מחבלים. "פגענו באויב, לפעמים אחרי שפגעו בנו לפעמים לא, התחושה שהוא קיבל מה שמגיע לו. אני לא חושבת שיש כאן מישהו ששמח, אבל אנחנו מרגישים טוב כי הצלחנו במשימה או כי הצלנו בזה את האנשים שלנו".

חדר ניהול המלחמה בחטיבה (צילום: שי לוי)
הרבה אחריות על הכתפיים. הקדמית של חטיבה 55|צילום: שי לוי

בחזרה להתקפה בה הם היו מצויים. במהלך הסיור שלנו, קצינת מבצעים הציגה סרטון בו ניתן לראות את מכלול התקיפה מגיב לחוליה שניסתה לשגר נ"ט לעבר לוחמי 55 והמחבלים חוסלו. מבחינת הלוחמים בשטח הם ראו כלי טיס תוקף "זיק" משגר טיל, לפעמים רק שמעו על זה דיווח בקשר. הם לא ערים לכל האופרציה האדירה הזו, שיושבת בעורף ו"מנקה להם את האיומים".

"בכל רגע נתון אנחנו מתכננים את האש המלווה. החיילים אף פעם לא סטטיים באמת, כל הזמן יש דינמיות והם זזים ממקום למקום, ולכל תנועה כזו יש לווי באש של חיל האוויר, תותחנים ושל אמצעים נוספים. כל הזמן אנחנו בדיון על זה מול מרכז האש של האוגדה", אמר סא"ל נוימן.

ואיך זה עובד? "כשיש מטרה שאני רוצה שיתקפו, אני אומר למכלול האווירי מה אני רוצה. אני לא אומר להם איך, רק מה אני צריך שיקרה, כשממש לא מעניין אותי מה הם יזרקו שם, העיקר שנקבל את ההישג שהגדרתי ואני יכול להגיד שהם עושים את זה מעולה".

לחימת כוחות החטיבה ברצועה (צילום: דובר צה
"מצאנו הרבה כאלה, ניהלנו התקפה מטורפת". פיר שחשפה החטיבה|צילום: דובר צה"ל

המנל"ח בשולחן המרכזי "יהיה זה שיחליט מה יתקוף על פי כלכלת חימושים וזמינות, מדובר גם התאמה של אמצעי ל"זמן חיות המטרה" ועל פי המשתנים אני אתאים טנק, מרגמה או מטוס קרב". אגב, סא"ל נוימן ער לשיח לטענות של הגבלת אש מהאוויר כביכול, ולדבריו "לא היה מקרה שרציתי פצצה באופן מוצדק ולא קיבלתי, כולל היום בבוקר. אני ער לדיון, זה לא קרה".

אותו הדבר קורה במכלול שברמת הגדוד, שפועל נזכיר תחת ה"קדמית". הם דואגים להקצות בגזרתו את אמצעי החוזי כמו מטוס זיק או כלי איסוף אחרים ואת אמצעי התקיפה. "אנחנו עובדים צמוד למג"ד שמשתמש המון במכלול המבצעים, זה המון דיבור בקשר ועשרות שיחות טלפון (צבאי) בכל יום. אנחנו מסייעים לו בהכוונות אש ובמידע שאצלנו נמצא בתמונה רחבה יותר, שלא תמיד זמינה לו, כמי שנמצא בפנים בלי כל המחשוב", מסבירה סרן במיל' שלו. "הקדמית מתכללת את כל הדיווחים שעולים בכל הגדודים, כשאני עושה את אותו הדבר ברמת הגדוד והקדמית יודעת להעביר לי את מה שרלוונטי אלי".

בשלב הזה המשימה העיקרית של גדוד 28 בחטיבה 55, אחרי שכבשו תא שטח בח'אן יונס, היא בעיקר לאתר ולהשמיד פירים. "אנחנו פועלים לחשוף מחבלים ומטענים במרחבים", היא מוסיפה כשהמטרה להשמיד אותם. "אנחנו משמידים הרבה מאוד פירים ומשתדלים לא להשאיר שום דבר שיהווה איום, הגדוד נותן דגש בפיצוץ של כל דבר כזה".

היא מספרת ש"באחד האירועים חשפנו מרחב מלא במחבלים, פירים ומטענים. ואני יכולה לספר שבסופ"ש האחרון ניהלנו שם התקפה מטורפת עם כוחות מיוחדים ומצאנו שם הרבה מאוד חומר מודיעיני ופירים. הקרב הזה היה דוגמה מצוינת לעבודה של מכלול וגדוד בשטח", אמרה.

לחימת כוחות החטיבה ברצועה (צילום: דובר צה
בקדמית "מנקים" להם את השטח מרחוק. לוחמי החטיבה|צילום: דובר צה"ל

"אני יכולה לספר שישבתי בחמ"ל והיה לנו אמצעי מסוים שראה את מרחב הלחימה. זיהינו שם תנועה באחד האיתורים, כשהמג"ד שלי שאין לו את כל המערכות שלנו לא רואה את זה בעיניים. עליתי מול המג"ד ואמרתי לו שאני מזהה מחבלים ואיפה. בשניות המג"ד הזיז מסק"ר, שתקף את אותם מחבלים יחד עם טנק. זה אירוע אחד מני רבים שמראה את העבודה שלנו, ותחשוב שכל הזמן יש אירועים כאלה. גם הגעתי לכאן מיחידות מיוחדות סדירות, ואני יכולה להגיד שהייתי בטוחה שאפגוש מילואימניקים שמנמנים וחמודים. בפועל, כולם פה לוחמי על. מדהים לראות את ההירתמות שלהם ושל המשפחות שלהם".

לוחמי החטיבה כמו כל מי שנמצא ב"קדמית" הם אנשי מילואים שמגויסים מאז ה-7 באוקטובר. סא"ל מיל' נוימן בעל משרד עורכי דין, מילואימניקים אחרים שם הם באזרחות אנשי הייטק, עצמאיים או סטודנטים כמו סרן מיל' שלו, שהשנה הייתה אמורה להתחיל ללמוד. לכולם משפחות בבית שלא ראו שבועות ארוכים.

"זה קשה. כאילו החיים נדחים, אבל אני מרגישה שהזמן נעצר ב-7 לאוקטובר". היא אחיינית של ראש המועצה שנרצח בכפר עזה, אופיר ליבשטיין ז"ל, ומבינה את חשיבות המשימה שלה. לכן "מבחינתי עצרנו ולא מעניין שום דבר אחר. יש לנו מדינה לשמור עליה וזאת מלחמה. לא משנה מה, אני כאן עד שזה יסתיים".

סא"ל נוימן שסיפר גם הוא על הקושי של המילואים, דיבר גם על הפער גדול בין מה שקורה ב"קדמית" לבין זה שהם במרכז בארץ. "הרוגע שיש כאן אצלנו מאפשר לכולם לעבוד באופן מושכל", אמר סא"ל נוימן. "אבל יש משהו מאוד חשוב לומר, יש איזה דיסוננס כזה בין מה שקורה בעזה וגם פה במפקדה, למה שקורה בחוץ שהחיים ממשיכים כאילו כלום. לפעמים קשה לקבל את זה. אבל דבר ראשון אני רוצה להגיד שאנחנו במלחמה הכי מוצדקת שיש. וזה שהחיים ממשיכים בשגרה ומבלים, זה הניצחון שלנו. זאת המטרה שלנו".

_OBJ