בחמ"לים של פיקוד המרכז מתקבל מידע מודיעיני על מחבל שצפוי לצאת מכפר בשומרון כדי לבצע פיגוע המוני. כתובת המוצא המדויקת של המפגע ידועה ומהר מאוד כל אמצעי התצפית הצה"ליים עוקבים אחרי כל אדם שיוצא מהבית העונה לכתובת, עד שיוצא החשוד.
אמצעי התצפית עוקבים אחרי האדם נכנס למסגד, אלא שכחצי שעה לאחר מכן אמצעי התצפית מזהים אישה שיוצאת מהמסגד והם מחליטים לעקוב דווקא אחריה. הכוחות סוגרים על האישה וכשעוצרים אותה לבסוף מסירים לה את הפאה ומגלים את אותו המחבל שניסה להסתתר. אותו מבוקש לא יודע, אבל צורת האוזן שלו, הקול שלו, טביעות האצבעות שלו ואפילו שקעי העיניים שלו, סייעו לזיהוי המדויק שלו, לאיתור שלו, למעצר שלו ובסופו של דבר לסיכול הפיגוע.
את האירוע הבדוי לעיל הבאנו כדי להמחיש מה יכול לקרות באמצעות טכנולוגיות מיוחדות שפותחו על מנת לעקוב אחרי אנשים באופן מדויק בשדה הקרב וגם בשטחים אזרחיים. בעוד שלאורך הגבולות של הארץ, משרתים גששים עם אינסטינקטים מחודדים שיודעים לתת אינדיקציה מדויקת על כל זירה – מי היה בה, מתי, לאיזה כיוון הוא הלך ומה הוא נשא איתו - בצבאות העולם משקיעים סכומי עתק בטכנולוגיות שיתנו את אותו המענה שנותנים הגששים ואפילו מדויק יותר. בעזרת הבלוג הבטחוני Danger Room, נסקור בכתבה הבאה כמה מהם.
זיהוי מדויק על פי צורת האוזן
מסתבר שהאוזן שלנו ניתנת להבחנה ברמת דיוק זהה לזו של טביעות אצבעות. בשנת 2010, קבוצה של חוקרים בריטיים ערכו ניסוי שבו נסרקה אוזן של אדם ומיד לאחר מכן שוחזר אלגוריתם המתאר את הצורה שבה קצה האוזן שלו מתעקל. צורת העיקול של קצה האוזן היא ייחודית ומשתנה מאדם לאדם וקיימות דקויות שמאפשרות לזהות אדם רק על ידי האוזן שלו ברמת דיוק של 99.6 אחוזים.
לשיטה זו קיימות בעיות ופרצות רבות כמו האפשרות להסתיר את האוזן בעזרת כובע, מסכה, תכשיט, אזניות או שיער ומגבלות הסריקה של האוזניים בתנאי תאורה נמוכים. סביר להניח שאם האמצעי הזה יכנס לשימוש בשדה הקרב, הוא יהיה אמצעי תומך לאמצעי זיהוי ומעקב קיימים נוספים.
דופק מסגיר
כשמתמקדים על אזורים מסוימים בגוף האדם, כמו הצוואר, ניתן להבחין בדופק הלב ואף לספור את הפעימות בלי מגע. בהתסמך על נתון זה, בנובמבר 2011 הודיעה DARPA (הסוכנות האמריקנית למחקרים ביטחוניים מתקדמים) כי תפתח אמצעי רדאר לאיתור כל אדם, כל עוד הלב שלו עדיין פועם. מאז, הפיתוח התקדם בצעדי ענק, כאשר היום קיים אמצעי שמסוגל לזהות אדם שנמצא מאחורי קיר מבוטן במרחק של עשרה קילומטרים רק על פי פעימות הלב שלו. מדובר באמצעי שמרגע שיכנס לשימוש בשדה הקרב יקשה על כל אמצעי הסוואה, יהיה אשר יהיה ויסגיר כל מארב, בכל מקום, בכל תנאי תאורה או מזג אוויר.
יחד עם זאת, האמצעי הזה יעזור גם להצלת חיים כשיאפשר לאתר ניצולים תחת הריסות של מבנים שקרסו באירועי אסון.
זיהוי באמצעות קול
בימי קדם, ניתן היה לאתר אדם על פי הקול שלו באמצעות כלבים שהחוש השמיעה שלהם חד הרבה יותר משל בני האדם. על השאלה - מי הוא האדם שמאחורי הקול? האם הוא המבוקש שלנו? על זה, אף כלב לא יודע לענות עד היום.
SpeechPro, מכון טכנולוגי בארצות הברית, פיתח טכנולוגיה שנקראת VoiceGrid. מדובר בטכנולוגיה שמסייעת לזהות באופן אוטומטי אדם על פי הקול שלו. הטכנולוגיה היא דומה לזו שקיימת בכל מכשיר סמארטפון, אלא שהיא הרבה יותר מדויקת, הרבה יותר מהירה ומסוגלת לקלוט תשדירי קול במרחקים ארוכים הרבה יותר. המערכת כבר מצויה בשימוש גופי אכיפת חוק במקסיקו. ב-FBI משתמשים בטכנולוגיה דומה שמניבה גם היא תוצאות שלא היו מביישות אף אחד.
סריקת העין מרחוק
לוחם יכול לנסות לשבש את ריח הגוף שלו, להסתיר את האוזניים שלו, לא לדבר כלל ולהסתוות במיומנות, אבל יש כמה דברים שלא תהיה לו ברירה להשאיר חשופים, כמו העיניים לדוגמא. חברה אמריקאית בשם SRI פיתחה מערכת שעונה לשם IOM PassPort, מערכת לסריקת קשתית העין וזיהוי האדם על פיה. מדובר במערכת שמסוגלת לסרוק קשתיות של 30 אנשים בדקה ממרחק של שישה מטרים ולתת זיהוי ודאי של כל אחד מהם. עדשות מגע או משקפי ראייה לא מקשים על הזיהוי והמערכת ניתנת לשימוש גם במקומות סואנים כמו תחנות רכבת או שדות תעופה.
המערכת כבר מצויה בשימוש אזרחי בשימוש של ה-FBI שיצר מסד נתונים אודות הקשתיות של האסירים הפדרליים בבתי הכלא של המדינה, במעברי הגבול שבין טקסס למקסיקו ובמערכת ההגנה על מאגרי המידע של גוגל. האמריקאים חושבים כבר על הכנסת המערכת לשימוש בשדה הקרב באפגניסטן כדי לתת זיהוי ודאי של מבוקשים ברחוב האפגני, אבל כאן, עוד ייקח זמן עד שזה יקרה. במקביל, ב-DARPA כבר עובדים על טכנולוגיה דומה שעדיין בחיתוליה. מדובר במצלמה דיגיטלית שתדע באופן אוטומטי להתמקד בקשתיות של הדמויות המצולמות ובכך לזהות אותם.
שקע העין
מדובר במחקרים שנבדקו ובסברה שהוכחה. לשקע העין יש הכי הרבה מאפיינים ביומטריים שמסוגלים לתת זיהוי ודאי של אדם וממרחקים גדולים: צורת השקע, גודל העין, צורת הגבות, אורך העפעפיים, צורת העפעפיים, צבע העור, פיזור השומן על העור ועוד. יותר מזה, מדובר במאפיינים שמאוד קשה לשנות או להסתיר – לא בניתוח פלסטי, לא באיפור ואפילו לא בתאונת דרכים. רב האנשים ייוולדו וימותו עם אותו שקע עין שישאר בצורתו עוד משלבי ההתפתחות העוברית.
את התיאוריה הזו חקרו והוכיחו שני חוקרים שלוקחים אותה מאוד ברצינות ולשיטתם – זה החלק הכי אמין בכל קלסתרון שיבנה אי פעם. עוד טוענים אותם החוקרים כי אמצעי זיהוי טוב נוסף הוא הגבות. זה החלק היציב פחות בתיאוריה. הם כנראה לא חשבו מה קורה כשהגבות מנוקות, נצבעות, מגולחות או נשרפות (ויעידו לוחמים שגם זה קורה).
טביעות אצבעות
טוב, כולנו ראינו תכניות בלשים ויודעים שטביעות אצבעות הן עניין בסיסי בכל חקירה. עם זאת, ברור שבשדה הקרב אף אחד לא באמת יכול לאתר, לסרוק ולזהות טביעות אצבעות כדי לזהות את האויב כמו שעושים בלשי משטרה.
מצלמה מיוחדת שפותחה על ידי חברת אופטיקה באלבמה במיוחד עבור המארינס, מספקת תמונה מדויקת ונקיה של טביעות כף יד, כזו שניתן לצלם ממרחק של קצת יותר מששה מטרים. המצלמה שמכילה חיישן של 1.3 מגה פיקסל, תוכל לתת לחיילים בשדה הקרב אינדיקציה מדויקת באשר לזירות שונות - האם האויב עבר שם ומה הוא עשה שם. צפיפות של טביעות אצבעות במקום מסוים יוכלו להעיד על הנחת מטען חבלה ובכך יעזרו בחשיבה הטקטית ושמירת חיי האדם. מצד אחד מדובר באמצעי שווה, מצד שני הוא לא שווה הרבה אם האויב דאג לשים כפפות.
צורת ההליכה
על העניין הזה חשבו עוד לפני ה-11 בספטמבר – לכל אדם יש את צורת ההליכה הייחודית שלו ומי שידע לבנות נוסחה שתשכלל את כל מאפייני ההליכה שלו, גאון. אחרי ה-11 בספטמבר, מנגנוני הביטחון האמריקאים הכניסו את עניין צורת ההליכה של האדם להכשרה של כל מי שעוסק בלוחמה בטרור.
הבעיה העיקרית עם הפרמטר הזה היא שמדובר בהרבה דקויות קטנות שמאוד קשה לאתר ולאפיין אותם באמצעות תוכנה, אלא רק באמצעות עין מנוסה בלבד. התפתחות הסמארטפונים שינתה את החוקים. כל מכשיר אייפון או אנדרואיד מכיל חיישן אקסלומטר שמסוגל לתת אינדיקציה על קצב ההליכה, מהירות ההליכה, המרחק והכח של האדם בעודו הוא הולך. באמצעות הסנסורים האלו שכנראה כל אדם בעולם המערבי יישא בכיס לפחות פעם בחיים, ניתן ליצור פרופיל מלא של צורת ההליכה שלו, מה שבמידת הצורך יעזור במעקב האחריו.
זיעה, ריח וחום גוף
מסתבר שריח הגוף שלנו, הזיעה שלנו וחום הגוף שלנו יכולים ללמד עלינו הרבה ושאנחנו משאירים אחרינו לא מעט עקבות זיהוי שמבוססים על האמצעים האלו. נכון להיום, אין שום מערכת מדויקת שיודעת להפליל אדם לפני שביצע מעשה לפי הפרמטרים האלו, אבל מחקרים מתחום הרפואה וגם מתחום הביטחון הלאומי הוכיחו באופן מלא שאדם שנמצא במצבי לחץ, שמשקר, או שלא מרגיש בנוח, יפריש ריח גוף שונה, חום הגוף שלו ישתנה והוא יזיע באופן חריג.
הבעיה בפרמטרים האלו היא שהם משתנים באופן דיפרנציאלי מאדם לאדם – חום גוף של אדם אחד יעלה כשהוא משקר או כשדוחקים אותו, בעוד שחום גוף של אדם אחר ירד במצב כזה. אנשים מסוימים מזיעים במצבי לחץ בעוד שאחרים לא מזיעים כלל. ובאשר לריח גוף, הוא מושפע מפרמטרים רבים, כמו הרכב התזונה וסביבת האדם, כך שאי אפשר לזהות אדם בוודאות על פי ריח הגוף שלו. בכל זאת, יכול להיות שדווקא ביום שבו הוא התכוון לבצע פיגוע, הוא החליט לאכול פלאפל עם עמבה, ששינה את ריח הגוף שלו בשעות חייו האחרונות.