אלפי הקצינים והחיילים שמשרתים במשטרה הצבאית אחראים על סיכול פיגועים במעברים שבין שטחי איו"ש למדינת ישראל. הם האנשים שחוקרים פרשיות פליליות בצבא, מתמודדים עם גניבות נשק מצד אחד ועם עריקים מהצד השני, ניהול בתי כלא צבאיים וכמובן שגם אכיפת משמעת. בשנה האחרונה מתחיל השירות שלהם בבניין גדול שאלמלא לובשי המדים היה מזכיר חברת הייטק ולא גוף צבאי. אנחנו הגענו לשם כדי לקבל הצצה להכשרה שלהם וספציפית לסימולטורים. כן, מה שאתם שומעים, זה כבר מזמן לא רק קטע של טייסים.
בסימולטורים ראינו איך מנהלים מעבר גבול, איך חוקרים חשוד בגניבת נשק ואיך מנתחים זירת התאבדות, הכל תחת עין המצלמות וניתוח של כל צעד. כל זה קורה בבה"ד 13, בסיס ההדרכה של כלל הכשרות במשטרה הצבאית מאז שנת 2015, שממוקם בלב העיר הבה"דים. ואיך זה נראה? בשתי מילים - CSI מ.צ.
משחק הדמעות
סגן קים נטף, מפקדת קורס חוקרים, מובילה אותנו בסיור בסימולטורים. זה המקום שבו אנשי מצ"ח לומדים לחקור חשודים ולנתח זירות שונות, חלקן קשות מאוד מבחינה נפשית - למשל זירת התאבדות או רצח. "יש פה שתי הכשרות, קורס חוקרים פלילי וקורס חוקרי תאונות דרכים", מסבירה קים כשאנחנו מתקרבים לסימולטור של החוקרים.
זה נראה כמו כל חדר חקירות, עם מצלמות שבאמצעותן ניתן לנתח את מה שקורה בפנים וחלון חד כיווני שדרכו יכולים לצפות החניכים בזמן אמת בלי שיראו אותם מבפנים. קים מסבירה איך זה עובד בזמן שבחדר החקירות מתנהלת סימולציה של חקירת חשוד. "הם ממש נכנסים לזה", היא אומרת. "שוכחים שאנחנו פה, נמצאים שמונה שעות נטו מול נחקר שהם חוקרים ולא רואים מי בחוץ".
חדר הבקרה מלא במסכים שמציגים את החקירה מזוויות שונות. הבקר, שבמקרה הזה הוא החשוד, מצויד במכשיר קשר עם אוזניה וקים נותנת לו הוראות כמו "עכשיו תתעצבן" או "תתחיל לבכות". בפנים צריכה החוקרת להתאים את עצמה למצב ולהוציא ממנו את האמת. "אם אני רואה חוקר חלש, אני אומרת להתמקד בו ולעשות יותר בלגן. אני שולטת באווירה בחדר החקירות", אומרת קים, ומיד פונה לאחד מחדרי החקירות וגורמת לחשוד לצעוק ולאיים. החוקרת מתמודדת עם המצב, אבל קים כבר גורמת לנחקר לבכות.
קים מספרת שהסימולציות שינו לחלוטין את אופי ההכשרה. "פעם דימינו חקירות במשרד או בכיתה והרגשת שזה משחק. פה הם בחדר בלי תמונות, קירות לבנים ושולחן. חוקרים שהיו פה ויצאו לשטח העבירו לנו משובים מאוד גבוהים. גם החניכים צמאים לזה והמוטיבציה שלהם גבוהה יותר".
סיבת המוות
אנחנו ממשיכים לאזור שבאמת נראה כמו סצנה מ-CSI: ניתוח זירות פשע. כרגע מדובר בחדר שבו בובת גופה, כמה רהיטים והרבה מאוד רמזים שהחוקרים צריכים למצוא ולהפוך לראיה בתיק חקירה. "הם יוצאים להמון זירות, ובחלקן יש טרגדיות כמו חייל ששם קץ לחייו", מספרת סגן קים. "הם תמיד יגיעו ראשונים והם צריכים לדעת איך לנהל זירה, מה לחפש, מה לעשות עם מה שמצאו. גם פה הם נתקלים בסיטואציות קשות, כדי שלא ייראו את זה בפעם הראשונה רק בשטח".
גם כאן יש חדר בקרה שמנטר את כל מה שקורה, כולל שורה של מושבים שעליהם יושבים החניכים וצופים בזירה. בזמן שאנחנו מדברים, מספר חוקרים לבושים סרבלים לבנים עובדים על זירת רצח - או התאבדות. "הם צריכים לחפש את האמת, לצלם כל דבר ולתעד ראיות", מסבירה קים כשברקע אנחנו שומעים את מה שקורה בזירה. אחת החוקרות מדווחת מבפנים: "כרגע בזירה של המנוח. יש פה מכתב שהשאיר, עדיין לא ברור אם זה התאבדות או רצח ואנחנו מפענחים את הראיות ושולחים למעבדות".
בעוד שזירה של גניבת נשק נחשבת פשוטה יחסית, המשמעות של זירת רצח או התאבדות היא התמודדות קשה מבחינה נפשית. חלק גדול מהחוקרים רק בני 18, וסביר להניח שמעולם לא ראו גופה בעבר. סגן קים מספרת על טבילת האש שלהם בעולם האמיתי: "הם מגיעים לזירה בליווי, וכשמסיימים הם יכולים לגשת לגורמי קב"ן. יש להם בחירה, אבל כולם רוצים לצאת. מדובר בדברים מעניינים".
חיי כלא
הסימולטור הבא הוא של קורס כליאה. הוא מלמד את החניכים איך לנהל את שגרת הכלא ומה לעשות כשהעניינים מסתבכים, כפי שמסביר סגן לירון שלי, מפקד קורס כליאה.
זה תא כלא לכל דבר: מיטות קומתיים צבאיות, קיטבגים ואפילו שמיכות סקביאס. מכיוון שמדובר בסימולטור, אז גם הרבה מצלמות ומסכים לניתוח התרחישים. "המטרה היא לדמות כלא באופן המציאותי ביותר, בלי לקחת את החניכים לכלא על כל הפרוצדורות שכרוכות בזה", מסביר סגן שלי ומבהיר שבמהלך הקורס הם מגיעים גם לכלא צבאי אמיתי.
הסימולציות מציגות מצבי קיצון כמו שריפה בתא או חטיפה של כלואים. "אלה דברים שקרו, כמו החטיפה של מדריכי כלואים שהייתה בכלא 6", מזכיר לירון ומוסיף: "החיילים שעברו בסימולטור מציינים שזה באמת מכין אותם לתפקיד. הם מגיעים לשטח ואומרים, 'ניסיתי את זה כבר'. למשל תרגול של חיפושים: יש פה ציוד ממש כמו בתא אמיתי, דברים שהבאנו מהכלא".
שיהיה ברור, אפילו בתנאי סימולציה לא קל למצוא מה שאסירים מסתירים. לפחות זה כלא צבאי, אז לא מדובר בפצירות או בנשק: "בדרך כלל זה דברים שלקחו מהאפסנאות, חייל עם שבעה כובעים וכאלה. פעם בתקופה זה סיגריות שהבריחו או סמים. לא משהו שלא קורה בשגרה". מצד שני, לכלא הצבאי יש אתגרים משלו: בניגוד לכלא אזרחי, הסוהרים הם גם המפקדים. "האוכלוסייה של הכלואים לא פשוטה, ואנחנו חברה עם סוגי אוכלוסיות שצריך להכיר - כל אחת והייחוד שלה", אומר סגן לירון.
פצצת זמן בסלון
על הסימולטור של אנשי הבילוש במשטרה הצבאית אני יכול לספר לכם מעט מאוד. רוב הפעילות שלהם מסווגת ולא ניתן לפרסם את רוב התחומים שהם מתאמנים עליהם.
סרן אביתר נשר, מפקד קורס בילוש ומודיעין, מספר שהבלשים נחלקים לבלשי איתור ומעצר ובלשי מצ"ח. הנה מה שכן מותר לספר על הסימולטור שמשמש אותם: יש בו שני מבנים, אחד שמדמה סלון עם ספות, מיקרוגל ושלל ריהוט שנמצא בכל דירה (אביתר: "כאן אנחנו מסמלצים איך מגיעים לדירה ואיך מדברים עם משפחה"). החדר השני הוא שירותים-מקלחת כמו שיש בכל דירה. שם גם נוהגים להסתיר אי אילו דברים. בקרוב, מספר אביתר, יהיו שם גם מקרר ומכונת כביסה. "גם אלה מקומות שיכולים להסתיר בהם דברים או שחשודים מתחבאים בהם, כמו שיצא לנו לראות בעבר. המטרה היא להראות לחניכים הכל ולפתוח להם את הראש ליצירתיות, שזה הבסיס של התפקיד". את מה שקורה בחדרים מנתחים בכיתה פרונטלית, מול מסכים שבהם ניתן לראות מה קורה בפנים.
במהלך הסיור מראה לנו צוות של בלשים כניסה שגרתית לדירה בחיפוש אחר עריק. לכאורה סיטואציה פשוטה, אבל בעצם מאוד מורכבת. מילה אחת לא במקום או תנועה לא זהירה יכולות להדליק את המצב ולהביא לקטטה המונית בדירה. בתרחיש שמראים לנו, הבלשים מקפידים לשמור על איפוק שנועד להרגיע סיטואציה נפיצה מאוד.
"רוב הסימולציות פה מושפעות מסיטואציות שהסגל עבר", אמר נשר. "היה מעצר בדירה שבו ההורה לא הסכים שייכנסו, וכשנכנסו האבא פשוט לקח סכין ובא לתקוף את הבלשים. פה אנחנו מלמדים אותם איך להתמודד עם זה במינימום אלימות. שיבינו בכל דירה לאן הם הגיעו, יכירו את סוג האוכלוסייה. כל משפחה בישראל היא שונה ולכל משפחה צריך לבוא בכבוד ורוגע. נכון שאולי הילד ביצע עבירה, אבל המשפחה לא אשמה, גם כשצריך להשתמש בכוח סביר".
סתם איש עם רובה סער
הסימולטור האחרון שייך ליחידת המעברים, שהפכה בשנים האחרונות לשכפ"ץ המגן של מדינת ישראל. הלוחמים שלה סיכלו לא מעט פיגועים ובלמו בגופם כאלה שיצאו לפועל. במהלך השירות הם נמצאים במחסומים שמפרידים בין שטחי ישראל לאיו"ש, מתמודדים עם מחבלים שהצליחו לעבור דרך המסננת של המודיעין, עוצרים שב"חים, תופסים אמצעי לחימה. וזו רשימה חלקית ביותר.
סרן אסף ארזי, מ"פ לוחמי מעברים, מציג לי את הסימולטור. מדובר במעבר לכל דבר, רק כזה שממוקם בבניין חדש. "הקירות עוד לבנים, אבל נדאג לצבוע אותם בהתאם", אומר אסף. "הסימולטור מורכב מעמדת הבקר ששולטת בכל מה שקורה במעבר ובמערכות שלנו. ככה זה נראה - מחשב, עמדת משקף וקרוסלות שמדמות מעבר רגלי".
הצוות מחביא כל מיני דברים שהחניכים צריכים למצוא. חלק מתרגלים את תפקיד הבקר וחלק את הלוחמים שנמצאים בקרוסלות. "פה הם מביאים לידי ביטוי את כל מה שהם למדו בשעורים. זה דבר שלא היה לנו לפני שהגענו לקריית ההדרכה", אומר סרן אסף. "לא הייתה לנו אפשרות להראות מה באמת קורה בשטח, היינו צריכים לדבר על זה תיאורטית. פה זה יותר מציאותי".
אנחנו נכנסים ביחד למעבר המדומה ואסף מדגים לי בעזרת אנשיו מה קורה כשמישהו עובר עם נשק במעבר: גלאי מצפצף ולוחמים מתפעלים אירוע קיצון תוך הקפדה על הגנה עצמית. בלי קשר, וכדי להכניס אותנו לסרט, מישהו פותח תרגיל בקרית ההדרכה וברקע נשמעות קריאות צורמות: "תרגיל, תרגיל, חדירה לבנוקר". זה חוזר על עצמו בזמן שבמעבר שלנו מנסה מישהו להיכנס לשטחי ישראל עם רובה ונבלם על ידי לוחמי המעברים. אפשר רק לדמיין מצב אמת שבו מחבל נכנס לשטחי ישראל עם רובה סער: בלא מעט מקרים בעבר, מי שהבין שהתגלה פתח באש על לוחמי המעברים.
כדי להבהיר עד כמה יעילים הסימולטורים, סרן אסף מספר לי שהם הצליחו לקצר את הכשרת לוחמי המעברים מ-14 שבועות ל-11 שבועות. "אנחנו מציגים להם אירועי אמת, למשל אירוע דקירה של חיילת שקרה לנו בקלנדיה. ממש סימלצו את מה שהיה. למדו מה לעשות וגם מה לא לעשות כדי שזה יקרה. הכל מנותח", הוא מסביר ומספר שהמחשב מלא בתרחישים ובאירועי אמת שניתן להתנסות בהם. וזה, בסופו של דבר, היתרון הכי גדול של הסימולטורים.