בוקו חראם, ארגון הטרור שדוגל בהקמת ח'ליפות איסאלמית בשטחי ניגריה והמדינות השכנות לה, ממשיך לגבות קורבנות. הארגון נודע בשימוש שלו בילדות ובנשים כמחבלות מתאבדות, לרוב לאחר התעללות מינית שנמשכת זמן רב. כעת נחשפות עדויות שמתארות את חייהן של השבויות בידי הארגון.
על פי נתוני האו"ם, 44 ילדים שימשו כמחבלים מתאבדים בשירות בוקו חראם בשנת 2015. פאטי, ילדה בת 16 שהצליחה לברוח מהמחנה שבו הוחזקה, התראיינה לאחרונה לרשת CNN והעידה כי נערות ששהו לצידה התנדבו לשמש כמחבלות מתנדבות – רק כדי להפסיק את מעשי האונס הברוטליים שהן עוברות. "הם שאלו אותנו, 'מי רוצה להיות מחבלת מתאבדת?'" ומיד כולן צעקו 'אני, אני' והרימו יד. בנות ממש נלחמו כדי להישלח למשימות הללו".
פטינה (25) היא אחת מאלפי הנשים שנחטפו ונאנסו על ידי אנשי בוקו חראם. היא הניקה את בנה התינוק שהיה רק בן חמישה חודשים כשהטרוריסטים גררו אותה אל מחוץ לביתה, הפילו אותה על הקרקע והודיעו לה שמעתה היא שייכת להם. חמושים מארגון הטרור פשטו על העיירה בה התגוררה, שרפו והחריבו בתים והוציאו להורג את כל מי שנקרה בדרכם.
בעלה של פטינה ברח מיד והותיר אותה לבד עם שלושת ילדיהם, שהיא סירבה לעזוב. גם אם הייתה רוצה לברוח, לא היה לה לאן. יותר מ-15 אלף אנשים נרצחו על ידי בוקו חראם. כפרים שלמים נחרבו, ויותר משני מיליון אנשים הוגדרו כפליטים.
באפריל 2014 הזדעזע העולם כולו ממעשי בוקו חראם כש-276 נערות בפנימייה בעיר צ'יבוק נחטפו באישון לילה. כחודש לאחר מכן פורסם סרטון שהציג 130 מהן לבושות בלבוש מוסלמי מסורתי וקוראות מהקוראן. מהר מאוד עלה הנושא לסדר היום התקשורתי ברחבי העולם, ואפילו מישל אובמה, רעייתו של נשיא ארה"ב, הצטלמה עם שלט ועליו הכיתוב Bring back our girls - משפט שהפך למוטו הרשמי של המאבק בארגון. אלא ששנתיים חלפו, וכמעט דבר לא השתנה. רק 57 מהבנות שנחטפו באותו לילה הצליחו להימלט וגורלן של היתר עדיין לא ברור.
"הם אנסו אותי כבר בלילה הראשון", משחזת פטינה. "כשניסיתי להתנגד, החוטף איים שיהרוג אותי. בכיתי, כאב לי הכל. הוא לקח סמים שגרמו לו להיות ערני ואפשרו לו להמשיך לאנוס אותי לאורך כל הלילה". אחרי שלושה חודשים בשבי הודיע לה החוטף שמעכשיו היא רעייתו.
"אמרתי להם שאני כבר נשואה, אבל הם אמרו שכל הנישואים הקודמים מבוטלים. בכיתי ואמרתי לא אסכים להינשא לו, אבל שוב, הם איימו להרוג אותי. רציתי למות, אבל הייתי חייבת להישאר חזקה ולהילחם למען התינוק שלי". פטינה והחוטף שלה עבור לעיירה אחרת, שם הוחזקה בשבי במשך תשעה חודשים נוספים. היא עברה אונס כמעט מדי לילה.
פטינה בקושי אכלה ולא לבשה בגדים אחרים מלבד החיג'אב שנכפה עליה ללבוש. למזלה היא הצליחה לברוח לאחר יותר משנה בשבי, כשהצבא הניגרי הגיע לאזור שבו הוחזקה וכבש אותו מידי הארגון.