מקסים זילברג יכול היה להגיע לעמדה בכירה בצה"ל, לעבוד בחברות הייטק מובילות במשק הישראלי ולחיות עם משפחתו חיים טובים. משהו השתבש לו בדרך והפך את חייו לסוערים עד כדי כך שהוא הדרדר לשוד בנקים וריצוי של שני מאסרים. "אם זה קרה לאדם מהסוג הזה, איכותי, שומר חוק שפתאום הפך לפושע ששודד בנקים, זה יכול לקרות לכל אחד מאתנו", הסביר קצין משטרה ותיק.
הסיפור של מקסים זילברג, 32, גרוש ואב לילד בן חמש, בן יחיד להוריו תושב אופקים ששימש במשך תשע שנים כקצין בדרגת רס"ן יכול לשמש בקלות תסריט לסרט קולנוע דרמטי ומותח. הוא עלה ארצה יחד עם אמו, אביו נפטר ברוסיה. בתיכון הוא הצטיין בהנדסה ובכימיה ורבים ממוריו חזו לו עתיד מזהיר בתחום המחקר האקדמי. בצה"ל סימנו אותו כאחד שיגיע רחוק, שיפקד על יחידות הנדסיות ולוגיסטיות. הוא סיים תואר ראשון בקרימינולוגיה ובמשך תשע שנים שירת בצבא עד שהגיע לדרגת רס"ן.
לאחר שזילברג נישא ובנו הבכור נולד ההוצאות המשפחתיות הלכו ותפחו. זילברג עבד בחברה גדולה בתחום ההנדסה הוא נחשב לאזרח שומר חוק, אבל המשכורת שלו לא אפשרה לו לסגור את החודש והחובות הלכו ונערמו.
לפני כשלוש שנים, הוא החליט לשדוד את סניף בנק הדואר באופקים. הוא הגיע לסניף הדואר כשהוא מרכיב משקפי שמש ועם שקית בידו, ניגש למנהלת ודרש ממנה לתת לו את הכסף. "זו שקית ממולכדת עם חומר נפץ, תקומי, אל תצחקי, זה שוד", אמר זילברג למנהלת. "אל תעשי טעויות זו שקית ממולכדת. אני אפוצץ את המקום. תוציאי את הכסף מהכספת". המנהלת, לא איבדה את העשתונות ביקשה ממנו שיירגע והסבירה לו שכבר יקבל את הכסף. את השניות המעטות היא ניצלה כדי ללחוץ על לחצן המצוקה שמזעיק כוחות משטרה. זילברג שמע מרחוק את ניידות המשטרה, הבין שהסתבך ונמלט מהסניף.
כעבור כמה ימים התקשר זילברג לאותו סניף בנק דואר ואיים שהשתיל בתוכו פצצה ושבכוונתו להפעיל אותה בשלט רחוק. "את מכירה אותי מהפעם הקודמת", הסביר זילברג למנהלת שענתה לו לשיחת הטלפון, "אני מאוד רציני הפעם" הדגיש. שוטרי תחנת אופקים הגיעו למקום, ערכו סריקות במהלכן איתרו את זילברג משוטט באזור באופן מעורר חשד. הוא נעצר והוגש נגדו כתב אישום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בגין עבירות של ניסיון שוד ואיום לפוצץ את סניף הדואר.
במהלך המשפט סיפר זילברג כיצד הוא נקלע לחובות כלכליים ואיבד את עבודתו. בנוסף סיפר איך תכנן לשדוד את בנק הדואר כדי לשרוד כלכלית. השופט גזר עליו 30 חודשי מאסר וכשהוא מתקשה להבין איך אדם נורמטיבי כמו זילברג מחליט ללא סיבה לעשות מהפך דרמטי בחייו ולהפוך לעבריין.
ההדרדרות שהתחילה במאסר
זה היה מאסרו הראשון של זילברג והוא לא הכיר את חוקי ה'ג'ונגל השוררים בכלא. העבריינים הוותיקים בכלא ניצלו היטב את התמימות שלו. במשך חודשים הם סחטו אותו ואיימו לפגוע בבנו ולרצוח אותו אם לא יעביר להם כספים למימון הקניות שלהם מהקנטינה בכלא. אמו של זילברג נאלצה להעביר לחשבונות הקנטינה של אותם העבריינים כ-30 אלף שקל שחסכה כל חייה.
"הם רצו להרוג את הבן שלי, אז הייתי מעבירה להם דרך בנק הדואר את הכסף לקנטינה. כל מה שחסכתי בחיים שלי נתתי להם. פחדתי שיפגעו במקסים, לא הייתה לי ברירה, הוא הבן היחיד שלי שעוזר לי וסועד אותי", שחזרה האם. זילברג השתחרר מהכלא לפני כשנה, לטענתו, הוא פנה למשטרה כדי שתטפל באותם העבריינים שאיימו עליו, אך לדבריו לא זכה לשום מענה. לדברי גורמים במשטרה, הוא לא מסר להם את שמות העבריינים שאיימו עליו.
בעקבות ההסתבכות, זילברג התגרש מאשתו והעבריינים מצדם המשיכו לסחות אותו.
זילברג, שחשש לחייו, החליט שהדרך הטובה להסיר מעליו את איומי העבריינים היא לשדוד בנק מהטעם הפשוט שיש שם המון כסף שיכול לפתור את הבעיות אליהן נקלע. לפני כתשעה חודשים (שלושה חודשים לאחר שהשתחרר ממאסרו הראשון), הוא הגיע לסניף בנק לאומי בשכונת נווה זאב בבאר שבע ונכנס פנימה כשהוא חובש כובע שחור ומשקפי שמש שיקשו על זיהויו. הוא פנה לפקידה בטון מאיים ופקד עליה להעביר לו את 'האדומים' (כינוי לשטרות של 200 שקל): "אני באתי לשדוד את הבנק, אני חמוש, תביאי לי את כל האדומים, תיזהרי ללחוץ על הלחצן. אני רוצה את כל 'האדומים' ".
הפקידה המפוחדת פתחה את המגירות ומסרה לידיו סכום של 5,200 שקל בשטרות של 200 שקל. היא העבירה לו לבקשתו את השטרות למעטפה, הכניס לתוך הג'קט שלו ונמלט מהמקום. לרוע מזלו, מצלמות האבטחה של הבנק תיעדו את האופנוע שלו ואת מספר הרישוי שלו כשהחנה אותו מחוץ לבנק מה שהוביל את בלשי משטרת באר שבע להתחקות אחר עקבותיו ולעצור אותו. פרט נוסף שזילברג לא ידע זה שהשטרות היו מסומנים. זילברג לקח את הכסף ולטענתו מסר אותו לעבריינים שסחטו אותו כדי שיניחו לו לנפשו.
זילברג, הכחיש בתחילה, אבל לבלשים היו די ראיות נגדו ופרקליטות מחוז הדרום הגישה נגדו כתב אישום בגין עבירה של שוד. במהלך המשפט סנגוריו של הנאשם, עורכי הדין ירון ברזילי ויוסי גאגולה הצליחו לשכנע את התביעה להתחשב בנסיבות חייו הקשות אשר הביאו אותו לבצע את שוד הבנק ולחתום איתם על הסדר טיעון לפיו ייגזרו עליו רק שנתיים מאסר בפועל (העונש המקסימלי על שוד הוא שבע שנות מאסר).
הסנגורים ביקשו להתחשב בעובדה שמרשם היה קצין צה"ל ששירת את המדינה והסתבך על לא עוול בכפו עם עבריינים שסחטו אותו. השופט נתן זלוצ'ובר לקח בחשבון את שירותו הצבאי של זילברג ואת הסיטואציה הבלתי אפשרית אליה נקלע ושגרמה לו לבצע את השוד, אך הבהיר לו שבעתיד לא תהיה יותר סלחנות כלפיו ואם ימעד שוב, הוא ירצה את מלוא העונש. השופט גזר עליו שנתיים מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי ותשלום פיצוי לבנק בגובה השוד-5,200 שקל.
בסיכום דבריו אמר זילבר, "אני מצטער על מה שעשיתי ואם פגעתי במישהו. אני רוצה לפתוח חיים חדשים".