בחודש מאי האחרון, פתח פרויקט "תגלית" את שעריו לקבוצות של משתתפים מחוסנים מארה"ב בגילאי 18-32 המגיעים לסיור בן עשרה ימים בישראל. קבוצה שביקרה השבוע בארץ, הגיעה לסיור בסוללת כיפת ברזל בדרום, שהיה עבורה רגע השיא של השהות כאן.

החיילים והצעירים שנפגשו איתם, מספרים על מפגש משמעותי ביותר לשני הצדדים. מבחינת החבורה מארה"ב, הם מסבירים שמה שראו ושמעו יעזור מאוד בהסברה שכל אחד ואחת מהם עושים. פעילות ברשתות החברתיות כיהודים שאוהבים את ישראל, עליה הם מקבלים תגובות לא קלות מגורמים שונים, שמתגברות לאחרונה.

"כל פוסט שנוגע לישראל מקבל כמויות של תגובות פוגעניות", מספרת טליה אסקובדו, בת 21 מסן דייגו שהגיעה לביקור במסגרת תגלית. "לי ולחברים היהודים שלי בבית ברור שאם אנחנו לא נתבטא ונכתוב בעד ישראל ונסביר את הצד שלה, אף אחד לא יעשה את זה".

טליה (צילום: דניאל ירון)
"לא האמנתי שיש כאן חיי שגרה". טליה בארץ|צילום: דניאל ירון

בשיחה עם mako הוסיפה טליה: "אנשים חושבים שיש פה פשוט שני צדדים שמחליפים מהלומות. אבל אחרי שראיתי מקרוב מה זה אומר כיפת ברזל ושהמערכת רק מגינה על האזרחים מפני טילים שעלולים להרוג אותם, אני מרגישה הרבה יותר מגובשת מולם".

את טליה וחבריה הדריכה בביקור בכיפת ברזל סמ"ר שירי, מפקדת מחלקה בגדוד 947. "בשבילי זה היה מטורף לשמוע שהם חווים אנטישמיות על בסיס כמעט יומיומי", סיפרה סמ"ר שירי. "לכל אחד מהם היה מקרה שחווה. הם מקבלים המון תגובות מפרו פלסטינים, יודעים שתמונות שהם מעלים מהארץ יכולות לפגוע בהם כשיחזרו. עדיין, הם כל כך גאים במדינת ישראל ומוכנים לקחת את הסיכון".

על הסיור שהעבירה לחברי הקבוצה הוסיפה סמ"ר שירי: "זו הייתה חוויה מטורפת בשבילם, בכל שיחה אמרו שזה היה הדבר הכי עוצמתי שחוו פה. אמרו שהיה אותנטי אחרי כל מה ששמעו בחדשות על כיפת ברזל. לראות מקרוב איך זה עובד ולפגוש חיילים שמשרתים בסוללה, זה היה מיוחד מאוד עבורם".

על השאלה מה הדבר שהכי עניין את האורחים מארה"ב השיבה: "להבין איך כיפת ברזל עובדת, כי זה דבר שלא כל כך מסבירים שם. עכשיו הם מרגישים שיוכלו לענות כמו שצריך להמון שאלות שמופנות אליהם, בכל פעם שהם מזדהים כיהודים בארצות הברית. הם מרגישים שיש להם ידע שיכול לעמוד מול כל השמועות והדברים הלא נכונים שמטיחים בהם".

סמ''ר שירי (צילום: דובר צה''ל)
הראתה לצעירים מארה"ב את כיפת ברזל מקרוב. סמ"ר שירי|צילום: דובר צה''ל

טליה מארה"ב סיפרה מצדה: "התרשמתי בעיקר מהמהירות שהמערכת הזו יכולה להגיב לירי רקטות, אלה זמנים מטורפים. היו כאלה אצלנו שלא היה להם מושג איך זה עובד ואחרים ידעו יותר, אבל שירי והצוות היו ממש מקצועיים והסבירו לנו כל מה שאפשר".

שירי, שהשתתפה במבצע שומר החומות יחד עם חבריה, נשאלה על כך לא מעט. "הם ראו אצלנו כל מיני שרידי משגרים מהמבצע האחרון ומאוד התלהבו. במסע שלהם הם ביקרו באזור עוטף עזה וממש הופתעו שיש שגרת חיים רגילה. חלקם אמרו שחשבו שאין אף יום רגיל בישראל, בחדשות שם מראים רק הסלמה ומצב ביטחוני קשה".

סמ"ר שירי והאורחים מארה"ב הם בני אותו גיל ובזמן שהיא משרתת בקבע בסוללה, הם נרתמים לסייע להסברה הישראלית מהמקום שלהם. "אנחנו אוהבים את אותה מוזיקה וצופים באותן סדרות אבל החיים שלנו שונים", התייחס לכך טליה מארה"ב. "בביקור שלנו בארץ בכלל ובסוללת כיפת ברזל בפרט הרגשנו בטוחים מאוד. מרגש להגיע לבסיס ולראות את החיילים שתחושת הביטחון היא לא מעט בזכותם".

"זה היה רגע השיא של המסע שלנו בישראל", סיכמה טליה את הביקור בסוללה. "באמריקה קראנו על כיפת ברזל וראינו תיעוד שלה, אבל אין בכלל מה להשוות. זה פתח לנו את העיניים וגם גרם לנו לתחושת גאווה שיש אנשים בגילנו שמגנים על המדינה. אחרי הביקור בבסיס אני מרגישה בטוחה הרבה יותר לענות למי שבוחר פשוט לא לראות את הצד של ישראל בסיפור". 

האורחים מחו''ל (צילום: מאור קופלמן)
"רגע השיא במסע לישראל". ביקור הקבוצה בסוללה|צילום: מאור קופלמן

במהלך ביקורם מטיילים המשתתפים בכל רחבי הארץ, בין היתר ברמת הגולן, תל אביב, ירושלים, ים המלח ועוטף עזה. בתגלית ציינו כי מאז חידוש הפעילות לפני כחודשיים, מאות משתתפים כבר זכו לקחת חלק בפרויקט ואלפים נוספים צפויים להגיע בשבועות ובחודשים הקרובים.

"המפגשים בין הצעירים שמגיעים מחו"ל לבין המשתתפים הישראלים, יוצרים את החיבור והאימפקט המנצח שמקשר בין ישראל לתפוצות", סיפרה אופירה בינו, מנהלת מחלקת מפגשים בתגלית. "רבים מהאמריקאים שמעו על הפלא שנקרא כיפת ברזל, אבל לראות אותה בשטח, לשמוע על הטכנולוגיה העומדת מאחוריה ובעיקר, ההבנה כי חיילים בני גילם מגנים דרכה על מדינה שלמה, הייתה חוויה משמעותית ויוצאת דופן עבורם". 

על המפגש עם החיילות והחיילים בכיפת ברזל הוסיפה: "שירי, אחת מבין 7000 החיילים ואנשי הקבע המשתתפים מדי שנה בתגלית, נדרשה לראשונה לספר על הכיפה ועשייתה בשטח. היא זכתה להערכה רבה מחבריה האמריקאים, שהתעניינו, שאלו שאלות רבות על תפקידה ועל שירותה הצבאי. זה הגביר אצלה את הגאווה ותחושת השליחות", סיכמה בינו.