בסיס תל נוף, שעת בוקר מוקדמת. ימים בודדים לפני שמבצע "שומר החומות" בעזה יצא לדרך ובו השתתפו בתקיפת ה"מטרו" של חמאס. מחדר התדריכים של טייסת 133 יוצאים טייסים ונווטים לדת"ק (דיר תת קרקעי) בו חונים מטוסי F-15C\D. כמו כוורת דבורים נמרצת, אנשי הצוות הטכני מכינים את המטוסים לעוד גיחת אימון, כשרעש מנועי הסילון העוצמתיים מכה באוזניים.

הצדעה של הטייסים לצוותי הקרקע ואחד-אחד הם יוצאים מהדיר המוגן אל החום הכבד, לכיוון מסלולי ההמראה. בסצינה אווירית מרהיבה הם מתיישרים על מסלול ההמראה, להבות של אש יוצאות מהמנועים ומטוסי הקרב מזנקים לאוויר.

אי שם הם מתאמנים על קרבות אוויר ותקיפה של מטרות קרקע באזור רווי טילי אויב. בזכות האימון הזה כמו רבים לפניו, מטוסי חיל האוויר משמידים על פי פרסומים זרים אלפי מטרות בסוריה, אוספים מודיעין ממדינות נוספות באזור. ברקע, מרחפת המורשת של טייסת "אבירי הזנב הכפול", דמויות על גבול המיתולוגיה, ששמם ותמונתם נמצאים בלב המבנה של הטייסת. הכל יחד הוא המרכיב הסודי, שהופך אותם לטובים ביותר.

בין הקפצות לצילומים

133 היא טייסת מטוסי הקרב F-15 הראשונה שהוקמה מחוץ לארה"ב, אי שם ב-1976, אז הקפיצה את מערך הקרב של חיל האוויר דור קדימה. 45 שנים אחרי והיא עדיין 'שריר' עוצמתי ביכולת הלחימה של צה"ל.

"הטייסת הוקמה על מורשת של מצוינות אווירית, קרקעית וטקטית עם האנשים הכי טובים". אומר סא"ל מ', מפקד הטייסת. "עד היום הסטנדרט שלנו זה לעשות הכל הכי טוב שיש. אמנם ניתן לחשוב שמדובר במטוסים ישנים, אבל בהקבלה לעולם הרכב, זה אותו ה'שאסי' כשמבפנים זאת 'טסלה' חדשנית, עם מערכות ויכולות שונות לחלוטין מהמטוסים שהגיעו לפה לפני ארבעה עשורים".

טייסת 133 מפעילה שני דגמים של מטוסי F-15, דגם C החד מושבי ודגם D הדו מושבי. זו טייסת עם יכולות אסטרטגיות בחיל האוויר, שאחראית על הגנת שמי המדינה מפני איומים אוויריים, השגת עליונות אווירית בכל הזירות בהן צה"ל פועל ובמידת הצורך לתקוף בעוצמה. היא מחזיקה גם בכשירות איסוף מודיעין מהאוויר וצילום - משימה אותה הם "מבצעים באופן יום יומי", כפי שאמר מפקד הטייסת, מבלי לציין איפה.

הטייסת (צילום: יחזקאל (חזי) שמואלי)
"המשימות היומיומיות שלנו מאפשרות לצה"ל לפעול". סא"ל מ'|צילום: יחזקאל (חזי) שמואלי

"בכל יום המטוסים של הטייסת יוצאים מגבולות המדינה לגיחות מבצעיות. זה אירוע עצום כי כשאתם מדווחים על הנוכחות הרוסית בסוריה, מה שקורה בלבנון עם חיזבאללה או נוכחות איראנית, כל הכותרות האלה מתממשות הלכה למעשה בגלל המשימות שלנו. הפעילות של צה"ל מתאפשרת בזכות איסוף המודיעין היום-יומי של הטייסת".

סא"ל מ' הוא טייס קרב ותיק. בין השאר היה סגן מפקד טייסת F-16 ובעוד שלושה חודשים יסיים את תפקידו כמפקד טייסת 133, כשאת ההתרגשות הוא לא מצליח להסתיר. "תפקיד מאוד מיוחד", הגדיר אותו.

בשיחה הוא משתדל שלא לחצות את גבולות העמימות. מצד אחד לשמור על מה שסודי ומנגד, חשוב להראות עד כמה העבודה שלהם מורכבת וחשובה ברמה האסטרטגית. לא פעם תוצרי הגיחה שלהם מגיעים ישרות למשרד ראש הממשלה.

סרן י', נווט בטייסת, וסרן ל', טייס, הגיעו לפני שנתיים וכבר יצאו לכמה גיחות כמו אלו שהזכיר מפקד הטייסת. "בשנה הראשונה אתה עובר הסבה, לומד לטוס על המטוס ועל המערכות שלו", מסביר סרן י' שאחראי על תחום הצילום בתפקידו הקרקעי. לאחר מכן הם משתלבים באותן גיחות שיוצאות מעבר לגבולות המדינה.

הטייסת (צילום: יחזקאל (חזי) שמואלי)
גיחות מעבר לגבול מדי יום. טייסת 133|צילום: יחזקאל (חזי) שמואלי

לפתע נשמעת אזעקת הזנקה. הטייס והנווט נדרכים מיד למרות שהם לא מוגדרים בכוננות באותו רגע. כטייסת יירוט הם אחראים לסיכול כל איום שנכנס לתחום המדינה ואזעקות כאלה קורות על בסיס יומי. "יש איזה מפסק שמופעל בגוף של כל צוות אוויר, כששומעים סירנה ישר זה מקפיץ אותך. הרגל מטורף", אמר סרן ל'.

סרן י' מוסיף: "האינסטינקט הזה נבנה בהכשרה שלנו, הופך להיות חלק מהשגרה כשמאוד מהר אתה לומד איך לרוץ כמה שיותר מהר למטוס. ברגע שיש סירנה, מי שמגיע אחרון למטוס מפסיד. תהליך ההתנעה הרבה יותר מהיר ממה שקורה באימונים, כדי לצאת כמה שיותר מהר".

סרן ל' מוסיף ש"במטליות זה כמו חייל שאומרים לו להסתער על גבעה והוא רץ ורק אח"כ חושב מה יכול להיות. בסוף זה אתה ואין מטוס אחר שיגיע לעשות את המשימה וכבר ראינו שקרו דברים".

למביט מהצד הזנקה נראית כאילו הטייסת נכנסה לסוג של טירוף. לא רק הטייסים רצים למטוס. "מהצד של צוותי הקרקע, הזנקה נראית כמו מירוץ", אמרה סרן ד', קצינת החימוש של טייסת 133. "ברגע שיש סירנה אתה רואה חבורה של אנשים רצים באטרף למטוס, ברור להם שיש להם זמן מאוד קצוב להוציא מטוס. הם מגיעים ואז מתחילים לעבוד וכשהטייס מגיע, הדרייב שלהם רק עולה כדי שיעלה מהר לאוויר. תחשוב על גמר גביע אלופות כשהשחקן רץ חצי מגרש עם הכדור, ואז בועט לשער".

רוב ההזנקות קורות בנסיבות לא מבצעיות, למשל מטוס נוסעים שלא מתקשר כשהוא מתקרב לישראל ואירועים נוספים. אבל מבחינתם, "יש ספק אין ספק, וגם היו מקרים שהזניקו וקרו דברים". למשל מטוסים ללא טייס שחדרו מסוריה, לבנון או עזה.

"יודעים מה לעשות, מכינים את עצמנו"

ישראל לא לקחה אחריות על רוב התקיפות שנעשו במסגרת המערכה שבין המלחמות, המב"מ. אמנם רוב התקיפות פורסמו על פי מקורות זרים. אולם לפני מספר חודשים צה"ל פרסם באופן חריג נתונים על תקיפות חיל האוויר.

כ-5,000 חימושים שונים שוגרו לעבר מטרות שברובן היו בזירה הצפונית, בעיקר נגד ההתבססות האיראנית ופרויקט דיוק הטילים של חיזבאללה. נתון מעניין נוסף שפורסם, מדבר על 873 טילי נ"מ שנורו לעבר מטוסי חיל האוויר, בעיקר טילים מסוג SA-17 ו-SA-22.

הטייסת (צילום: יחזקאל (חזי) שמואלי)
עוד מטוס קרב של הטייסת מזנק לאוויר|צילום: יחזקאל (חזי) שמואלי

אנשי צוות האוויר אותם פגשתי סרבו לספר על גיחות ספציפיות בהן השתתפו. אבל הסכימו לדבר על התחושות ומה שקורה במקרים כאלה. חשוב לציין שלמרות הכמות האדירה של טילי הנ"מ שנורו לעבר מטוסי חיל האוויר, המטרות הושמדו והמטוסים שבו לבסיסם בשלום.

זה קורה בזכות אימונים קשים כמו זה שיצאו אליו כשהגעתי לתל נוף, גם בזכות הטכנולוגיה והמטוס העוצמתי. אבל הסיכון קיים וכולם שם זוכרים את מטוס הסופה שהופל בפברואר 2018 מטיל SA-5 סורי.

"ראשית, כטייסים אנחנו מתייחסים לזה באופן מקצועי וענייני כשאנחנו מכירים את היכולות ותורת הלחימה. מתכוננים לזה באופן מקצועי וענייני מול כל אתגר. יודעים מה סדרת הפעולות שצריך לעשות ומכינים את עצמנו ברמת המיומנות והשרירים, כדי שנהיה מסוגלים לעמוד מול איום שיתממש", אמר סא"ל מ'.

המשמעות היא יכולת תפעול גבוה ומהירה של מערכות ההגנה הטכנולוגיות שיש על המטוסים. כשצריך, גם תמרוני התחמקות חריפים, שדורשים יכולת גופנית גבוה.

סא"ל מ' ממשיך ומסביר כי: "הפחד לא קיים אבל ישנה דריכות שמכניסה אותך ל-'זון'. פחד זה משהו שקיים אולי לפני או אחרי המשימה. במקרה של טייסים צעירים, תפקידו של המוביל הוותיק להכניס אותם תחת כנפו במובן של לתת להם תחושה של ביטחון".

הנווט, סרן י', סיפר על הגיחה המבצעית הראשונה שלו לצד הטייס סרן ל'. "אתה מתכונן הרבה מעבר לנדרש וחושב על כל מה שיכול להיות. לפחות אצלי ההתחלה הייתה קצת יותר מלחיצה מאשר באימונים. אבל בזמן אמת האוטומט וכל ההכנות נכנסים לפעולה ואתה מבין שלמרות שזה לא המקום בו אנו רגילים לטוס, האתמנו לזה ואנחנו מוכנים".

הטייסת (צילום: יחזקאל (חזי) שמואלי)
"בגיחה הראשונה יחד התכוננו הרבה מעבר לנדרש"|צילום: יחזקאל (חזי) שמואלי

הטייס סרן ל' סיפר שהפלת מטוס הסופה בפברואר 2018 היא אירוע שממשיכים ללמוד ממנו. "יש המון לקחים מהנפילה הזאת. כל פעם שיש משהו חדש חוזרים לאותו אירוע כדי להבין איך לעשות את זה נכון בצורה הכי מקצועית שיש כששום דבר לא יפתיע אותנו. לרוב הבעיות מתחילות כשיש הפתעות, אבל גם לזה אנחנו מתכוננים. אחרי כל משימה שאנחנו עושים, מבצעים תחקיר ואם יש משהו שהפתיע אותנו ולא יעדנו, נדע איך לחזור אליו ולהתמודד נכון".

 


 

סרן ל' הטייס וסרן י' הנווט, מספרים שהם מאוד בטוחים במערכת הגדולה ששמה חיל האוויר, בטייסת ובמטוס שלהם. "ה'בז' מטוס ישן וזקן, אבל כנראה הכי כיף לטיסה בחיל האוויר בהיבט של כוח ויכולת", אמר סרן ל'. חברו הנווט מוסיף, "כשאתה עולה על המטוס הזה פעם ראשונה אתה מבין איזה כוח ועוצמה יש לו, הוא קרוב למושלם. לכוח והיכולת לטוס בגבהים גבוהים יש גם משמעות מבצעית וזה מטוס עם נשמה. במערך הבז לכל מטוס יש אישיות ואופי. יש לו שם", אמרו השניים.

בשורה התחתונה במבחן התוצאה מאות טילים נורו לעבר מטוסי חיל האוויר בתקיפות המיוחסות לישראל בסוריה אך התוצאות שם ידועות – פגיעה במטרות ובהתבססות האיראנית במדינה.

"גם לצד השני יכולות מתקדמות"

הטייס והנווט, רק בני 24 והם טסים על מטוס אותו ייצרו הרבה לפני שהם נולדו. בסוף, הלב של הטייסת הם האנשים עצמם. מעצימים אותם לא רק באימונים, אלא גם דרך הידע והמורשת ההיסטורית.

את השיחה שלנו אנחנו מנהלים כשברקע 'קיר ההפלות' עליו מסומנים 44 מטוסי אויב שהופלו על ידי הטייסת, ליד כל סימן הפלה יש תאריך ושם הטייס שהפיל. על קיר אחר, יש שורות של כוכבים שבכל אחד מהם תאריך ושם של טייס או נווט. התאריך מסמל את ההסבה וטיסת הסולו שלהם על מטוסי F-15 או אם תרצו, שדרת הוליווד של טייסת 133. "לוח ההפלות זה המקום הכי מרכזי בטייסת, עניין המורשת וההיסטוריה מאוד חזקים אצלנו", אמר סרן י'.

הטייסת (צילום: יחזקאל (חזי) שמואלי)
הטייסים בראיון לשי לוי, על רקע לוח ההפלות|צילום: יחזקאל (חזי) שמואלי

אמנם חיל האוויר לא הפיל מטוס אויב בקרב אוויר מאז 1985, אך עדיין מדובר באחד מהאימונים המרכזיים בחיי הטייסים. לאחרונה טייסת 133 הובילה סדנה חילית בנושא של קרבות אוויר מתקדמים.

"מה זה אומר מתקדמים?", מסביר סא"ל מ' מפקד הטייסת, "זה אומר שלשני הצדדים יש את היכולות המתקדמות ביותר בזירה". כלומר הם מבינים שגם לאויב יש טכנולוגיה מתקדמת, מכ"ם חדיש וטילים ארוכי טווח.

מבלי לציין איזה מדינות, סא"ל מ' ציין שבטייסת ובחיל האוויר ערים מאוד לכניסה של מטוסי קרב מתקדמים לחילות אוויר בזירה ומכוננים אליה. הסדנה היא חלק משמעותי באותן ההכנות.

"ביצענו את הסדנה יחד עם "הטייסת האדומה" משם המשכנו לאמן את כל טייסות חיל האוויר כדי להעניק להן את היכולות המתקדמות ביותר בזירה בקרבות אוויר מתקדמים. הובלנו תהליך שנועד לבחון איך נכון להתאמן בקרבות אוויר צפופים, מה עשינו בעבר מה היום ואיך אנחנו רוצים להתאמן, כדי שגם בעוד עשור ויותר הטייס הישראלי ישמור על העליונות שלו".

"תלית את הפצצה והיא פגעה במטרה"

הכתבה שלנו התמקדה במטוס הקרב וצוותי האוויר, אבל סא"ל מ' מדגיש שלא ניתן לדבר על מערך הבז וטייסים בלי להבליט את פעילותם של צוותי הקרקע. האנשים שמאחורי הקלעים.

"אמנם צוות האוויר נמצא בנקודת הקצה, אבל התוצאה הסופית מתחילה בשרשרת שראשיתה החייל שבדת"ק. המכונאים והחמשים, מפקדי הדת"ק הם אלה שמכינים את המטוס וכל תקלה הכי קטנה תוביל לזה שהמשימה לא תצא לפועל, מטרות לא יפגעו ולא יהיו צילומים".

הוא מוסיף שכמפקד טייסת, "הקשב שלי לעולם הטכני, מטוסים וחימוש, לא פחות מאשר בעולם האוויר מתוך ההבנה של החשיבות להצלחה. סרן ד' (קצינת חימוש של 133) היא לוחמת לכל דבר, מדובר באישה חדה ומדויקת ובקלות אפשר לראות אותה כאשת צוות אוויר".

סרן ד' היא בלי ספק אחת מהכוכבות של הטייסת ונכס עבור חיל האוויר. במסגרת השירות שלה בצוותים הטכניים והחימוש היא שרתה בטייסות F-16I סופה, קצינה טכנית בטייסת F-35I ועכשיו ב- F-15.

הטייסת (צילום: יחזקאל (חזי) שמואלי)
אחת מה"כוכבות" של הטייסת. סרן ד', קצינת החימוש|צילום: יחזקאל (חזי) שמואלי

"עכשיו השאיפה שלי להגיע לטייסת F-15I רעם כדי לסגור מעגל", אמרה. היא הוסיפה ש"כל מטוס הוא שונה, חד משמעית כל מטוס הוא כמו ילד עבורי כשלכל אחד מהם הדרך וההתנהגות שלו".

מבחינתה ה"ילד" שהוא F-15 בטייסת 133 הוא "ילד נשמה", כפי שהיא מגדירה אותו. "זה מטוס של שנות ה-70 שחי ובועט כמו מטוסי הסופה של שנות האלפיים ולא רואה אותם ממטר. קצת תקול לפעמים אבל נותן פייט לכל המטוסים החדשים".

כאשר הטייסים איתם שוחחנו סיפרו על סוגי חימוש רבים ומגוונים שניתן להפעיל, מערכות צילום ועוד, הם יודעים שסרן ד' והאנשים שלה דואגים לזה שהמערכות יעשו את העבודה. העבודה שלהם לא מסתכמת בתליית חימוש על המטוס, הם גם צריכים לדאוג שכל חימוש ידע 'לדבר' עם המחשבים של המטוס כדי שזה יעבוד.

"תחשוב על המחשב שלך כשאתה מחבר לו רמקולים, מקלדת וכל מיני עזרים. ככה זה עם המטוס ואנחנו דואגים שהוא ידבר עם החימוש מבלי שיהיו תקלות באוויר", הסבירה.

על ההון האנושי בצוות סיפרה: "האנשים שלנו מאוד משימתיים וברגע שיש גיחה, לא משנה באיזה שעה, כולם יעמדו על הרגליים. מדובר במשפחה גדולה כשזה מאוד מורגש. בסוף, צוות אוויר לא יטוס אם לא יהיה צוות קרקע שיכין ויחמש את המטוס. החיילים יודעים את זה היטב".

סרן ד' והאנשים שלה שותפים מלאים לכל גיחה מבצעית. בטייסת מבינים את זה ודואגים לחבר אותם למשימות ולהראות להם מה קרה בזכותם. "אחרי תקיפה אנחנו ניקח את אנשי החימוש ונראה להם את הסרטים. 'אתה רואה, אתה תלית את הפצצה הזאת, הנה היא נופלת ופוגעת במטרה'", אמר סא"ל מ'.

הטייסת (צילום: יחזקאל (חזי) שמואלי)
ממשיכים להתאמן בקרבות אוויר גם כיום|צילום: יחזקאל (חזי) שמואלי

סרן ד' משתפת מאחת הגיחות המיוחדות שהוציאה לא מזמן, מבלי לפרט יותר מדי כמובן. "היה אירוע שהתכוננו אליו המון זמן ממש בתחילת התפקיד שלי. תקופה ארוכה של הכנות וכשזה עמד לצאת פתאום אמרו לנו לא עכשיו. בהמשך הגיע ביטול ועוד אחד".

בסופו של דבר אותה גיחה אכן יצאה לאחר הדחיות. "כשהטייסים יצאו כולם עמדו ומחאו כפיים, גם הטייסים בתאים. ההתרגשות הייתה בשיאה. כשהם חזרו מהגיחה, לקחו אותנו לראות מה היה והבנו למה האירוע הזה היה כל כך משמעותי, הבנו מה עשינו".

סרן ד' והאנשים שלה מחוברים למטוסי ה- F-15 באופן שזר לא יבין. "כל פעם כשמטוס נוחת וחזק לדת"ק יש לי שמחה בלב, כל פעם מחדש. ממש כמו ילד קטן שאתה נותן לו סוכריה. כשמטוס חוזר מטיסה מיוחדת אנחנו לוקחים ממנו איזה חלק. יש לי אוסף מאושר, שאני מחלקת לכל החיילים שלי. בסוף ללולאה הקטנה הזאת שלקחנו מהמטוס יש משמעות אדירה עבור האנשים שלנו. מי שחי במערך הטכני מבין את גודל החשיבות".

אין ספק, אנשי צוות הקרקע הם גאווה של טייסת 133. אולי הם לא עוברים את הגבול לתוך שטח סוריה, אבל הם שם בכל גיחה וגיחה.

טייסת 133 (צילום: שי לוי)
"כל מטוס בטייסת הוא כמו ילד שלנו"|צילום: שי לוי