בזמן ניקיון של מחסן ביתה, מצאה אישה בריטית ערכה ובה בובת בד בצורת אדם, כומתה, מסמכים סודיים של חיל האוויר המלכותי הבריטי ומפה של נורמנדי, עליה מסומנים הישגי הקרב שאירע במקום ב-6 ביוני 1944. האישה המופתעת לא הבינה במה מדובר ולא הבינה, איך המפה עשתה את דרכה מנורמנדי, אל ביתה באנגליה.
כדי להבין מה מקור הבובה הזו, צריך לחזור לקרב שהכניע את הגרמנים במלחמת העולם השנייה – הקרב על החוף בנורמנדי.
במלחמות העבר (וגם בימינו), שימוש במטרות דמה הייתה אחת הטקטיקות הכי נפוצות בשדה הקרב. בים עושים את זה על ידי ירי של ענני מוץ שידמו ספינות מלחמה גדולות, ביבשה על ידי מיקום בובות בעמדות שמירה במוצבים כדי שימשכו אליהם את כל האש, ובאוויר מהתלים ברדארים של האויב על מנת שלא יאתרו את המטוסים שמבצעים את התקיפה.
במלחמת העולם השנייה אחת השיטות הנפוצות הייתה שימוש בצנחני דמה - בובות בד מלאות בחול וקש שהוצנחו לשדה הקרב ממטוסי תובלה והיו אמורים להשמיד את עצמן מיד עם ההגעה לקרקע – כדי לייצר בשדה הקרב אי וודאות באשר להיקף הכוחות הלוחמים.
הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בטכניקה הזו במלחמה היה בשנת 1940, אז הגרמנים עשו שימוש בצנחנים מדומים כאשר פלשו לאדמת הולנד. הפעם האחרונה, הייתה בקרב על נורמנדי, אז היו אלו הבריטים שהצניחו ממטוסי תובלה 500 בובות לשדה הקרב, בזמן שחיילי בעלות הברית נחתו במקום אחר והפתיעו את כוחותיה הלוחמים של גרמניה הנאצית. הסוף כמובן ידוע. מה שלא ברור זה איך הפריט המוזיאוני, מצא את דרכו למחסן בבית בבריטניה. דבר נוסף שכרגע לא ברור, הוא מדוע היו יחד עם הבובה מסמכים של חיל האוויר ומפת הקרב.
הבובה בכל אופן, כמיטב המסורת הבריטית, הועמדה למכירה פומבית ונמכרה בעבור 900 פאונד. על פי הדיילי מייל הבריטי, עוד בובות כמוה מוצגות במוזיאונים ברחבי המדינה כעדות לניצחון בקרב ההוא.