לאט לאט ובשקט בונה סין איים מלאכותיים בים סין הדרומי ומגבירה את המתיחות בדרום-מזרח אסיה, בעיקר מול האמריקאים שמחפשים דריסת רגל באזור. הסינים בונים את האיים על ידי הפיכת שוניות קיימות לאיי קבע. אך מה שהעולם מכיר מדובאי, בדוגמת איי נופש מפנקים עם חול לבן, מים בצבע טורקיז ובריזה, זה ממש לא מה שסין חשבה עליו.
הסינים יוצרים באזור אוסף איים מלאכותיים שנקראים "איי ספרטלי", ומסבים אותם לבסיסים צבאיים משוכללים במיוחד. אם זה לא מספיק, השטח שעליהם מוקמים האיים שנוי במחלוקת בעשור האחרון, כשמספר מדינות - טיוואן, ברוניי, מלזיה, וייטנאם, הפיליפינים וסין עצמה - מנסות לנכס אותו לעצמן. המתיחות סביב האזור הימי אף גררה מספר עימותים אלימים בין המדינות. סין מצידה טוענת שהאזור שייך לה מתוקף הסכמים משנות ה-40 של המאה ה-20 ונראה שלאחרונה סיימה את ההשתלטות שלה על האזור הימי שגודלו כגודל עיראק.
מה שמדאיג במיוחד את מדינות העולם בכלל, ואת ארצות הברית בפרט, הם אותם בסיסי ענק שמקימה סין על האיים שהיא בונה. אחד מאותם איים נחשף בדו"ח שנתי שפרסמה לאחרונה ארצות הברית. לפי אותו דו"ח, אחד הבסיסים כולל לא פחות מ-24 האנגרים צבאיים, מסלולי המראה באורך של יותר מ-2.5 ק"מ השייכים לנמל תעופה בסדר גודל בינלאומי, ציוד תקשורת מתקדם, וכלי נשק רבים. לפי הדו"ח, האי יכול להכיל שלוש טייסות של מטוסי קרב שיאפשרו לסינים לפעול באופן חופשי בכל האזור.
ההתרחבות הצבאית של סין תגביר את היכולות הכלכליות שלה ותסייע לה לעצב את כוחה הצבאי מעבר לגבולותיה. ההתרחבות תסייע גם ליוזמה הסינית לחידוש "ציר המשי" באמצעות בניית נמלים, מסילות ברזל וכבישים שירחיבו את אפשרויות הסחר בין מדינות אסיה, אפריקה ואירופה. סין החלה את הבנייה של האי בפברואר 2016, אז הרגיעה את העולם בכך שהמתקן הצבאי יסייע לצבא להשתתף ביוזמות השלום של האו"ם באזור ולספק סיוע הומניטרי.
"סביר להניח שסין תנסה להקים בסיסים צבאיים נוספים במדינות איתן יש לה יחסי ידידות - כמו פקיסטן", נכתב בדו"ח האמריקני. "סין השתמשה בטקטיקות של כפייה כדי לקבוע תביעות שטח ימיות ולקדם את האינטרסים שלה בדרכים שעלולות להוביל לסכסוך".