סקר מיוחד שערכו המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי של המכון הישראלי לדמוקרטיה בענין דימוי צה"ל, העלה כי הציבור סבור כי צה"ל ערוך ומוכן להתמודד עם האיומים הביטחוניים, וכי התנהלותו בעת לחימה מוסרית. מנגד, הציבור מביע אמון נמוך יותר בנוגע להיבטים "אזרחיים" בהתנהלות הצבא כמו הנושא הכלכלי, היחס לחיילים ובכלל, מודל צבא העם שלדעת רוב מבין הנשאלים צריך להשתנות למודל של צבא מקצועי.
הסקר, שנערך לקראת הכנס השנתי של המכון שייערך היום (שלישי) ומחר, מבוסס על 1,003 מרואיינים בגילאי 18 ומעלה. כ-80% מהנשאלים היהודים נותנים לצה"ל ציון טוב או מצוין על כושרו המבצעי ושיעור דומה מעניקים לו ציון טוב או מצויין על התנהלותו המוסרית בזמן לחימה.
לעומת זאת, 75 אחוז, מרביתם צעירים, נותנים לצבא ציון נמוך בנושא היחס לחיילים והטיפול בבעיותיהם. 31 אחוז בלבד נותנים לצה"ל ציון טוב ומעלה ביחס להתנהלות כלכלית-תקציבית וקצת יותר, 43 אחוז, נותנים ציונים גבוהים למימוש השיוויון בין גברים ובין נשים בצבא.
למרות התחושה של זעם ציבורי על נושא הפנסיות למשרתי הקבע, מעל מחצית הנשאלים היהודים, 56 אחוז, מסכימים אחד מהנימוקים של בכירי צה"ל לקידום הנושא, הטענה כי אם תהיה הפחתה בתנאי השכר והפנסיה של משרתי הקבע, אנשים טובים לא יישארו בצבא הקבע והביטחון ייפגע. לעומתם כשליש בלבד מהנשאלים אינם סבורים כך.
עוד עולה מהסקר כי הציבור היהודי חלוק בשאלה האם כדי לשמור על כוח האדם בשירות הקבע בצה"ל, יש לאפשר למשרתי הקבע לצאת לפנסיה בגיל צעיר יותר מהנהוג בשירות הציבורי (45% תומכים מול 43% מתנגדים).
רוב בעד צבא מקצועי
לראשונה מאז נשאלה השאלה בסקרים אלו של המכון בשנת 2017, שיעור התומכים בביטול צבא החובה ומעבר לצבא מקצועי עולה על שיעור המתנגדים. 47% מהציבור היהודי בקרב הנשאלים סבורים שיש לבטל את צבא החובה ולבססו כצבא מקצועי, בעוד ש-42% מתנגדים לכך. מדובר בעניין משמעותי בשיח הציבורי בנושא הצבאי.
מבין הנשאלים, החרדים הם התומכים המובהקים ביותר בביטול צבא החובה ומעבר לצבא מקצועי (80%), ואילו הדתיים הלאומיים תומכים הכי פחות במעבר (32%). בתווך מצויים החילונים, ש-47% מהם תומכים במעבר.
עוד מציינים יוזמי הסקר, כי בין המשיבים היתה חלוקה גילאית מובהקת כשמעל 54 אחוז מהנשאלים עד גיל 44 היו בעד המעבר לצבא מקצועי, כשפחות משליש מהנשאלים מעל גיל 55 תמכו במהלך עתידי שכזה, ושמרו אמונים למודל הקיים.
ביקורת לא מעטה נשמעת בשנים האחרונות גם על רמת הפיקוד בצבא ותפקודם של המפקדים. בנושא הזה מצא הסקר כי 55% בלבד מהציבור היהודי סבורים שמערכת הערכים של הפיקוד הבכיר בצה"ל קרובה למערכת הערכים של הציבור הרחב, ירידה מ-71% אשר היו סבורים כך בשנת 2019.
רוב גדול (77%) מהציבור היהודי ו-35% מהציבור הערבי, מעניקים לצה"ל ציון גבוה ביחס להתנהלותו המוסרית בלחימה. עניין נוסף שנבדק הוא האם מעורבות הפרקליטות הצבאית מגבילה את צה"ל ומקשה עליו לעמוד במשימותיו הצבאיות. כמעט שלושה רבעים מהיהודים (72%) חושבים כי היא אכן מגבילה את צה"ל ומקשה עליו. 81 אחוז מהמסכימים עם הטענה הזו, ציינו כי הם משתייכים לימין הפוליטי ו-69 אחוז מהמרכז, בעוד בשמאל רק 33 אחוזים מסכימים עם הטענה.
"מודל צבא העם הפך לשברירי"
"נתוני הסקר חושפים עד כמה המודל ההיסטורי של "צבא העם" הפך למונח שברירי במציאות הישראלית - שבה פחות ממחצית בני השמונה עשרה בישראל (כולל המגזר הערבי) אינם מתגייסים לצה"ל", אמר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה שערך את הסקר.
לטענתו של פלסנר, "העובדה ש- 47% מהציבור היהודי סבור שיש לבטל את צבא החובה ולבססו כצבא מקצועי היא בעייתית ועלולה ליצור משבר ביטחוני ומקצועי אמיתי. גיוס לצבא מקצועי יצריך מתן תנאים מרחיקי לכת, וגם הם לא ימשכו בהכרח את כלל הפוטנציאל האיכותי הנדרש לצה"ל".
עוד הוסיף כי: "אנו עלולים להגיע למצב שבו משרתים מיעוט של אידאליסטים, ולצדם מי שבחרו בגיוס כאופציה תעסוקתית שהיא בגדר ברירת מחדל. ברמה הכמותית, צבא מקצועי עדיין ידרוש אחוזי גיוס גבוהים, וזאת מבלי להתייחס לפער שייווצר במערך המילואים, שהוא העתודה האמיתית למצב של מלחמה כוללת".
לדעתו של פלסנר, בניגוד לרבים מיוצאי מערכת הביטחון ובציבור כפי שעלה מהסקר, "האופציה של צבא מקצועי חייבת לרדת מסדר היום. מולה יש ליישם באופן מיידי את הורדת גיל הפטור לחרדים- מהלך שכבר התקבל בממשלה הנוכחית. חשוב להבין - בלי מודל צבא העם, לא ניתן לערוב לביטחון ישראל", סיכם נשיא המכון את טענתו.