תקופה לא פשוטה עוברת בימים אלה על יחידת המסתערבים "דובדבן". בתחילת החודש נהרג סמ"ר שחר סטרוג ז"ל כתוצאה ממשחק בנשק, וחברו סמל נ' מרצה מאז עונש מאסר; בהמשך בוטל קידומו של המפקד סא"ל ע' למח"ט באוגדה 98, וקצינים ננזפו; ובשבוע שעבר הם איבדו את מי שהפך להיות ההרוג הראשון של היחידה כתוצאה מפעילות אויב, סמ"ר רונן לוברסקי ז"ל.
למרות רצף האירועים, היחידה מתאוששת וממשיכה לעבוד – כי אין ברירה: צה"ל, שב"כ ואמ"ן מסתמכים עליה כדי לסכל פיגועים. "מדובר ביחידה חדה מאוד, ולא פחות חשוב - זמינה למשימות המורכבות ביותר", מסביר אמיר (שם בדוי), לוחם מילואים ב"דובדבן", שהסכים יחד עם כמה מחבריו לדבר על היחידה.
להסתכל בלבן שבעיניים
"דובדבן" הוקמה ב-1986 על ידי סגן צעיר בשם אודי יונה ועברה מאז מספר גלגולים. כיום פועלים ביחידה לוחמים בציוד מלא ואחרים המתחפשים למקומיים וחודרים להפגנות הסוערות ביותר בערי הגדה. בשנת 2015 עצרו לוחמי היחידה למעלה מ-400 מבוקשים, כשמאז עומד הממוצע על כ-300 בשנה. אלפי המבצעים הללו זיכו אותם בשלל צל"שים ועיטורים, כשרק לפני שנה קיבל מפקד היחידה את פרס הרמטכ"ל.
לאור כמות הפעילויות מסמרות השיער בשטח האויב, מספר האבדות הנמוך הוא לא פחות מנס. "זה קורה בגלל המקצוענות הגבוהה של הלוחמים שעוברים הכשרה לא פשוטה, אבל גם בזכות לא מעט מזל", מעיד הראל, לוחם ומפקד במילואים.
"כשמקפיצים אותך לפעולה - וזה קורה הרבה - ברור לך שזה משהו רציני", מספר נועם, לוחם במילואים. "האדרנלין עולה לך בטירוף, אתה חד כמו חיית טרף והרבה פעמים אתה חייב לשמור על זה בפנים, עמוק בפנים, כדי שהזהות שלך לא תיחשף. השליטה העצמית שלך חייבת להיות מאוד גבוהה", הוא חושף. "באופן אישי, יצא לי להיות מאוד קרוב למבוקש ונאלצתי להמתין. אתה מסתכל לו בלבן שבעיניים ומשחק את המשחק. הוא לא יודע מה הולך לקרות". כששאלתי אותו מה קרה בסוף, הוא סירב לענות, אבל נתן להבין שהמבוקש כבר לא עמנו.
"כולם מדברים על פעולות ומעצרים אבל היחידה עושה עוד הרבה דברים שהשתיקה יפה להם", רומז הראל. "היכולות שהיא מספקת לצה"ל ולשב"כ, מאפשרות גם איסוף מודיעין מהשטח. גם היום בעידן הטכנולוגי, זוג עיניים של לוחם שנמצא במקום כזה או אחר וחי אותו נותן הרבה מאוד. לפעמים זה נותן משהו שגם האמצעי הכי מתקדם לא ייתן לך".
"זה לא מספיק לדעת להתחפש ולהיכנס לשטח. אתה צריך לדעת לעשות את זה נכון ויצירתי", חושף נועם. "לדעת באיזה רכב להגיע, ואם ברגל אז איך. באחד המבצעים הגענו למבוקש באור יום. רגע אחד הוא היה בסיטואציה מסוימת, ורגע אחר כך הזקנה שעמדה לידו כיוונה לפרצוף שלו קנה. הוא לא הבין מאיפה זה בא לו".
אבל לא תמיד זה "עובר חלק"; לפעמים רגע המעצר הוא רק ההתחלה של הבלגן הגדול. "בדרך כלל אתה מצליח להגיע למבוקש ולשלוף אותו מהמיטה, אבל אז המחנה מתעורר ומתחילה הפרת סדר רצינית", מספר אמיר. "המטרה היא להיכנס ולצאת כמה שיותר מהר, ולרוב הדבר הזה מתנפץ על החסמים, על הכוחות שמבודדים אותך ונותנים לך לעבוד בפנים בלי הפרעה. הם יורים, זורקים עליך בקבוקי תבערה, מטעני צינור, אבנים. ראיתי אפילו מקרר.
"זה מה שקרה במקרה של לוברסקי ז"ל. מישהו הצליח ממש במקרה לעמוד מעל לכוח וזרק עליו לוח שיש. הם לא ראו אותו לפני או אחרי ורק בגלל זה לא ירו. שמעתי כל מני שטויות על נהלי הפתיחה באש, אבל זה לא המקרה. בסוף זה אזור מגורים ומספיק שמישהו יוציא את הראש מהחלון, יראה חייל מתחתיו וינצל את ההזדמנות לזרוק עליו משהו. זה מה שקרה שם".
כאוס מאורגן
בתקופה האחרונה "דובדבן" גדלה באופן משמעותי, גם בסד"כ וגם באמצעים. היא צורפה לעוצבת הקומנדו של צה"ל במסגרת אוגדה 98 וקיבלה הכשרות ויכולות שלא נראו בעבר; כאלה שרלוונטיות גם למבצעים השגרתיים וגם למלחמה בהיקף מלא.
"דובדבן ייחודית מאוד באופי ההפעלה שלה", מסביר גורם בכיר. "מצד אחד היא יודעת לבצע משימות שדורשות צוותים מאוד קטנים, מודיעין מדויק במיוחד וכוח קטלני. מצד שני, היא יכולה להפעיל גם כוח גדול ועוצמתי, כולל שליטה באש מהאוויר וביבשה לטובת פעילות היחידה או יחידות מתמרנות אחרות. בתקופה האחרונה עובדים על זה באופן משמעותי".
אלה פעולות שקשה מאוד לחשוף לעין הציבורית. מה שיוצא זה המעט שמותר לספר על מעצרים – וגם על נטרול הפגנות בערי הגדה, פעילות מסוכנת לא פחות.
"אתה הופך להיות אחד מהם ומחפש את המחוללים של ההתפרעות", מסביר נועם. "אנחנו לא מדברים על הפגנה בתל אביב. אתה נמצא בין מאות ואלפי מתפרעים שיבצעו בך לינץ' אם יגלו מי אתה".
המסתערבים נטמעים בקהל הזועם, ולא פעם זורקים בעצמם אבנים על לוחמי צה"ל, אך כשהם פועלים מתחיל כאוס: הם מכסים את הפנים, שולפים אקדחים ומהממים את המטרה במהירות ובאגרסיביות, כשמקביל צוותים גלויים של היחידה פורצים פנימה ומחפים עליהם. כולם נעלמים מהמקום כמה שיותר מהר.
לפני כשנתיים, סרטון המתעד פעילות של "דובדבן" בהפגנה הפך לוויראלי. אחד מאותם הלוחמים התראיין לפז"ם. "אתה בסוג של ראיית מנהרה צרה, מפוקס במטרה ומחכה לסימן", סיפר. "ואז בשנייה אחת, כל המסתערבים שולפים אקדחים וקופצים על המטרה שלהם. חלק מהכוח היה כבר בעומק ההפגנה ליד המסומנים, וחלק הצטרף והגיע ברגע של האקט".
מיידי האבנים היו בהלם. רבים ברחו מהמקום אך מהר מאוד החלו ליידות אבנים על הכוח. גם העצורים החלו להתפרע. "הלב שלך על 200 והמשימה מפקסת אותך, ברגע הזה היה רק דבר אחד שעניין, לקפל את הבחור ולהביא אותו למי שצריך. אנחנו מתאמנים על זה ויודעים לעשות את זה יפה מאוד, אבל לפעמים מה שקורה באימונים לא קורה בשטח, וזה בסדר".
בלב האויב
ברקע השיחה התנהל יום קרב מול עזה; כזה שעשוי להוביל את ישראל לסבב נוסף מול ארגוני הטרור ברצועה. לוחמי "דובדבן" כבר מצאו את עצמם בחזית ב"צוק איתן", אחרי שצה"ל הבין שהם יכולים לספק את הסחורה מול חמאס. כנראה שגם בפעם הבאה, הם ימצאו את עצמם בלב הפעילות. "היחידה תפעל עמוק מאוד של האויב בכל מני דרכים. אתה יכול להיות בטוח", מסכם הראל בלי לפרט.