את הסיפור הזה כנראה ראיתם עד עכשיו רק בסרטים: סינדיי מורי ורוברט וויליאמסון נולדו לאותם ההורים בדנוור, קולורדו. בשנת 1970, הורים התגרשו ובהסכם הגירושין, סינדיי בת ה-14 גדלה אצל אמה ורוברט הצעיר, בן 6 בלבד, הופרד מהמשפחה וגדל בחיק אביו. במשך השנים, כל אחד מהם גדל בנפרד בידיעה שהשני קיים אי שם, אך הם מעולם לא נפגשו וכל ניסיון לאתר האחד את השני עלה בתוהו, במיוחד לאור העובדה שסינדיי גדלה עם שם הנעורים של אמה, מה שהקשה על רוברט לאתר אותה.
לפני כמה חודשים, סינדיי שעובדת כיום כאחות בכירה בבית החולים של חיל הים בקליפורניה, התחילה להתעניין שוב במה שקורה עם אחיה. חיפושיה בפייסבוק נכשלו, כי "יש מיליון רוברט וויליאמס ויש מיליון בובי וויליאמס", כפי שהיא אומרת ומוסיפה, "בלי תמונה עדכנית, זה היה חסר סיכוי". כשלא נותרה בידיה ברירה אחרת, פנתה סינדיי לפני כחודשיים לאביה ושאלה לשלומו של רוברט. האב סיפר לסינדיי כי רוברט משרת בחיל הים, איפה? בקליפורניה.
כעת, לסינדיי היה הרבה יותר קל לאתר את אחיה שבאופן מפתיע מאוד חלק איתה גורל משותף, כזה ששמור רק לאחים בסרטים: שירות קבע בחיל הים.
מיד לאחר שקיבלה את הידיעה מהאב, פנתה לשליש ביחידה שלה על מנת שיאתר בעבורה את אחיה. רבע שעה לאחר מכן, הטלפון של וויליאמסון צילצל. הקול בצד השני אמר לו, "אני די בטוח שהמפקדת שלי היא אחותך. יש לך אחות שקוראים לה סינדיי?". וויליאמסון ההמום ענה לו, "כן, יש לי". מאז אותה שיחת טלפון, עברו חודשיים עד שהשניים נפגשו פנים אל פנים, לראשונה, אחרי למעלה מארבעים שנה.
ביום שישי האחרון, הגיע הרגע לו הם חיכו כל כך הרבה זמן. רוברט, היום טייס בחיל האוויר של הצי האמריקאי הגיע לבית החולים בו משרתת סינדיי כאחות. שם הם נפגשו. הדיילי מייל הבריטי הביא את התמונות המרגשות של המפגש המרגש בין האחים.
בראיון סינדיי מספרת על דימיון שהם מוצאים האחד בשני, "אנחנו שנינו אוהבים קרקרים של גולדפיש ושנינו אוהבים את אותן תכניות הטלוויזיה". בנוסף, העלתה נוסטלגיות מהילדות. "הוא היה כמו הבובה החיה שלי. הייתי אופה בשבילו בתנור ילדים שלי. אני זוכרת שהחזקתי אותו כשהוא היה ממש תינוק קטן".
השניים בכל אופן חזרו לקשר הדוק וכבר קבעו סוף שבוע משותף עם משפחותיהם בביתה של סינדיי בסן דייגו. טוב לדעת שסיפורים כאלו עם סוף טוב לא מתרחשים רק באולפנים של הוליווד.