נס פך השמן היה באמת מרשים. פך קטן, שמונה ימים שמנו נתן, זה לא דבר שרואים כל יום. אין ספק כי נס החנוכה הזה, בזכותו דלקה המנורה בבית המקדש שמונה ימים שלמים, היווה השראה לדורות רבים של ילדים יהודים עם חנוכיות מפסטה מיובשת. אך הרשו לנו להציג לכם תיאוריה מהפכנית: נס פך השמן היה רק הראשון בשורה של ניסים שפקדו את עם ישראל. נס הוא הרי לא רק קסם. הוא גם נחישות של חיילים שממשיכים להלחם אפילו כשהכל נראה אבוד, ומנצחים. הוא גם הפספוס במילימטרים, שמציל חיי אדם. גם המטען שהתפוצץ מאוחר מדי הוא נס, גם היריות שנורו אבל לא פגעו. ההיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל מלאה בניסים, "בימים ההם ובזמן הזה", אלה כמה מהם.
קצין עם מזל
מי שהניסים ממש אורבים לו מעבר לפינה, ומצילים אותו כל פעם מחדש, הוא מפקד זרוע היבשה האלוף סמי תורג'מן. תורג'מן לא מזדכה על הניסים שלו בשדה הקרב כמתבקש, אלא דווקא בשורת תאונות שהתרחשו בשגרה, ויכלו להיגמר באסון. אחת מהן התרחשה כבר לפני כמה שנים, כשבמהלך אימון בצפון נורו לעברו בטעות מספר יריות. באורח פלא, יצא תורג'מן מהאירוע ללא פגע, אך המזל המשיך לאתגר אותו.
לפני כשנה ביקר תורג'מן בתרגיל חטיבתי בצאלים, ביחד עם הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ ואלוף פיקוד המרכז דאז אבי מזרחי. שני פגזים, שנורו על ידי כוחות תותחנים, נפלו בטעות במרחק של כמה מאות מטרים בלבד מהקצינים הבכירים. הירי השגוי הזה, שנגרם כתוצאה מהפרת כללי הבטיחות, יכול היה להוביל לאסון צאלים ג'. במזל רב הוא הסתיים ללא נפגעים. נראה שהמילואימניקים והקצינים הבכירים שנכחו במקום, צריכים להודות על הנס הזה לאלוף תורג'מן, שהמשיך מאז להיחלץ ללא פגע מתאונות.
לפני כחצי שנה היה האלוף בדרכו חזרה מבה"ד 1, לאחר שהשתתף במרוץ זרוע היבשה. את הדרך הוא עשה בטיסה, כדרכם של קצינים בכירים. במהלך הטיסה התנגשה ציפור תועה במסוק, וגרמה נזק ללהב הראשי. הטייס, שהחליט לבצע נחיתת חירום, הציל את תורג'מן ואת הקצינים הנוספים שטסו עימו מתאונה אווירית. המסוק נפגע ולא היה מסוגל להמשיך בטיסה, אך תורג'מן תפס טרמפ עם ג'יפ צבאי, והצליח לשוב למרכז בריא ושלם.
יצא להשתין וגילה שמלכדו את הבניין
אין דבר מבאס כמו הצורך לקום לשירותים באמצע הלילה, אך במקרה של חטיבת גבעתי הצורך הזה הציל חיים. הנס הצבאי הזה התרחש במהלך מבצע 'עופרת יצוקה'. פלוגה של גדוד צבר, שהשתתפה בלחימה ברצועה במהלך המבצע, התמקמה למשך הלילה בבית ספר נטוש. מוקדם בבוקר, בעוד כולם ישנים, התעורר אחד הלוחמים על מנת לעשות את צרכיו – בקשה תמימה שהובילה לגילוי מציל חיים. הלוחם הבחין בחוט חשוד, שהתברר כפתיל חשמלי שהקיף את בית הספר כולו, והיה מחובר למטען רב עוצמה. הלוחמים פונו במהרה מבית הספר הממולכד, והמטען לא הופעל. אפשר לזקוף זאת לזכותו של הלוחם העירני, או לזכות העובדה שהמחבלים ברחו מאימת צה"ל ולא נותר מי שיפעיל את המטען, אך בסופו של דבר היה ללוחמים שישנו במקום גם הרבה מאוד מזל.
כוח צביקה
24 השעות הראשונות של מלחמת יום הכיפורים היו מפתיעות, קשות ועמוסות קרבות. קרב אחד, שהתרחש באותה יממה ראשונה, סיפק לצה"ל ניצחון כנגד כל הסיכויים, והפך את הלוחמים שהשתתפו בו למחוללי ניסים של ממש.
"אני רוצה שתבטיח לי דבר אחד – שאף טנק סורי לא יעבור אותך לכיוון נפח", כך ביקש מח"ט חטיבת השריון מהסגן הצעיר צביקה גרינגולד, אז רק בן 21. קרבות הבלימה ברמת הגולן היו בעיצומם, והטנקים הסורים הלכו והתקרבו. גרינגולד, שרק באותו בוקר עוד היה בביתו, הרגיש שיצטרכו אותו ברמת הגולן, עלה צפונה ויצא לקרב עם כוח מאולתר של שלושה טנקים. למרות שעמדו מולם כוחות שריון סוריים רבים, דבק 'כוח צביקה' המאולתר במשימה שקיבל מהמח"ט. זה היה קרב קשה, כוח צביקה התרחב עם הצטרפות טנקים נוספים, הצטמצם כשרבים נפצעו, ולעיתים כלל טנק אחד בלבד. צביקה, שנפצע גם הוא, התעשת, החליף טנק, והמשיך לנווט אותו במטרה לבלום את הסורים. הם מצידם, היו בטוחים שעומד מולם כוח הרבה יותר מאסיבי. 'כוח צביקה' התקיף ללא הפסקה, ושינה עמדות בתדירות גבוהה, מה שיצר אשליה של כוח טנקים מכובד ומצויד. אשליה זו, ואולי גם נס או שניים, הובילו לנסיגה של הסורים. כמו שהבטיח למח"ט, ולמרות שהמשימה נשמעה חסרת סיכוי, טנקים סורים לא עברו את 'כוח צביקה'. על קרב זה הוענק לצביקה גרינגולד עיטור הגבורה.
ברח מהשבי נגד כל הסיכויים
עוד מקרה מדהים הוא סיפור היחלצותו של החייל אפי (אפרים) טלבי משבי מחבלים. טלבי, ששירת במהלך מלחמת לבנון הראשונה כקשר מג"ד, נקלע עם הנגמ"ש שלו למארב מחבלים. כשפגע פגז בנמג"ש, נמלט טלבי והסתתר בתעלה צרה. כך איבד קשר עם המג"ד ושאר הלוחמים, והמחבלים שהבחינו בו החלו לירות לכיוונו. הם הרימו אותו וגררו אותו לכפר לבנוני, כשבדרך הוא נפגע בזרועו מאש שנורתה על המחבלים. אחרי שהוחזק במשך כמה שעות בבונקר, הוצא טלבי החוצה והחל לצעוד, בפיקוחו של שומר ראש שמוודא כי הוא לא מנסה לברוח. כשמאחוריו מאות מחבלים, צעד איתם טלבי בטור ארוך במשך הלילה, כשהוא פצוע וחבול. במשך עשרה ימים התקדם איתם ככה, כשבמשך הלילה הלכו ובבוקר התמקמו בפרדסים.
כשכבר התקרבו לצידון, שמע טלבי קולות נגמ"שים של צה"ל מתקרבים. הכוח הישראלי שזיהה את המחבלים פתח עליהם באש. הירי המאסיבי נעצר כשאחד החיילים חשב שהוא שומע צעקה בעברית. טלבי, שזעק בכוחותיו האחרונים לעזרה, החל לרוץ לכיוון החיילים. המחבלים ניסו לעצור אותו, אך באורח פלא היריות שלהם לא פגעו בו. הוא ניסה לטפס לעבר הנגמ"שים אך הפציעה לא אפשרה לו. לבסוף זרק לו אחד החיילים חבל ומשך אותו למעלה. הוא פונה בנגמ"ש לעבר האוגדה, שם קישרו אותו בטלפון לביתו והוא שוחח עם משפחתו, שידעה כי הוא נעדר. השיחה הקצרה, במהלכה הופתעה אימו ולא האמינה למשמע קולו, שודרה באותו ערב בחדשות הערוץ הראשון ונחרטה בזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל כאחד מסמלי אותה מלחמה. כל צוות הנגמ"ש של טלבי נשבה ונהרג במהלך אותה תקרית. לאחר חצי שנה של שיקום, חזר טלבי לשרת בצה"ל ואף יצא לקורס קצינים.
נס מלחמת השחרור
לנס הצבאי הראשון שלה, ייחלה ישראל עוד לפני שבכלל הוקמה. היא רק נראתה באופק, כשעצרת האו"ם הכריזה בכ"ט בנובמבר על תוכנית החלוקה, וכבר הזדקקה לנס. מיד עם קבלת ההחלטה על הקמת שתי מדינות, יהודית וערבית, בשטחה של ארץ ישראל, מצא עצמו הישוב היהודי במלחמה. היא החלה במתקפות של ערביי ארץ ישראל על יישובים יהודיים, המשיכה במתקפת נגד של הישוב היהודי, ובעיקר בציפייה לסיום המנדט הבריטי והכרזת המדינה.
ב-15 למאי 1948, עם הכרזתו של בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, פלשו צבאות ערב למדינה שרק נולדה. בלילה אחד הכריזו עליה חמישה צבאות ערב מלחמה. מול כוחות השריון, הארטילריה, האוויר והים שלהם, עמדה ישראל עם צבא שעוד נמצא בתהליכי התארגנות. הסורים והלבנונים התקדמו מצפון, צבא ירדן לחם באזור ירושלים והמצרים כבר הגיעו עד אשדוד. עם נתוני פתיחה כאלה, הופכים הישגיה של ישראל בסיום המלחמה לכמעט דמיוניים.
לאחר שורה של מתקפות מוצלחות ביותר של כוחות צה"ל, וכיבוש אזורים רבים, הגדילה מדינת ישראל את שטחה באופן ניכר. גבול הפסקת האש נקבע כגבולה הלא רשמי של המדינה הצעירה, וכך נוספו לשטחה הגליל המערבי והתחתון, כולל עכו ונהרייה, אזורים רבים במרכז הארץ ובדרומה, רמלה, לוד, בית שמש וקריית גת, ושטחים נרחבים בנגב הכוללים את באר שבע. גם חציה המערבי של ירושלים, שעל פי תוכנית החלוקה נקבעה כעיר בין לאומית, נכבש על ידי ישראל ושם הוגדרה בירתה של המדינה. ההישגים המרשימים של ישראל, שנולדה תוך כדי לחימה, הפכו אותה מישוב יהודי למדינה ריבונית ומוערכת. מלחמת השחרור הבהירה את חוזקו של צה"ל. אבל גם את העובדה שהרבה אחרי פך השמן, עדיין קורים לה ניסים מדי פעם, כשהיא ממש צריכה.