גם אחרי שהילדים נשלחים לגן חובה, הורים נדרשים לקחת חלק אקטיבי בחינוך שלהם. הורים נוסעים ומסיעים למסיבות סיום וחוגים, קונים מתנת פרידה למחנכת, עוזרים בכתיבת עבודות ובהכנת שלטים. ויש הורים שעבורם, ההשתתפות הפעילה בחינוך לא מסתיימת עם ההגעה לגיל ההתבגרות, והם שמחים לאמץ את המטרות החברתיות והפוליטיות של בניהם ובנותיהם. מעטים הדברים שמחזקים קשר משפחתי יותר מהפגנה טובה בכיכר, לא? באיגי - ארגון הנוער הגאה, זיהו את הצורך והרצון של הורי החניכים והמדריכים, ומקימים בימים אלה קבוצת פעילות להורים.
"עם גדילת הארגון בשנה האחרונה, הבנו שיש לנו צורך בקול של הורים אקטיביסטים שנמצאים במוקדי כוח מוניציפליים או בכאלה שצברו רשת קשרים וניסיון מתאים", מספר אלקנה בלומנטל, מתנדב בארגון ומייסד הקבוצה. בשונה, למשל, מארגון תהל"ה, שמספק תמיכה להורים לנוער להט"בי, פורום ההורים עתיד להיות קבוצת פעולה יותר מקבוצת תמיכה. "אנחנו פונים להורים שגאים בילדים שלהם ורוצים לעשות צעד פעיל", אומרת מנדי מיכאלי, מנכ"לית- שותפה בארגון. "אנחנו מחפשים הורים שרוצים לתת לנו את הגב שלהם בפעילות ובמאבק על הרעיון שלכל נערה ונער בישראל מגיע לגדול בלי אפליה על רקע מיני ומגדרי".
על אופי הפגישות אמרה מיכאלי: "לפני הכל, מדובר בפורום של אנשים שחולקים רעיון ומטרה משותפת. במפגשים נלמד על איגי והקהילה הלהטבי"ת ונפעל לחיזוק הארגון. כמו שבבתי הספר להורים יש משקל הולך וגדל בהשפעה על הנעשה בשטח בית הספר ומחוצה לו, כך גם אנחנו רוצים להעזר בקול של ההורים שיעזרו לנו לעשות סדר בארון". בלומנטל, שהחל את דרכו באיגי לפני כ-4 שנים כמדריך הקבוצות הדתיות, מספר כי ההצעה להדריך את הפורום קסמה לו מהרגע הראשון. "מבחינתי זו חוויה מתקנת להורים שהייתי רוצה שיהיו לי", הוא אומר.
אל בלומנטל חברו שתי אימהות של פעילים באיגי. "אני משתתפת קבוע בקבוצה של תהל"ה וחשוב לי מאוד לעזור ככל יכולתי במקומות אליהם קשור בני, גם בגלל הרצון להכיר את עולמו לעומק, וגם בגלל השאיפה ליצור מערכת שוויונית עבור הקהילה הגאה, שאני רואה עצמי חלק בלתי נפרד ממנה", מספרת מאיה דיזיצר, אמא של יותם שמלווה השנה את קבוצת השירות הלאומי של איגי בבאר שבע. "אני רוצה שיקבלו את זכויותיהם ויקיימו את חובותיהם, ובעיקר שירגישו כשווים בין שווים".
גם רותי תמוז, אמא של נוגה שעובדת ומתנדבת באיגי, מספרת שהתלהבה מהרעיון מהרגע הראשון: "חיפשתי תחום להתנדב בו וכשפנו אלי מאיגי בנושא הפורום, נדלקתי על הרעיון. מאחר ונוגה היא בבת עיני ואני מאוד גאה בה ובפועלה, אשמח אם תתארגן קבוצת הורים שאכפת להם".
המפגש הראשון יתקיים ביום שלישי, 16.2, בשעה 19:30 בתל אביב. לפרטים נוספים ותיאום הגעה תוכלו לכתוב ל-mandy@igy.org.il
10 דברים לעשות כשהילד שלכם יוצא מהארון
"פעמים רבות, כשילד יוצא מהארון ההורה נכנס לארון", אומרת אירית מור, אמא לבן הומו ומנחת קבוצת הורים מטעם תהל"ה ברעננה. "למרות זאת, אל תתנו לקושי לעכב אתכם מלקבל את ילדיכם. הוא זקוק עכשיו יותר מכל לחיבוק ולתמיכה שלכם. הוא כנראה חיכה לרגע הזה זמן רב, וכעת, כשהחליט לשתף אתכם בדבר הכי "סודי" ואישי שלו, למרות ההלם וההפתעה שלכם, אם יש כאלה".
כשנשאלה על עצות להורים שילדיהם יצאו מהארון, אמרה מור: "קודם כל, זקפו לזכותכם את העובדה שהילד שלכם בא לספר לכם, ששיתף אתכם. הרגע בו ילד צריך לעמוד לפני ההורה ולספר לו, הוא אחד הרגעים הקשים שעליו לעבור". אלה 10 העצות שנתנה (כולן בלשון זכר ופונות, כמובן, לכלל הזהויות המגדריות והנטיות המיניות):
1. חבקו אותו – לפני הכל, זכרו שמדובר בילד שלכם.
2. אמרו לו כמה אתם אוהבים אותו – נטייתו המינית לא תשנה את מי שהוא, והיציאה מהארון לא תשנה את אהבתכם אליו.
3. אמרו לו שאתם מבינים את הקושי שלו, והסבירו שאתם מתמודדים עם קושי משלכם – אתם נמצאים בתחילת תהליך קבלה ארוך, אך חשוב לשמור על ראש פתוח, למרות הקושי.
4. אל תהססו לשאול שאלות שמטרידות אתכם – חלק מתהליך ההתמודדות הוא ההבנה. שאלו שאלות, הביעו עניין, נסו להבין את התמונה המלאה ולהפיג יחד את החששות. קחו בחשבון שלא לכל השאלות יהיו תשובות.
5. שאלו אם הוא מאושר, אם טוב לו – מעל הכל, וודאו שטוב לו עם ההחלטות שקיבל (יציאה מהארון, התנסויות מיניות או התאהבויות), על אף הקשיים שכרוכים בהן.
6. בקשו שיספר לכם מה עבר עליו עד שהשלים עם עצמו – על מנת שתוכלו אתם להבין, חשוב שתבינו מה התהליך שהילד שלכם עבר עד הנקודה בה הרגיש שלם מספיק לספר לך.
7. בקשו חומר על הנטיה המינית או הזהות המגדרית – עבור רוב האנשים, נטיה מינית לא היתה עד כה חלק אינטגרלי בחיי המשפחה. לגיטימי שתקראו ברשת חומרים בנושא ותקבלו תמונה קצת יותר ברורה על הנטיה המינית או השיוך המגדרי של ילדכם. עבור הורים לילדים טרנסג'נדרים זהו תהליך מורכב עוד יותר, כי הוא כולל לא פעם למידה של עולם מונחים חדש.
8. שאלו מי הם חבריו, והציעו להכיר אותם – סביבתו של הילד היא דבר נוסף שעלול ליצור לחץ ואי ודאות בהקשר לנטיה המינית. חשוב להבין מי האנשים שבחר לחבריו, ולהפגין בהם עניין. גם בשבילך, אך גם בשביל תחושת האכפתיות שתיווצר.
9. אל תלחצו מהשאלה "למי לספר", התמקדו בקושי העכשווי – גם אתם נכנסתם כעת לארון, ועליכם לעבור תהליך השלמה והבנה, בדיוק כמו שעבר ילדכם. כשתרגישו מספיק שלמים, פנו להתעסק בסביבתכם.
10. נסו לא להתעסק בְלמה, כמה ואיך. זה גוזל הרבה אנרגיות וגורם להתמקד בטפל ולא בעיקר – זה המצב. האשמה, גם אם תחפשו עמוק בפנים, לא טמונה בכם. אל תבזבזו אנרגיות בחיפוש אשמים.
וטיפ אחד נוסף: שוחחו עם הורים שעברו את אותו התהליך - שיחה עם אדם שעבר את אותה הדרך יכולה להועיל, הרי הוא כבר היה שם ומכיר את ההתמודדות שלכם. יש פורומים באינטרנט, ואפילו קו טלפוני חם לארגון תהל"ה: 09-8855822
