אחת הדוגמאות הכי טובות לדיון בשיער גוף צצה כשעשיתי את מה שכל עיתונאי טוב עושה כשהוא ניגש לנושא מסוים, וכתבתי "שיער גוף" בגוגל. מיד מתחת לכתבה שכותרתה "למה בעצם יש לנו שיער גוף", הופיע, אלא מה, ערך הוויקיפדיה בנושא "שיער", ובראשו האזהרה הבאה: "ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו".
טקסט שעוסק בשיער צריך עיצוב? אפילו בוויקיפדיה לא מניחים לשיער לגדול פרא? האזהרה הזאת היא סמל מעולה למה שקורה לנו כשאנחנו מנסים לדבר כמו אנשים בוגרים על שיער גוף. אנחנו נבוכים, מבולבלים, זקוקים לעריכה ולמסרק צפוף שיברור את העיקר מהטפל, ויצליח להסביר אחת ולתמיד: למה שיער כל כך מפריע לנו? הרי הפריט האחד שהצליח להתעלות אפילו על הפופולריות של ויקיפדיה היה לא פחות מקריאה לעזרה. "למה יש לנו שיער גוף", אנחנו שואלים את גוגל שוב ושוב, כמעט בדמעות. "למה?". וכנראה שאין בקרב בני האדם קהילה שעסוקה יותר בעיצוב שיער הגוף שלה מגברים הומוסקסואלים.
בסקר שנערך ברחבי ארצות הברית בשנה שעברה התגלה ש-87% מהגברים מגלחים או מסירים שיער מאיזור כלשהוא בגופם באופן קבוע. עד כה בסדר, כי הקביעה מתייחסת גם לשיער פנים, שמדיניות הטיפוח שלו חוצה העדפות מיניות. סקר דומה שנערך בבריטניה מצא כי 70% מהגברים מסירים שיער מאזורים שונים בגוף (כלומר, מלבד הפנים והראש), כשהאזורים הפופולריים ביותר לקיצוץ וטיפוח היו המפשעה, החזה, בתי השחי והגב. המספרים אולי מפתיעים את חלקכם, אבל אם תשאלו את חבריכם ההומואים (או אם אתם בעצמכם החברים ההומואים של מישהו), תיווכחו שבהרבה מקרים הם מגלים בקיאות מפתיעה בגיזום, שימור, סידור והשמדת שיער הגוף.
זה בטח קשור פסיכולוגית למשהו
"פעם שיער גוף היה קצת דוחה אותי, ואז למדתי שיש דברים יותר חשובים כמו עיניים יפות", אומר תומר (אם לא צוין אחרת, כל השמות בכתבה בדויים), שבפרופיל שלו באתר ההכרויות "אטרף" צוין במפורש שהוא מחפש בחורים חלקים. "מאז עברו קצת מים מתחת לגשר ונראה לי ששכבתי עם מספיק קופים שעירים בשביל להגיד בוודאות שהקטע הזה עבר לי".
מה היה הקטע שלך עם שיער גוף פעם?
"לא אהבתי... תקשיב, גם היום אני לא אוהב. תן לי בחור חלק מול בחור שעיר, אני לוקח את החלק. אבל בעוד שפעם זה היה עילה מספקת לדחות בחור, היום זו לא עילה מספקת, אני צריך למצוא בו פגמים נוספים"
היה לך רף שעירות מסוים - כמות שיער או אזור שעיר בגוף שדחו אותך במיוחד?
"לא יודע"
שוחחת על זה עם פרטנרים מיניים לפני הפגישה?
"כן, רציתי לראות תמונות גוף. היה לי גם קטע עם שיער פנים, לא רציתי שיהיו לא מגולחים. שיבואו בייבי פייס"
ישמת את זה גם על עצמך?
"כן"
מה, התגלחת לפני כל מגע מיני? הסרת שיער מהגוף?
"לא, מה פתאום, בגוף לא נגעתי, רק גילוח פנים. גם מהפרטנרים המיניים לא ציפיתי שיגלחו את הגוף, אני דווקא לא אוהב את זה... מעדיף חלק באופן טבעי. ואם לא אז שיער טבעי, הכי פחות אוהב גוף מגולח"
אז כן היה סוג של רף מבחינת שיער גוף
"אני לא יודע איך אתה מגדיר רף שעירות. כן יש סקאלה של משיכה,אבל אף פעם השעירות לא היתה הפרמטר היחידי, כי מבחינתי גיל הוא פרמטר יותר חשוב. בן 18 שעיר מנצח בן 45 חלק".
דחית פעם מישהו אחרי שנפגשתם או תוך כדי מפגש בגלל זה?
"נראה לי שרוב הדחיות שדחיתי מישהו היה לפני המפגש, כלומר לא הסכמתי להיפגש, למרות שהיו גם מקרים שבזמן מפגש החלטתי שזה לא הולך לזרום לסקס, ונראה לי שלשעירות היה תפקיד מרכזי בהחלטה".
כששאלתי את תומר מה לדעתו הסיבה ששיער גוף דוחה אותו, הוא צוחק ואומר "זה בטח קשור מבחינה פסיכולוגית ל...משהו". את ה"משהו" הזה הוא לא יודע לתאר.
הסרת שיער זה לא מצרך עונתי או טרנד חולף
יש מי שעבורם הסרת שיער היא אומנות ופרנסה. ב"אטרף", אותה זירה בה הכרתי את תומר, מופיעות כבר שנים ארוכות מודעות למוסד תל אביבי הומואי בשם "שמעון יסדר", סלון הטיפוח של שמעון אזורה בשכונת נחלת יצחק. אזורה מטפל מדי חודש בכ-500 לקוחות, בהם רוב מוחץ (80%, לטענתו) של מטופלים נאמנים, שחוזרים לסלון באופן קבוע כדי להיראות הכי טוב שאפשר. כששאלתי על האזורים שקהל לקוחותיו הגאה מעדיף שיישארו חלקים, הוא מנה את הגב, הכתפיים, הישבן והמשפעה ואזורים שונים בפנים.
"ברוך השם, הסרת שיער זה לא מצרך עונתי או טרנד חולף, כך שכל השנה אנחנו עסוקים, ומפלס הלחץ רק עולה", אמר אזורה על הקהל ההומואי. "אני חלק מהקהילה הגאה, אז בפרסום אני מחפש לחזק עסקים גאים, ועסקים שמתכתבים בגלוי עם הקהילה... אני גם תורם מדי פעם למוסדות וארגונים כמו בית דרור והאגודה למען הלהט"ב". כששאלתי אם יש מועדים בשנה בהם נרשמת תנועה ערה יותר של מטופלים, הוא ציין את מצעדי הגאווה בארץ ובחו"ל, ומסיבות גדולות, שנערכות לקראת החופשים בחגים. "בקיצור, איפה שהולך להיות צבעוני ושמח", הוא אמר.
"אני לא חושב שזה קשור רק להומואיות. זה עניין של דימוי גוף, לפחות אצלי", אמר אייל, ששוחח איתי אחרי שכתבתי בקבוצה סגורה המיועדת לדובים וחובביהם. בקהילה הלה"טבית, "דוב" הוא כינוי לגבר לא רזה, ובדרך כלל שעיר. וזה לרגע לא כינוי גנאי, כי אם תואר מעצים, מיני ועוצמתי. קבוצת הדובים בפייסבוק מלאה גברים, שעונים על התיאור הגופני הנ"ל או שנמשכים אליו (ואז זוכים לכינוי "צ'ייסרים", רודפים). "אם אתה שואל על דימוי גוף בתוך הקהילה אז כן, אני חושב שזה קשור, כי יש יותר מודעות לגוף באופן כללי".
מה הכוונה?
"הומואים מרגישים יותר נוח לגעת אחד בשני, להתחבק. הגוף כל הזמן נמצא שם, ושיער הגוף הוא חלק ממנו. אם אתה לא שלם עם החלק הזה בגוף שלך, לא תשדר נוחות בשום סביבה הומואית"
אתה ניסית להסיר שיער?
"ברור, אין מי שלא ניסה. הלכתי כמה פעמים לקוסמטיקאית, ואחרי יומיים יצאה לי פריחה נוראית. ניסיתי גם לייזר, והם לא אומרים לך שם שזה לא עובד על כל סוגי העור. במשך שנה וחצי באתי למכון, שילמתי אלפיים שקל ובסוף זה לא עזר"
איך הרגשת?
"מתוסכל. אתה אומר "אם הייתי שמן, הייתי יכול ללכת לחדר כושר להתחטב, אבל שיער גוף זה כאילו גורל משמיים"
אתה מוריד חולצה בים?
"אני לא הולך לים... לא אוהב"
וכשאתה מכיר מישהו, אפילו באינטרנט, אתה "מתוודה" על שיער הגוף שלך?
"אני עושה סינון, ברור. כתוב אצלי בסעיף תיאור הגוף "לא חלק". אם הוא שואל "כמה זה לא חלק" אני ידע שזה מפריע לו ומעדיף לסנן"
אתה נמשך גברים חלקים?
"ממש לא! לא סתם אני בקבוצת דובים"
שבעת מדורי גיהנום
כאוכלוסיית שוליים, הומואים נאלצו לייצר לעצמם אלילים חדשים, לגבש לעצמם שפה חזותית חדשה. אם המרכז הסטרייטי מרייר על הבחורה החטובה החלקה, אנחנו אימצנו חלק מהמאפיינים שלה, אבל נתנו לה כסות אחרת ושם אחר. התוצאה היא מין יצור כלאיים משונה - הבחור החטוב החלק. הוא מוקפד ומטופח, שרירי ומנופח. הוא בו זמנית היפר גברי וסופר נשי. הוא יכול לדחוק עשרות קילוגרמים במכון (הפעילות הגופנית היחידה שאני עושה היא התאמת צבעים, אז יכול להיות שזה לא המונח המדויק), אבל יש לו פגישה קבועה אצל הקוסמטיקאי כי לא מכובד בעיניו להסתובב עם שיער על הכתפיים. הוא עונה על כל הפנטזיות הגבריות שלנו, אבל גם על כל הנשיות. הוא צעיר נצחי, אנדרטה לגיל בו רובנו יצאנו מהארון, והשלנו מעלינו זהות שכבר לא יכולנו לשאת עוד, לכן הפכנו אותה לאייקון.
אנחנו רוצים להיות הגבר הזה, גם כשברור לנו רציונלית שאף פעם לא נהיה כמותו, כי הוא מפלצת. לרגע לא במובן הגועלי או המרושע, אלא במובן הבלתי ניתן להכלה. הבחור שנדרש מאיתנו, גברים הומואים, להיות הוא בחור שלא יכול להתקיים במציאות כי הוא סובל מעודף של כל התכונות. הוא חזק מדי. טרור שיער הגוף שאנחנו מעבירים את עצמנו הוא ליקוט, ניקור, סיתות באבן בפטיש. אינספור נסיונות לחצוב בגוף, לחשוף ולאוורר אותו. העור רוצה שייגעו בו, שילטפו ויאהבו אותו, ובשביל כך הוא מוכן לעבור גם שבעת מדורי גיהנום של לייזר ופינצטה.