"ישראל זו מדינה קטנה עם 7 מיליון תושבים, מוקפת באויבים, והיא חייבת להגן על עצמה", פותח לוקאס בנאום ציוני. "זו מדינה שיש לה הרבה סיבות לדאגה – וכשהיא והמוצרים שלה מוחרמים זה רע מאוד. ישראל זקוקה לכסף, ואני עושה את הסרט הזה כדי שיגיע לכאן יותר ממנו".
הסרט שעליו מדבר לוקאס הוא הגלגול האחרון בנראטיב הציוני שמנחה אותו, כזה שמשלב את אהבתו הגדולה השנייה: הומואים. מדובר בדוקומנטרי מושקע המיועד לשידור ברשת אמריקאית גדולה, ומתעד מקרוב את חיי הקהילה הוורודה בישראל. בימים האחרונים, אחרי כשנה של עבודה, סיים לוקאס את הצילומים באולפן תל-אביבי בסדרת ראיונות עם כמה נבחרים גאים.
"הסרט הזה נועד להעביר מסר שזה לא אזור לחימה, ושזה בסדר להיות הומו בישראל, ושיש כאן חוף מדהים", הוא אומר לנו רגע לפני החזרה לניו יורק. "אני לא מייקל מור, אבל אני מקווה שאוכל להציג את הנושא החשוב הזה לקהל כמה שיותר גדול, בערוצים המרכזיים בארה"ב ובפסטיבלים החשובים בעולם. אני מפיק את הסרט הזה מכיסי והעלות שלו תגיע ליותר ממאה אלף דולר. כשאני חושב על זה, בכלל לא בטוח שאקבל את הכסף הזה בחזרה".
מעגל החברים שלי לא כולל שחקני פורנו
לוקאס, שהשנה חוגג 40, בכלל נולד ברוסיה תחת השם אנדריי לוביץ' טרביאס. בגיל 23 היגר לגרמניה, שם גילה עולם חדש שכלל הענקת שירותי מין לגברים, ובמשך מספר שנים עבר בין בירות אירופה והשתתף בסרטי פורנו, הן בתעשייה הסטרייטית והן בתעשייה הגאה. ב-1998, כששמו כבר הולך לפניו, השיק בניו יורק חברת הפקות של סרטי פורנו, שכיום מעסיקה 15 עובדים קבועים ומאות שחקנים.
הוא יושב בלובי של מלון בראון התל אביבי, לבוש בג'ינס כהה צמוד וחולצת טי ירוקה שמדגישה גוף מושלם, כיאה למעמד. העיניים שלו מתרוצצות והוא עובר מנושא שיחה אחד לשני. "מאז ומתמיד יש לי הפרעת קשב", מסביר לוקאס בזמן שהוא מתזז בין שני מכשירי הטלפון שלו.
על הקו, בצד השני של הגלובוס, נמצא בן זוגו ריצ'ארד ווינגר, משקיע אוסטרי. השניים, בניגוד לכל התיאוריות שלכם, מנהלים מערכת יחסים יציבה כבר עשור שלם – ו"הפורנו אישיו", מסתבר, התמוסס כבר עם ההתחלה. "כל בני הזוג שלי היו עם ראש פתוח לנושא, וכולם כיבדו אותי על מי שאני", הוא אומר. "הייתי במספר מערכות יחסים לאורך השנים, ואף אחד מבני הזוג שלי לא היה בעסקי הפורנו. אחד מהאקסים שלי היה דוקטור באוניברסיטת קולומביה ובן הזוג הנוכחי שלי בוגר אוניברסיטת ייל. בכלל, מעגל החברים שלי לא כולל שחקני פורנו. מישהו אמר פעם שאם אוהבים מישהו, צריך לאפשר לו להצליח במה שהוא עושה ולתמוך בו בכל מחיר. אם גבר היה אומר לי שהוא לא רוצה לצאת איתי כי אני בעסקי הסרטים למבוגרים, אז טוב שכך, כי זו דרך מעולה להבין שהוא לא שווה את הזמן שלי".
תדע שאם אתה בארון, מישהו יוציא אותך
כמה מרוויחים בתעשייה הזו?
"תעשיית הפורנו מגלגלת מיליונים של דולרים בשנה, אבל אסור לשכוח שהנישה שאנחנו עוסקים בה – סרטי סקס גאים – מהווה רק אחוזים בודדים מהשוק העולמי".
עד מתי אתה מעריך שתמשיך לעסוק בפורנו?
"אני באמת לא יודע. באיזשהו שלב אני אמכור את החברה שלי ואצא לפנסיה, אוכל לטייל יותר בעולם וליהנות, אבל לא בקרוב. אנחנו גדלים בקצב מסחרר, ואני אוהב לראות את מה שיצרתי מתפתח".
בינתיים דואג לוקאס להיות כמה שיותר מעורב בענייני הקהילה הבוערים מסביב לעולם: מגנה את החוקים ההומופוביים ברוסיה מולדתו, תוקף את התנהגות הממשל שם כלפי הומואים – ודואג להכתיר את ישראל כמקום הכי טוב לצאת בו מהארון. "במקום שארגונים גאים בעולם יחפשו סיבות להאשים את ישראל בשטיפה ורודה, כדאי שהם יתחילו למחות על מה שקורה במדינות אחרות", הוא אומר. "רוסיה מעולם לא התנהגה אליי יפה. סבלתי שם כיהודי, סבלתי שם כהומו וזה הותיר בי טראומה. אני מאוד מעריך למשל, את הפעילות שגל אוחובסקי ואיתן פוקס עושים אצלכם בניסיון להוציא אנשים מהארון".
אתה בעד אאוטינג?
"תראה, אנשים שהגיעו למעמד כלשהו בחייהם צריכים להבין שלא תהיה להם יותר פרטיות בגלל שהם אנשים ציבוריים. אם אתה רוצה להיות בארון, מישהו עלול להוציא אותך משם ואתה צריך לדעת את זה. חשוב להבין שמהלך כזה באמת משפיע על החברה מסביב והופך אותך לדמות משמעותית בקרב בני נוער שעדיין מתחבטים בשאלות".
זה לא צעד אלים בעינייך? אני בטוח שגם עלייך פרסמו דברים שרצית לשמור לעצמך.
"ברור שהיו מקרים כאלו, אבל זה לא חשוב שזה לא מצא חן בעיני בזמנו. מבחינתי, זה בדיוק כמו לקבל ביקורת לא טובה על סרט שעשיתי. זה תוצאה של חברה פתוחה ודמוקרטית, וזו החברה שאני מאושר לחיות בה. לפעמים זה כואב אבל זה המצב".
לא רוצה להתמקד בבר נוער
"אני מתכוון להתחיל את הסרט בקטעים שבהם שאלתי עוברים ושבים בטיימס סקוור שאלות על ישראל, כמו 'מה אתם חושבים על חיי הקהילה הגאה בישראל?' רובם חשבו שהנושא הזה בכלל לא קיים בצורה פתוחה, וגם היו בטוחים שהומואים לא יכולים לשרת בצבא. פשוט לא ייאמן. בכל פעם שאני עומד להגיע לכאן כולם מסביב שואלים 'למה אתה נוסע' ואומרים שכדאי לי להיזהר. נמאס לי מזה, אני רוצה להראות להם שהם טועים".
לוקאס מספר כי זכה להיענות רחבה מצד בכירי הקהילה המקומית, אבל מדגיש שלא כולם התלהבו לשתף פעולה עם כוכב הפורנו שהחליט לעשות דוקו. "יש כמה אנשים שלא הסכימו להשתתף בסרט כי חשבו שאני יוצר סרט פרופגנדה למען ישראל - אבל זה לא נכון, אני פשוט רוצה להראות לעולם מה קורה כאן", הוא אומר. "אסי עזר, למשל, סירב להופיע בסרט. הוא חושב שלא בטוח כאן כמו שאני מנסה להציג את זה, וטוען שאני לא רוצה לדבר על נושא הפיגוע בבר נוער. הוא היה בטוח שאם הוא יגיד את הדעה שלו מול המצלמה, אני אערוך את הדברים החוצה. אני לא לוקח אישית את זה שהוא לא בוטח בי, אני הרי מכיר אותו עוד מהתקופה שהוא היה בארון. בעיניי, לאסי עזר צריך להיות חשוב כיצד מסתכלים על המדינה הזו".
אתה טוען שלקהילה הגאה בישראל אין שום בעיות?
"יש דברים שעדיין חסרים כאן, כמו אישור פונדקאות בארץ לזוגות גייז והכרה בנישואים חד מיניים - אבל לישראל יש מספיק בשביל להביא לכאן תיירים גאים, שזאת חלק מהמטרה בעשיית הסרט. אני, מבחינתי, לא רוצה להתמקד בתקרית החד פעמית הזו בבר נוער, ומעדיף להרחיב ולהראות דווקא את הצדדים החיוביים של החיים בתל אביב".
אתה חושב שאתה רואה דברים שאנשים מהקהילה בארץ לא מצליחים לראות?
"תראה, אסי ואנשים אחרים גרים כנראה בבועה ולא מבינים שהסכנה לא מגיעה מהממשלה של נתניהו אלא מהעולם כולו, שם השנאה לישראל מתחזקת. בדיוק כמו שביטלו את השתתפות ישראל במצעד הגאווה במדריד. יש משהו שקורה בחוץ, אי אפשר להתעלם מזה".
ביבי גיי פרנדלי
לוקאס אמנם פקד את הקרנת הבכורה של הסרט החדש של איתן פוקס, "סיפורו של יוסי", אבל מצהיר שאת "הבועה", שמציג סיפור אהבה בין חייל מילואים לפלסטיני מתאבד, הוא לא יכול לסבול.
"מרתיח אותי לראות סרטים כאלה, שמציגים את ישראל כמדינת אפרטהייד", הוא אומר. "בעיניי, יצירות כמו 'הבועה' משמשות בהמשך את כל הארגונים בעולם שיוצאים נגד המדינה, והן ממש אנטי ישראליות. כשראיינתי את איתן לסרט שלי שאלתי אותו מה המסר שהוא רוצה להעביר לצופים שלו. הוא אמר שהוא לא רוצה שהעולם יחשוב שהכל בישראל קשור למלחמה, אז אמרתי לו: כל הסרטים שלך הם על מלחמה, הדמויות שלך הן חיילים, אתה מראה את צה"ל בצורה רעה ואפילו מצדיק את המחבלים. זה אבסורד בעיניי שקשה היום לסרטים ישראלים לזכות בפסטיבלים בעולם מבלי שהם קוטלים את המדינה. יש רבים כמוני, שמנסים להגן על ישראל - והדברים האלו פוגעים ביכולות שלנו".
אם עדיין לא הבנתם, מדובר פה באחד המעריצים הגדולים של ישראל, כזה שאין לו שום ספקות בנוגע ללגיטימיות של פעילות צה"ל. הוא מגיע לכאן לפחות פעם בשנה, אוהב לשוטט בשדרות רוטשילד ונווה צדק, מעריץ את ים המלח ואת הצפון ומתמלא זעם על כל מי שמעז לבקר את המפעל הציוני. "אני חושב שיהודים שלא מרגישים משיכה למדינה הזאת פשוט אינם מודעים מספיק לעצמם", הוא אומר. "אני הגעתי למסקנה שאנחנו, היהודים בכל העולם, צריכים לשמור על המדינה הזו ולעשות הכל כדי לעזור לה. אני עושה את זה למרות שזה לא הופך אותי לפופולארי במיוחד בחו"ל".
אתה יודע שרוב הקהילה הגאה בישראל נוטה בכלל לדעות שמאלניות?
"אני יודע, אבל תמיד הלכתי נגד הזרם, זה בטבע שלי. בנושאים של זכויות הפרט והקהילה הגאה אני חושב שאני במחנה השמאל, אבל בענייני פוליטיקה אני כנראה בצד האחר".
אתה מגדיר את עצמך כציוני. שקלת פעם לעשות עלייה?
"כן, בהחלט. יש לי כאן כל כך הרבה חברים ואני באמת מרגיש בבית. אבל אני חושב שאני יכול לעזור יותר באמריקה מאשר בארץ. הסרט הזה, לדוגמא, ישמש כאמצעי שיווקי מעולה בחו"ל".
הסרט המדובר, מסביר לוקאס, מגיע גם כתגובה לתנועה החדשה שמאשימה את ישראל ב"פינק וושינג" – התחסדות פרו להט"בית שמנסה לכפר על פשעים יומיומיים בשטחים. "כולם טוענים שזו קונספירציה של ממשלת ישראל למכור את המדינה כחברה ליברלית על מנת להסיט את האצבע המאשימה מהנושאים הפוליטיים", הוא אומר. "אני רוצה להראות שלממשלה אין שום חלק בהישגים המדהימים האלה של הקהילה, ושאת מה שקורה כאן יצרה החברה המקומית, שנלחמה לזכויות. חוץ מזה, אני בטוח שראש הממשלה שלכם הוא בעד הקהילה, אני אפילו מכיר מישהו שעבד אצלו".