"ואז גיליתי את חשבון האטרף הסודי שלו"
"היה מדהים אתמול!", בישרה ההודעה שקפצה על מסך הוואטסאפ מ"אלון ת"א" על המסך שלו, כששכבנו יחד על המיטה, מתבוננים במשהו מצחיק אצלו בפייסבוק. שתקתי. אולי ניסיתי לשדר עסקים כרגיל, אולי ההלם השתלט עליי, אולי שניהם יחד. בתמימותי (או מתוך כישרון ההדחקה הנהדר שפיתחתי עם השנים), ניסיתי לשכנע את עצמי שבטוח מדובר באחד החברים שלו, ולדבר הזה יש הסבר הגיוני. "לא דרמה, תירגע", חשבתי. כמובן שטעיתי.
עד אותו יום נשבעתי שלא אפלוש לפרטיותו ואחטט לו בהודעות בטלפון – אבל זה כבר היה יותר מדי. אחרי שנרדם עמוקות, כשאני מחזיק את הטלפון שלו ביד רועדת, הביטוי "חושך בעיניים" הפך למציאות. ככל שגללתי את ההודעות בוואטסאפ למעלה ולמטה, הדופק התגבר והלך, הפה התייבש, הזיעה החליקה במורד הגב והדמעות הציפו את העיניים.
זה לקח עוד כמה שבועות ונפרדנו. הוא המשיך הלאה ומצא מישהו אחר, כך גיליתי, אני עדיין לא. לנוכחי שלו הייתי מציע מכל הלב: תברח! ועכשיו.
"האימג' שלהם במקלחת לא יוצא לי מהראש"
השעה היתה רק תשע בערב, כשתקף אותי כאב ראש נוראי בתחילת החתונה של ידידה מהעבודה. אולי זה היה האלכוהול הזול או המוזיקה הנוראית או השילוב של שניהם, אבל לא יכולתי לסבול עוד את כאב הראש ההולך וגובר. אמרתי לכולם שאני חותך, הם עשו פרצוף אבל התגברו. אפילו לא הודעתי לבעלי שחתכתי ישר אחרי החופה, וישר דהרתי חזרה הביתה.
היינו נשואים שנתיים, אבל חיינו יחד כמעט חמש שנים. סמכתי עליו בעיניים עצומות, ולרגע לא חשבתי שיבגוד בי. באמת האמנתי שטוב לו במונוגמיה כמו שלי היה טוב. אז זהו שלא. כבר כשפתחתי את הדלת, שמעתי את המים זורמים במקלחת. הנחתי שהוא מתקלח, אבל אותי רק עניין כאב הראש המזעזע באותו זמן. רצתי למטבח לארון של הכדורים ובלעתי שני אדוויל. הזרם במקלחת המשיך, וחשבתי שכדאי לעדכן אותו שהגעתי. הייתי אמור לחזור הרבה יותר מאוחר, בכל זאת, שלא יבהל.
את מה שראיתי כשנכנסתי לחדר האמבטיה לא אשכח בחיים. מצאתי אותו במקלחת עם חבר טוב שלי. ממש טוב, או לפחות כך חשבתי. עד היום אני לא יודע אם זאת היתה מקלחת של אחרי סקס או של לפני, ואני גם לא רוצה לדעת, אבל משהו אחד היה מאוד ברור - הסיטואציה היתה מינית לחלוטין. למרות שלכאורה הם רק התקלחו יחד, לא היה ספק מה הולך פה.
על הצרחות והבכי וכל הדרמה הטורקית שהתפתחה תוך רגע, אני לא רוצה להרחיב. אמנם עברה יותר משנה מאז אבל עדיין קשה לי נורא. האימג' שלהם במקלחת לא יוצא לי מהראש עד היום. הוא ניסה לשכנע אותי שזו היתה רק פעם אחת, וכנראה שבשלב מסוים הוא אפילו הצליח. אולי נוח לי להאמין לו שזו היתה "מעידה חד פעמית" כדי להקל על הכאב, אבל בכל מקרה, המעידה הזאת הספיקה לי. אחרי פחות משבוע עזבתי את הבית. מיותר לציין שמאז לא דיברתי גם עם אותו חבר "טוב", נכון?
"הגעתי אליו הביתה בהפתעה, והוא לא פתח"
היינו יחד בסך הכל חודשיים וחצי, אבל הייתי בטוח שהוא אהבת חיי. כנראה שבגלל זה לא שמתי לב ל"פזילות" שלו. הייתי בן 21 ועדיין גרתי אצל ההורים בכפר סבא באותה תקופה, והוא גר לבד בדירת חדר קטנטנה בדרום תל אביב, אז מן הסתם רוב הזמן בילינו אצלו. הייתי ישן בבית שלו כמעט כל ערב, אבל לילה אחד הייתי אמור לחזור לישון אצל ההורים כי היה לי תור לרופא שיניים על הבוקר בכפר סבא. הייתי כל כך מאוהב בו שלא יכולתי להיפרד ממנו אפילו ללילה אחד, אבל לא הייתה ברירה.
באותו זמן מילצרתי בבית קפה תל אביבי ידוע, ובסוף המשמרת הייתי אמור לתפוס את האוטובוס האחרון לכפר סבא. ברור לי שלא סתם פספסתי אותו, הייתי אמור לפספס אותו. החלטתי להפתיע את בן זוגי האהוב, ובלי להתקשר או לשלוח הודעה, פשוט באתי אליו הביתה. כשצלצלתי בדלת הוא לא פתח. לא שמעתי קולות בתוך הדירה, וכשניסיתי להסתכל דרך עינית הדלת היה חושך. חשבתי שאולי הוא יצא עם חברים או משהו, וישר התקשרתי אליו. הוא לא ענה. שלחתי הודעה. הוא לא ענה. המשכתי לדפוק על הדלת ולצלצל בלי סוף בפעמון, עד שבסוף התייאשתי. הבנתי שהוא כנראה לא בבית. אבל איפה הוא?
כמעט שעה עברה והוא עדיין לא ענה. השעה עוד מעט שתיים בלילה, ואני יושב כמו הומלס בחדר המדרגות מחוץ לדלת שלו. כתבתי לו שאם הוא לא עונה תוך 10 דקות אני לוקח מונית לכפר סבא. הוא לא ענה. בזבזתי כמעט את כל מה שהרווחתי באותו ערב כדי לשלם על המונית חזרה. גם כשהגעתי לכפר סבא, הוא עדיין לא ענה ולא פתח את ההודעות שלי בכלל. נרדמתי מאוד מאוחר באותו לילה, בעיקר כי נורא דאגתי לו.
למחרת הוא התקשר על הבוקר, אמר שהוא יצא עם חברים ושכח לקחת איתו את הנייד. ברור שלא האמנתי כי דלת הכניסה שלו לא כזאת עבה והדירה שלו פצפונת - איך לא שמעתי את הטלפון מצלצל מבחוץ בכל הפעמים שהתקשרתי? כשהוא שמע שאני חושד בו, הוא החל להתגונן, מה שרק החשיד יותר. השיא היה כשששאלתי אותו מתי הוא חזר בסוף הביתה, והוא התפרץ עליי ואמר שלא מתאימות לו ה"חקירות" האלו. זה היה הרגע שהבנתי שהוא בטח בגד בי. כשהאשמתי אותו בבגידה הוא בכלל השתולל, מה שהפליל אותו סופית מבחינתי.
>> 6 גייז שבגדו בבני הזוג שלהם חושפים למה הם עשו זאת
נפרדנו באותה שיחת טלפון. עצם זה שלא היתה לו בעיה להיפרד ככה בטלפון, מבחינתי רק חיזק את העובדה שהוא בגד. מה שבטוח, הוא לא היה מאוהב בי באמת אם הוא הסכים לוותר עליי בכזאת קלות. בערך חצי שנה אחר כך דיברתי עם חבר משותף של שנינו, ועשיתי לו סוג של משפט שלמה - אמרתי לו שנפרדנו כי הוא סיפר לי שבגד בי, כדי לראות מה תהיה תגובתו. "וואלה? לא ידעתי שהוא סיפר לך", הוא הגיב בהפתעה. זה כל מה שהייתי צריך לשמוע.