היזהרי מנוסטלגיה

אהבה, בייחוד אם זו אהבה ראשונה, יכולה להיות כל כך אינטנסיבית, שלרוב היא גם אינה יכולה להחזיק את עצמה - ומתרסקת בקול טריקה. במבט לאחור, הרגשות הללו הרימו אותך לגבהים אדירים והפילו אותך לתהומות, ובעיקר השאירו אותך במעין מצב מתמשך של מאניה. אין לך מה להתגעגע למצב הזה יותר מדי, אם תחשבי על זה לרגע, תוכלי להיזכר בכל הדברים שהרגשות שלך העלימו מעינייך. בקנאה, בחרדה, בנרקיסיזם או בכניעות מופלגת.

נסי לזכור גם את הרגשות האלה, ולהזכיר לעצמך שהחוויה המסעירה הזו משרתת מטרה מסוימת בחיים שלך, וזאת בעיקר ללמוד איך לאהוב יותר טוב בפעם הבאה.

הכירי חברות לסביות אחרות

במשך שנים ארוכות, בין אם היית בארון ובין אם לא, בטח ראית את חבריך הסטרייטים מתאהבים ונפרדים, חווים שברון לב ומה לא, מבלי שהרבה יקרה לך. זה בעיקר בגלל שלהיות לסבית אומר בהכרח שאת במיעוט, שבמקומות רבים נחשב גם לא מקובל, והרבה לפני שהספקנו ללמוד לאהוב, למדנו איך לדכא את הרגשות שלנו. כשמישהי פורצת את המחסומים, ההצפה הרגשית מגיע לממדים של אסון טבע, ואת החוויה הזו קשה לקשור ביחד עם החוויה ההטרונורמטיבית.

מעגל תמיכה לסבי, במקרה הזה, ידע לשקף אותך בצורה אמיתית ומיידית יותר, ויחזק בך את התחושה שהמיניות שלך היא ראויה לחלוטין, ואיננה תלויה רק בזאת ששברה לך את הלב. נסי לדאוג למעגל של חברות לסביות, שיוכלו לתמוך בך במעבר שלך הלאה מהזוגיות שנגמרה לפתע. 

לחסום או לא לחסום

שומעת, גם לסביות חוטאות במאבקי כוחות ברשתות החברתיות ובסטוקינג מזדמן. אל תהיי יהירה ותחשבי שלך זה לא יקרה. ייתכן שלשתיכן יש קצת מטענים שכנראה ימצאו לעצמם דרך להשתחרר באמצעות התנהגות פסיבית-אגרסיבית ברשתות החברתיות - בחירות פרובוקטיביות בצילום סלפי, סטורי מסתורי ואטנדינג שיקרי. למי אין חשק לבלוש קצת, בערמומיות כמובן, אחרי האקסית? התשובה היא: לאף אחת. אם את מעוניינת להמשיך, כדאי שתכירי בזה שאת מכניסה את הנפש שלך למתקנים שמקומם בפארק שעשועים.

ומה לעשות שהרשתות תמיד דוחפות אותה לתחילת הפיד? עשי לעצמך טובה, וותרי על רגשות האשם ותחסמי אותה, ייתכן שזה יראה קצת מופגן, אבל בריאות הנפש שלך שווה יותר.

הקיפי את עצמך בתוכן לסבי

כמו בעצה הראשונה, פרידה מאהבה ראשונה יכולה להיות מהלך שירגיש לך מבודד. מלאי קצת את הסביבה שלך בתוכן לסבי: בלוגים, סרטים, מאמרים, תכניות טלוויזיה וכו'. צפי בהכל, ובתמורה את עשויה לקבל גם מנה בריאה של אסקפיזם, וגם חיזוק של התחושה שהזהות הלסבית שלך איננה תלויה באקסית, או בכללי בבחורה בה התאהבת.

 

תזכרי לטובה את התפקיד שלקחה בחייך, אך זכרי שזה יקרה לך שוב

הסיבה שבגללה את חושבת שהרגש הזה לא יחזור בחיים היא כנראה בגלל שהוא לא קרה לך לפני, אבל את תרגישי כך שוב. ובעוד שתמיד תעריכי את האישה ההיא על מה שהיא הייתה בשבילך (אפילו אם יתברר לך שהיא הייתה עוד מישהי שמאוהבת בעצמה), את תזכי להרגיש ככה שוב, בתקווה, כלפי מישהי שתדע לאהוב אותך בחזרה.

הכירי בכאב שלך ותני אמון בכך שהוא זמני, כמו הרבה רגשות אחרים.