>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

אמנם אנחנו לא ממש מצרים, ומעולם לא העבדנו איש (חובבי בדס"מ מישהו?), אבל עדיין, גם אנחנו סובלים ממכות שונות, חלקן מתוך הקהילה וחלקן מחוצה לה. אֲפִילוּ כֻּלָנוּ חֲכָמִים, כֻּלָנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָנוּ זְקֵנִים, כֻּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה ומִצְוָה עָלֵינוּ לִהיות גֵאִים"

אז לכבוד חג הפסח, מנינו עשר מבין המכות, עם תקוה גדולה בלב, שאולי יחד נוכל ליצור עתיד טוב יותר, עתיד מלא באור וללא חושך מצרים.

סטריאוטיפים

לסביות בבר (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
ללסבית אין שיער ארוך? מכת הסטריאוטיפים|צילום: אימג'בנק / Thinkstock
קצת אירוני שזאת אחת המכות ממנה אנו סובלים, כיוון שחלק גדול מהמכות המצוינות ברשימה זו הן חלק מן הסטריאוטיפים. אבל מה לעשות, אפיונים רבים הן תולדה של תופעה שלילית, המשליכה על הכלל, למרות שאינה בהכרח מעידה עליו. כך יוצא שרבים מאיתנו אינם נשאי איידס, אינם מעשנים כמו קטר, לא עושים סטוצים כל היום ואפילו מנהלים מערכת יחסים.

עד שנצליח למגר את מכת הסטריאוטיפים, יש לנו המלצה אחת בשבילכם: אל תתרגשו. או בלשון הדיבור: פשוט אל תשימו על אף אחד. הם ינבחו – ואנחנו נעלה את ירושלים על ראש עליזותנו (וגם את תל אביב).

פוליטיקה פנים-קהילתית

כל יום אנחנו שומעים על ההוא מהאגודה שלא מדבר עם ההיא מהבית הפתוח, על ההוא מאיגי שלא מדברת עם זה מהברנוער, בחוש"ן כעסו על שירות ההרצאות הירושלמי, בפורום החיפאי נלחמו בפיצ', הרדיקלים נגד יניב ויצמן ושישה צבעים נגד מייק המל. וזה בלי להזכיר את התככים והמריבות בתוך הארגונים עצמם.

פוליטיקה פנימית היא מכה בכל קהילה, בכל קבוצה ובכל ארגון. זאת מכה שצריך הרבה מאוד גדולת נפש כדי להתעלות עליה, מתוך ידיעה שהמטרה של כולנו משותפת. מריבות פנימיות רק גורמות לסדקים ושברים מבית. בסופו של דבר, זה מתנקם גם בנו.

שנאה, אפליה ודיכוי

יש כל כך הרבה סוגים של שנאה, גם מתוך הקהילה וגם מחוצה לה. המושגים הומופוביה, טרנספוביה, לסבופוביה וביפוביה הם רק קצה הקרחון. שנאת גברים נשיים (אוחצ'ות, בלשון הדיבור), למשל, היא תופעה שרווחת גם בתוך הקהילה וגם מחוצה לה.

הפגנה מול שגרירות רוסיה (צילום: רועי יולדוס רוזנצוייג)
דיכוי, אפליה ושנאה. מפגינים נגד החוק הדש ברוסיה|צילום: רועי יולדוס רוזנצוייג
ניקח למשל את היחס לגברים פסיביים. מקביל לשוביניזם. גבר אקטיבי שעושה הרבה סקס הוא "גבר-גבר". גבר פסיבי שעושה הרבה סקס הוא "שרמוטה". וגם מחוץ לקהילה אנחנו שומעים משפטים מקוממים כמו: "טוב, אני נרגעת כשאני יודעת שאתה לפחות גם נותן, לא רק מקבל", כאילו שאם הבחור רק מקבל, הוא מקולל או לוקה במחלה.

טרנסג'נדרים סובלים, ללא ספק, מהצורה הקשה והחמורה ביותר של דיכוי ואפליה. ההתייחסות המשפילה והמבזה, מניעת עבודה, סירוב להשכיר דירה, פנייה לאדם במגדר שאינו שלו, התערבות בוטה במבנה האנטומי של האדם ושלילת צלם האנוש שלו.

ישנם עוד דוגמאות וסוגם רבים של שנאה, דיכוי ואפליה. בפסח הזה נתפלל: לשנה הבאה בישראל נטולת שנאה.

הלקאה עצמית

זה לא בדיוק משהו שרק הקהילה סובלת ממנו. זאת מכה שרווחת בכל עם ישראל ואולי בעולם כולו. אנשים אוהבים לרדת על הקבוצה שאליה הם שייכים. הרי מי מאיתנו לא אוהב ללכלך על "הישראלים"? כך גם ההומואים אוהבים לרדת על "הקהילה". כל דבר רע, כל צרות העולם שייכות ל"קהילה".

"הקהילה הזאת, כל אחד דואג לתחת של עצמו", "קהילה של שרמוטות", "קהילה מסריחה". עיזבו את זה שהקהילה הזאת מורכבת מאנשים מקסימים, שדואגים לחבריהם ויכולים ללמד אנשים רבים רעות הדדית מהי. עיזבו את זה שבקהילה דואגים שאף אחד לא יהיה לבד, לא בחגים ולא בכלל. עיזבו את זה שבקהילה תמיד יש מי שיעזור לכם. העיקר להלקות את עצמנו ולהסתכל רק על הצדדים השליליים. לא עוד.

גירוש מן הבית

חשד: הותקף ע
גירוש מן הבית. עוד מכה ממנה סובלים רבים בקהילה|צילום: רויטרס
יותר מדי נערים ונערות נאלצים למצוא את עצמם ללא קורת גג, רק מפני שהפשע היחידי שלהם הוא שהם נולדו. מלבד הפגיעה הגשמית, בה מוצא עצמו הנער, בגיל מוקדם כל כך, ללא קורת גג ומזון, הפגיעה הנפשית היא הגרועה ביותר. ההרגשה שהמשפחה שלך לא רוצה אותך.

בשכונת נווה צדק בתל אביב פועל בית דרור, המהווה בית זמני לבני נוער שגורשו מביתם בגלל נטייתם המינית או זהותם המגדרית. בבית דרור זקוקים תמיד למתנדבים ולתרומות – מתרומה כספית ועד לחפצים שאתם לא צריכים. לקבלת מידע על אפשרויות התנדבות ותרומה, ניתן להיכנס לאתר העמותה.

ניצול ועבירות מין בבני נוער

מכה נוראית ממנה סובלים בני הנוער בקהילתנו היא עברייני מין, המנצלים את היותם של הקורבנות בארון כדי להתייחס אליהם כ"טרף קל". הדבר נעשה בדרגות שונות. זה יכול להיות ניצול תחושת הבדידות של נער צעיר, המרגיש כאילו יש מישהו שאוהב אותו, שקונה לו מתנות – ובפועל מנצל אותו מינית.

זה יכול להיות מישהו שמנצל את העובדה שרבים מהנערים לא מספרים להוריהם לאן הם הולכים (נניח, לברנוער או למרכז הגאה), ואז אפשר להמתין לטרף בסמוך למקומות הללו, כדי לפתותם או להטרידם – ובואו לא נדמיין אפילו תרחישים אחרים, חס וחלילה, למרות שלמרבה הצער היו דברים מעולם.

אחרי הכל, כאשר אדם מבוגר מדבר עם ילדה בת 14 בפארק שביציאה מחוג בלט, הילדה תספר להורים שלה מיד. הנער שבארון לא יספר להוריו כי סוטה מין הטריד אותו בגן מאיר. כמה "נוח".

ואחד הדברים הנוראיים ביותר הוא אונס תחת סחיטה: ניצול העובדה שהנער בארון ואיום מפורש כי אם לא ישכב עם האנס – ייחשף על ידו בפני משפחתו וחבריו.

עישון

איש מעשן (אילוסטרציה) (צילום: SXC)
מכת העישון. הגיע הזמן להיגמל|צילום: SXC
מחקרים רבים מראים שכמות המעשנים בקהילת הלהט"ב גבוהה בהרבה מכמות המעשנים בכלל האוכלוסייה. הדבר נובע, ככל הנראה, מן הלחץ והמצוקה ממנה סובלים כולנו: ההתחבטות הפנימית, הפחד מההורים ומהסביבה והלחץ המלווה ביציאה מהארון.

רבים בקהילה מידרדרים גם לסמים ולאלכוהול, אך החלטנו דווקא להכתיר את עישון הסיגריות בתואר המפוקפק של אחת מעשר המכות. זאת כיוון שמדובר בתופעה הרחבה ביותר בקהילה, מבין השלוש – וגם זאת שהכי הרבה מקילים בה ראש ולא מבינים כמה נזק הם עושים לעצמם. חבר'ה, בבקשה, למענכם: הפסיקו לעשן, כל עוד אתם עוד בחיים.

ביצ'יוּת

רבים מאיתנו אוהבים את הדמות של הביצ'ית השנונה והשורטת מהטלנובלות ומתוכניות הריאליטי, ומבקשים לאמץ את הגינונים שלה. כל עוד הדבר נעשה באווירה של צחוק, של "הרמות" בין חברים, הכל טוב ויפה. אבל יש יותר מדי קוקיצות שמאמצות מגיל צעיר אופי מתנשא ונבזי, הממלא אותם בארס מעורר גועל.

פתאום כל מי שמסתובב ברחוב הופך להיות "מזעזעת", וכל מי שאומר איזשהו משפט, מקבל איזושהי תשובה שנונה – ובדרך כלל זוהי שנינות בשקל. אז בפעם הבאה שלא תפסיקו להגיד לחבריכם: "פאתט", כדאי שתביטו במראה ותבינו שהפוסל במומו פוסל (אם בכלל תבינו מה זה אומר; הנה, זאת הרמה שנונה באמת).

איידס ומחלות מין

רבות כבר דובר על המחלה הנוראית, שגבתה קורבנות רבים כל כך. למרות שרבים מתנגדים לקישור בין איידס וגייז, למרבה הצער, הקבוצה הגבוהה ביותר בקרב נשאי האיידס היא עדיין גברים המקיימים יחסי מין עם גברים. חברים, תפסיקו לקיים יחסים לא מוגנים! על טעות קטנה עלולים לשלם ביוקר.

אבל לא רק האיידס מהווה איום על הקהילה. רבים בכלל לא מודעים למחלות אחרות שיש להיזהר מפניהן, בהן צהבת B, עגבת, הרפס ועוד. שמרו על עצמכם.

הארון

המאהב מתחבא בארון (צילום: diego_cervo, Istock)
הארון. הגיע הזמן לצאת משם, לא?|צילום: diego_cervo, Istock
אדם חכם בשם דוד צ'רניה כתב פעם באתר GoGay הישן שלהומואים אין קרניים – וחבל. תחשבו על זה, אם היו לנו קרניים, הארון לא היה אופציה. בדיוק כמו שילד שחור לא יכול להסתיר את היותו שחור, ילד בעל עיניים מלוכסנות לא יכול להסתיר את היותו בעל עיניים מלוכסנות וילד בלונדיני אינו יכול להסתיר את היותו בלונדיני.

אבל למרות שמעולם לא בחרנו להיות הומואים, לסביות, טרנסג'נדרים או ביסקסואלים, אנחנו נאלצים לגדול בתוך ארון אפל, בשל יחסה של החברה. החברה שהרגילה אותנו במשך שנים להתבייש להיות מי שאנחנו. לכן, כולנו תקווה שכל מי שבארון יגדל קרניים של אומץ וינפץ באמצעותן את הארון – כדי לעודד גם את הדור הצעיר לאהוב את עצמו ולהיות שלם עם עצמו, לא משנה מה.

>> הקלטת הלוהטת של ענת גלעד

>> הקהילה הגאה נגד צה"ל

>> עומר שריף הבן: "אני הומו ויהודי"

>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה