המושג קוויריות חדר לשיח הגאה בשנים האחרונות ועם הזמן זכה למעמד בין שאר אותיות הלהטב"ק. בניגוד למונחים אחרים בז'רגון הגאה, נראה כי החברה מתקשה להגדיר במדויק מהי קוויריות, שכן המונח לא מאפשר ליצוק אותו לתבנית מסוימת. "התיאוריה הקווירית היא למעשה תפיסה שמה שמייחד אותה בראש ובראשונה היא נקודת מבט לא הטרו-נורמטיבית על החברה והתרבות", מסבירה ד"ר עמליה זיו, ראש התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון.
>> הכי גאות שיש: 15 סדרות שעושות כבוד לקהילה
>> "אנחנו לא באמת מתחילות אחת עם השנייה בברים"
"המונח קוויר הופיע לראשונה בשימושו העכשווי בקבוצה פוליטית בארה"ב בתחילת שנות ה-90 שנקראה Queer nation", זיו מספרת, "בעוד שבהיסטורית התרבות האנגלו-אמריקאית המושג שימש ככינוי גנאי, הקבוצה בחרה להשתמש בו כביטוי של התרסה פוליטית במטרה לומר: אנחנו לא רוצים להיות כמו כולם ולא מתכחשים לשוני שלנו, אלא חוגגים אותו מול המיינסטרים וההגמוניה הסטרייטית".
"אני חושבת שחלק מהמזל שלי הוא שאף פעם לא הייתי בארון, את המשמעות שלו הבנתי רק כשגדלתי", משחזרת קולטון, "מגיל 14 אני מדברת בלשון זכר ונקבה, ובאופן כללי פעלתי לפי מה שעשה לי טוב. הייתי שלמה עם הגוף שלי וכשרציתי להיות עם מישהו/י פשוט הייתי איתם. לא הבנתי שאני אמורה לבחור או להגדיר. התחלתי להתעסק בהגדרות רק בגלל שהבנתי שלעולם יש בעיה לקבל את זה. כשהייתי בת 15 יצאתי מהארון כביסקסואלית ובשלב מאוחר יותר התלבשתי בצורה שתאמה את שני המתרסים, יכולתי להסתובב עם קשת בשיער יחד עם חולצה מכופתרת וסממנים גבריים".
למה קשה לקבל זהות דינאמית?
"פעמים רבות אני חווה דיספוריה מנשים לסביות", משתפת קולטון, "בעבר מישהי אמרה לי משהו שמאוד פגע בי: כשאתה אומר לי שאתה אוהב אותי אני לא מאמינה לך, אבל כשאת אומרת לי את זה, אני מאמינה. הסברתי לה שזו אותה זהות".
החוויה המגדרית אינה בהכרח שמורה לגבולות השפה ומתבטאת גם כשמדובר במודל הגוף: "מישהי שראתה אותי פעם מסתובבת בבית עם בוקסר וחזה חשוף, אמרה שהיא לא יכולה להתמודד עם זה, שקשה לה לראות ציצי של בחורה שמדברת בלשון זכר. הסברתי לה שהיא יכולה לקחת את הזמן בכדי להבין, אך הבהרתי לה שאני לא מתכוונת לשים חולצה כי בסופו של דבר היא תצטרך לפנות מקום לזהות שלי. כיום אני שלמה עם החזה שלי, אך יכול להיות שיגיע רגע בו אחליט שהוא לא מתאים לי. בארץ קשה עוד לתפוס את זה כי לא נתקלנו בזה".
"מלבד המימד הסובייקטיבי של החוויה המגדרית העצמית", היא מוסיפה, "לזהות הג'נדרקווירית יש גם מימד של תודעה פוליטית לפיו ראוי וחשוב לערער על הבינאריות המגדרית, לאתגר אנשים אחרים בהופעה מגדרית שונה. אלו שני מימדים שכרוכים יחד ועם זאת מובחנים".
הסיבה שחשוב שקוויריות תיכנס לשיח הציבורי
קולטון טוענת כי העיסוק במשמעות של מגדר, מיניות ותפיסות חברתיות הגיע בעקבות מקרה להט"בופובי שחווה: "ג'נדרקווירים נחשפים לאלימות מילולית לא פחות מטרנסג'נדרים. לפני כשנה מישהו שבר את החלון ברכב שלי, לקח את דגל הגאווה שהיה תלוי מעליו, הניח על מושב הרכב והשתין עליו".
הודות לוויראליות המתאפשרת ברשתות החברתיות, מונחים כמו קוויר וג'נדרקוויר הצליחו לחדור לשיח הלהט"בי בישראל בשנים האחרונות. קולטון סבורה ש"לפעמים גם אם הידע לא מדויק, חשוב שיהיה בחוץ". לטענתה, "אם אנשים יהיו מודעים לכך שאפשר לדבר גם בלשון זכר וכנקבה, הם יקבלו את השוני יותר בקלות. הסיבה שהנושא צריך לצאת החוצה היא כדי שיכירו בו. אנשים בעידן הזה אינם זקוקים למערכת החינוך כדי להיחשף לרעיונות.
"מצד שני, אני חושבת שכן יש ערך בלדבר על קוויריות או ג'נדרקוויריות בשלב מוקדם, כיוון שהמחיר של חריגה מהנורמה בקרב ילדים ובני נוער הוא מאוד גבוה, לעיתים הרבה יותר מאשר אצל מבוגרים", היא גורסת, "ככל שנתפוס את המגדר כלא בינארי ונכיר בכך שהוא יכול להיות נזיל, הדבר יהפוך את החיים לקלים יותר עבור מי שהתוויות 'גבר' או 'אישה' מרגישות להם כפויות ולא מדויקות. השיח הציבורי נוטה לסדר דברים בקופסאות כך שיהיה ברור מי זה מי. התחושה שלי היא שממהרים לדחוף אנשים לקופסאות המגדריות או המיניות הללו כדי שיהיה סדר, אבל לא לכולם זה נכון. אם תהיה אפשרות להחדיר מחשבה יותר קווירית על מיניות ומגדר בשיח הציבורי, זה יהיה לטובת כולנו".