במדינה בה הקונפליקט בין יהודים לערבים מחלחל לכל שטחי החיים, קשה לראות כיצד מתנהלת מערכת יחסים לסבית בין אישה יהודיה וערביה.
אמנם בכל מערכת זוגית קיימים תמיד פערים, אבל האם אפשר לנהל זוגיות ארוכת טווח לצלן של מלחמות, חגים ומנטאליות שונה? מה עושים ביום העצמאות וברמדאן? איך מתמודדים עם הבדלי השפה והמנהגים? זה נראה כמעט בלתי אפשרי.
ועל אף הפערים והקשיים הרבים, כל הנשים שהתראיינו לכתבה, אמרו כי הן היו חוזרות ויוצאות עם אישה ערביה או יהודיה, למרות או בגלל כל הקשיים שבדרך. "מה שחשוב זה האדם עצמו", אמרו כולן.
נועה: "פחדתי שהמשפחה שלה תיפגע בי"
נועה, בת 28 מאזור תל אביב יצאה עם בת זוג ערביה-מוסלמית במשך שנתיים. נועה מספרת שנדלקה על בת הזוג שלה לשעבר בפעם הראשונה שראתה אותה, אבל בגלל הרקע המוסלמי של בת הזוג היא מאוד חששה. "קודם כל, חששתי קצת מהתגובה של המשפחה שלי. אבל ידעתי שגם אם זה יהיה להם מוזר, בסופו של דבר הם יתרגלו לזה", היא אומרת.
דווקא המשפחה של נועה התקשתה לקבל את הקשר. "אבא שלי לא יודע מזה עד היום. אני ממש חוששת מהתגובה שלו אם הוא יידע. אח שלי היה בקונפליקט, כי מצד אחד הוא ידע שאין בזה משהו רע מצד שני הוא הרגיש לא נוח עם זה והוא לא יכול היה להסביר למה. אימא שלי הייתה בהלם בפעם הראשונה שהיא שמעה, אבל היא בעיקר חששה מהתגובה של המשפחה שלה".
כשנשאלת אם תחזור על ההרפתקה הזו שוב, היא אומרת: "בחיים לא חשבתי שאני אצא עם מישהי ערביה, היום אני יודעת כי מערכת יחסים כזו היא הרבה יותר מעניינת ומאתגרת ובמובנים מסוימים, היא אפילו חיובית יותר".
איה: "הצלחנו להתגבר על הכל חוץ מהשאלה של הילדים"
איה היא בחורה ערביה נוצריה בת 28 מהצפון. שתי מערכות היחסים הרציניות שהיו לה, אחת של חצי שנה והשנייה של חמש שנים, חלקה עם נשים יהודיות. "כשאימא שלי שמעה שיש לי חברה יהודיה, היא ממש הייתה בשוק", היא אומרת. "שש שנים היא חפרה לי על זה שאני לסבית ופתאום היא קיבלה את הלסביות ומה שהפריע לה זה שאני יוצאת עם יהודיה- אז היא התחילה לחפור לי על זה".
אימא של איה רצתה שהיא תצא עם בחורה ערביה קתולית. "אמרתי לאימא שלי שהיא אפילו לא מכירה את הבחורה שאני יוצאת איתה. ביקשתי ממנה שתשב עם הבחורה ותדבר אתה, ורק אחר כך תגיד לי אם היא בחורה טובה או לא.
למזלה של איה, אמה והחברה מצאו שפה משותפת, בלשון המעטה. "אימא שלי, שלא מפסיקה לדבר והאקסית שלי שאוהבת לחפור מצאו משהו במשותף. הן דיברו ארבע שעות ואני הלכתי לראות כדורגל עם אבא שלי. מאז ההורים שלי ממש קיבלו אותה".
"החברה שלי הייתה מאיזה מושב בדרום, ממשפחה מסורתית, אפילו טיפה גזענית. להפתעתנו, שתי המשפחות מיד הסכימו להגיע וזה היה שינוי עצום לעומת תחילת הקשר, כשכולם התנגדו לו. ההורים שלי באו, ואבא שלי אפילו שם כיפה, הוא נראה ממש חמוד בכיפה".
ההורים של איה מאמינים, ולמרות זאת הם החליטו לכבד את אהבתה של ביתם. "ההורים שלי אדוקים, הולכים כל יום ראשון לכנסיה, אימא שלי אפילו הלכה להתייעץ עם הכומר לגבי ה'מחלה' שלי (הלסביות). אבל, הם מאוד כיבדו את הטקס, חוץ מזה שאבא שלי היה רעב, ושאל כל הזמן מתי אוכלים".
ובכל זאת, מסבירה איה את הקושי שלא היה ניתן לגשר עליו, כפי שבא לידי ביטוי בסוגיית גידול הילדים. "חשבנו שזה קשר לכל החיים והתעסקנו הרבה בנושא הילדים. חשבנו שלילד שלנו יהיה קשה כי הוא גם בן של שתי לסביות ובנוסף לכל הוא גם יהיה חצי יהודי וחצי ערבי-קתולי. וחשבתי שאם הטקסית שלי תלד אותו, אז הוא יירשם כיהודי ויהיה לי קשה מאוד עם זה. התווכחנו על זה הרבה, שנה שלמה התווכחנו לא הגענו לכל הסכמה. כנראה שמזל שנפרדנו".
סמירה: "אימא שלה חששה שאתעורר באמצע הלילה ואחנוק אותה"
שלוש מערכות היחסים הרציניות של סמירה עם נשים יהודיות "אפילו אשכנזיות", היו טובות כדבריה. סמירה מתארת איך האירועים הפוליטיים השפיעו על הזוגיות. "בזמן האינתיפאדה השנייה, אימא שלה מאוד פחדה שאני אתעורר באמצע הלילה ואחנוק אותה. זה נורא העליב אותי שככה היא חושבת כי אהבתי את הבת שלה מאוד".
סמירה מתארת גם קונפליקטים של היום- יום. "היא הייתה בדיכאון במשך תקופה, אז אמרתי לה קחי כסף תיקני לעצמך מתנה והיא קנתה מגן דוד לעצמה, אז אמרתי לה שזו לא מתנה ממני - אני לא הייתי קונה לך מגן דוד".
"כשאני יוצאת עם מישהי ערביה יש משהו יותר משותף, בגלל הערביות שלנו, חלק מההיסטוריה הרגשית שלנו דומה", אומרת סמירה, "אבל גם בזוגיות שלי עם יהודיות עברנו יחד תהליך עמוק וארוך ששינה את ההסתכלות של שתינו. אפשר לנו לגשר מעל לפערים הללו".