אבא שלי צרפתי, ולפני 24 שנים עבר עם אמי להולנד להקים משפחה. היות והוא סקרן וחובב תרבות, תוך זמן קצר החל לדבר ולהתנהג כמו הולנדי, וחינך אותי ואת אחי בשפה ההולנדית. פעם בשבוע אבי היה מתקשר להוריו ואחיו בצרפת. הוא דיבר איתם בצרפתית, כך שיכול היה לדבר איתם בחופשיות על כל דבר שרצה מבלי שנדע במה מדובר. אבל לילה אחד, הוא דיבר בטלפון עם אחותו, ואחי הקטן קם מהמיטה וירד במדרגות. הוא שמע את אבי מדבר בשפה הזרה ההיא, אולם, מילים מסוימות התבהרו עם הזמן. אחי למד משמיעה את המילה הצרפתית ל"הומו", מילה שאבי חזר עליה כמה פעמים במהלך אותה שיחה.
זה קרה בתקופה בה ההורים שלנו כבר דיברו איתנו על הבעיות שיש להם בחיי הנישואים, אבל כמה חודשים לאחר מכן, כשהייתי בן 9 בערך, עדיין יצאנו לחופשת הקיץ השנתית בצרפת כולנו ביחד. תמיד נפשנו באותו המקום, לא רחוק מבית המשפחה של אבי. יום אחד הוא ואחי הקטן שיחקו בתוך האוהל, ואני שכבתי על הדשא בחוץ ובניתי מלכודת לצרעות מבקבוק פלסטיק ולימונדה. שמעתי מבעד ליריעת האוהל את המשחק שלהם מתקדם, מי זוכה ומי מפסיד, עד שמשום מקום, אחי שאל לפתע: "אבא, אתה הומו?".
לפי זיכרוני, אבי נשאר דומם לזמן מה. לא הצלחתי להבין מה הביא את אחי לשאול את זה. "למה אתה שואל?", אמר אבי. "אמרת את זה בטלפון", השיב אחי. הדממה נמשכה. העיניים שלי עדיין היו מקובעות בצרעה שניסתה לחמוק מהמלכודת, אבל האוזניים שלי היו במקום אחר. לא הבנתי, חשבתי שאחי מתבדח, אבל יכולתי להרגיש שמשהו לא כשורה.
"אתה צודק, זה נכון", שמעתי אותו אומר וצוחק, עצבני. לא ברור לי אם הם ידעו שאני יושב מחוץ לאוהל ושומע הכל. כשאבי הגיח לבסוף מהאוהל, הוא הבחין בי משתרע על הדשא, ואני פרצתי בבכי. שנים אחר כך שאלתי את עצמי למה. למה לא הייתי יכול להיות יותר רגיש? אולי זה בגלל שהבנתי באותו רגע שמשמעות הדבר היא שהורי לא יחזרו יותר להיות ביחד.
ההורים שלי לעולם לא יחזרו יותר להיות ביחד. אבא שלי לא אוהב נשים, וגם לא את אמא שלי. הרבה דברים השתנו מאז היציאה של אבי מהארון. אחי ואני, יחד עם הכלב שלנו, העברנו שבוע אחד אצל אבי, והשני אצל אמי. מבנה המשפחה שלנו הוסיף להשתנות כשאמי עברה לגור עם בן הזוג החדש שלה. ואצל אבא שלי היינו רק שלושתנו למשך הרבה מאוד זמן. הוא מעולם לא היה להוט להציג אותנו בפני אנשים, ולא באמת דיברנו על זה. פשוט המשכנו בחיינו, בנפרד מחייו הפרטיים.
"די נדיר למצוא הומואים עם אישה וילדים"
רק לאחרונה אבי החליט לדבר על היציאה שלו מהארון. הוא סיפר לי שאמי התאהבה במישהו עוד לפני שהתגרשו. זה פגע בו, אבל אז הוא הבין שהם חיו כאח ואחות תקופה ארוכה. הוא החל לחפש אחר העצמיות שלו שאבדה, ויצא הרחק מעבר לחיי המשפחה שלנו.
"די נדיר למצוא הומואים עם אישה וילדים", הוא אמר לי, וסיפר על התקופה בה היה בודד לגמרי. לאחר הגירושים הלך אבי לטיפול וקרא ספרים רבים בנושא, עד שהחליט למצוא גברים באתר היכרויות איתם יוכל לחלוק את סיפורו. עד שאזר אומץ להיפגש עם בחור שהכיר באינטרנט, הוא כבר היה כל כך לחוץ עד שהתקשר לבית אמי וביקש לדבר איתה.
עם הזמן אמי סיפרה לי שבאותו רגע ידעה מיד שהוא יוצא להכיר גבר. הרבה לפני שהתגרשו היא שאלה אותו אם הוא מעדיף גברים, והוא הכחיש בתוקף עד שיום אחד אמר לה את האמת, מה שהיה לו קל יותר מאשר לספר לילדיו. הוא היה צריך זמן כדי להבין ולקבל את עצמו לפני שיוכל לספר לנו, כך הסביר, ועדיין זה לא היה קל. הוא פחד לומר זאת בינו לבין עצמו ורצה שגם אמי תהיה שם, אך דחה את הרגע שוב ושוב. עד שאחי הקטן שאל אותו ישירות בפניו.
חלפו ארבע שנים מאז שיצא מהארון בפנינו, והוא החל לספר לנו על חבר סודי שיש לו מזה זמן מה. היינו מאושרים בשבילו. הרגע שבו הראה לי תמונה של בן זוגו נחרט בזיכרוני. בשבת אחר הצהריים הוא קרא לי לבוא למשרד שלו בעליית הגג, עליתי למעלה וראיתי אותו יושב ליד המחשב. על הצג הופיע גבר נאה, יושב בבית קפה. “זה הוא", אמר לי עם שמץ של גאווה בקולו. מוזר לראות את הגבר שאבי התאהב בו, הוא היה נאה ומגניב, ואני שמח שהפעם לא הרגשתי צורך לבכות. אבא שלי, שנהיה נינוח יותר עם המיניות שלו, שאל אם אני ארצה להכיר אותו.
יותר מכל דבר אחר הייתי סקרן לדעת איך זה יהיה לראות את אבא שלי מתנשק עם גבר אחר. זה כבר קרה מאז כמה פעמים, וזה בדיוק כמו שאתה מרגיש כשאתה רואה את ההורים שלך מתנשקים בציבור – מביך להפליא אבל די חמוד. אני שמח בשבילו שהוא מרגיש בנוח לחיות כך בביתו, זה כאילו הוא הסיר עול. הלוואי והוא היה עושה את זה קודם. אבל הוא אמר לנו שהוא לא רצה לבלבל אותנו, וגם אם הייתה לו חברה ולא חבר, היה מתנהג באותו אופן. “גירושים, אב חורג, אבא שיוצא מהארון – זה נראה לי קצת יותר מדי בשבילכם ילדים".
>> "בן הזוג שלי הדביק אותי ועוד שבעה גברים ב-HIV"
>> "כשהיה צלצול, עידו נתן לי יד וככה הלכנו לכיתה"
>> לא רק "מה מחפש?": 5 טיפים משני חיים לגריינדר
היום יש לי שני אבות חורגים. אנחנו כולנו חוגגים יחד את חג המולד. מדי פעם אני ואבי יוצאים למסעדה באמסטרדם בה ההמבורגרים קרויים אחרי מלכות דראג, ומדי פעם הוא שולח לי סלפי שלו חוגג במצעד הגאווה. פעם אחת הצטרפתי אליו לגיי בר האהוב עליו, שם נפגשנו עם כל החברים שהכיר במקום לאורך השנים. הוא הולך לשם לעיתים קרובות, ואני בכלל לא ידעתי שהוא קיים. אני שמח שכל זה השתנה.