>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
בתקופה האחרונה גדלה כמות הפניות לאימוץ תינוקות של אימהות לא ביולוגית בקרב זוגות לסביות. מאחר שפניות אלו לא נובעות מבעיות משפחתיות ולא נשקפת סכנה לתינוק, אין צורך בדחיפות התהליך ונוצר מצב שבו אימהות לסביות עומדות בתור ארוך ומייגע ונענות בעדיפות אחרונה. מצב זה, בדומה למצבים נוספים הקשורים למעמד הבעייתי ממילא של זוגות לסביות, יוצר תמונה משפחתית אמורפית שבה לילד יש בפועל שני הורים, אך מבחינה ממסדית (וחוקית) יש רק אימא אחת. ההפליה הזו, שטרם טופלה בצורה ניאותה, צופנת מלכודות הפוגעות במישור הכלכלי והרגשי אצל משפחות לסביות, ומגדילה את הפערים מול משפחות הטרוסקסואליות.
המישור כלכלי
כידוע, כיום לנישואים בין זוגות חד מיניים אין מעמד חוקי או ממסדי בארץ ועל כן, עד לתומו של תהליך האימוץ, למעשה אין רישום של הילד או הילדה בתעודת זהות של אם לא ביולוגית, והיא בעלת מעמד 'רווקה' ו- 'ללא ילדים'.
במעמד הזה, שיש לו תוקף רשמי בלבד ואינו משקף במיל את המציאות של אמא המגדלת עם זוגתה את ילדיהן, האם הלא ביולוגית אינה נהנית מהזכויות שמהן נהנים זוגות הטרוסקסואלים. לדוגמא, אם במשפחה סטרייטית שני ההורים נהנים מנקודות זכות בביטוח לאומי ובמס הכנסה, אם שאינה ביולוגית לא זכאית ליהנות מהזכויות הללו עד תום תהליך האימוץ, שבד"כ לוקח מספר שנים. הפסד של אמהות אלה יכול להסתכם באלפי שקלים בשנה, סכום לא מבוטל לזוג נשים, שהודות לתעסוקה אי שוויונית בין גברים ונשים בארץ, גם ככה משתכרות פחות מזוגות הטרוסקסואלים, ועל אחת כמה וכמה מזוג הומואים.
לצד כל אלה, נפרשת בפני זוגות לסביות האפשרות שהאם הביולוגית תצהיר על עצמה כעל אם חד- הורית ותהנה מהזכויות המגיעות לה בהתאם מביטוח לאומי. אלא שהכרזה כזו היא למעשה מעילה בביטוח לאומי ונושאת עימה מטען א-מוסרי, כמו גם פחד שמא יתגלה לביטוח לאומי כי האם חיה בזוגיות, אז ייתכן כי יידרש מהשתיים החזר כספי רטרואקטיבי.
המציאות הזו מכריחה משפחות לסביות רבות לבחור בין ויתור על נקודות הזכות של אם-חד הורית ושל משפחה, ובין החיים בצל השקר לרשויות המדינה. וכשטובת הילד עומדת על כף המאזניים, ההחלטה נהפכת לקשה יותר.
המישור הרגשי
בכל מקום בו הורה מקבל שירות עבור ילדו כמו בקופת חולים למשל, הורה למשפחה הטרוסקסואלית מגיע בטבעיות עם ת.ז. במשפחות חד מיניות, אם שאינה ביולוגית צריכה להצטייד בנוסף ביפויי כוח נוטריוני המסגיר את העובדה שהיא אינה האם הביולוגית של הילד או הילדה. במשפחות השואפות לשוויון בין שתי האמהות לילדן, מצב זה מייצר חוסר איזון, הוא משמר א-סימטריה, משפיע על הקשר עם המשפחה המורחבת, עלול לייצר מתח בין האימהות ולעיתים אף עלול להשפיע על הקשר של הילד עם אמו הלא ביולוגית.
דמיינו משפחה הטרוסקסואלית שבה נולד ילד באמצעות תרומת זרע או תרומת ביצית, ובאופן שוטף אחד ההורים (תלוי אם נתרמו הזרע או הביצית) היה נדרש לחשוף זאת בקול רם מול המוסדות. הייתם נדהמים לגלות כמה ילדים להורים לא ביולוגים נמצאים סביבכם. האם זה באמת רלוונטי? האם אותם הורים לא ביולוגים המגדלים את ילדיהם באהבה צרופה היו מתמודדים בשוויון נפש עם הכפייה החוזרת ונשנית בחשיפת זהותם מול המוסדות?
סביר להניח שלא. במשרדי מס הכנסה, על מנת לקבל נקודות זכות, אם ביולוגית אמורה להכריז בפרהסיה מול שורה של פקידים היושבים במרחב Open Space, שהתינוק שלה הוא מתרומת זרע. מדובר בחדירה למרחב הפרטי המייצרת תחושה משפילה ומביכה. וזו רק תמונה חלקית, שהרי ישנם מקומות ומוסדות נוספים אשר נוקטים גם בשיטת הבירור "מי האם הביולוגית", כאשר אין לכך בהכרח תרומה או משמעות מיוחדת. כאמור, מצב זהה לחלוטין, של תינוק מתרומת זרע/ביצית במשפחה הטרוסקסואלית, מזכה את ההורה הלא- ביולוגי בזכות רשמית וחוקית של הורה לכל דבר ועניין, במשפחה חד מינית, נרמסות הזכויות ברגל גסה.
לסיכום, צמתים בעיתיים נוספים עומדים בפני זוגות לסביות, ובאמצעות כלים וחקיקה נכונים, ניתן לעצב מדיניות שתאזן את מצבן של משפחות רבות בישראל. אין שום סיבה לחסוך זכויות מאמהות לסביות ומילדיהם, וכפי ששואפת הצעת החוק של חברת הכנסת מרב מיכאלי, יש לבנות מסלול חדש ושונה עבורן ולסדר את מעמדה של אם לא ביולוגית ע"י תהליך אימוץ הסמוך ללידת הילד המשותף.
אנה טליסמן, עובדת סוציאלית של המרכז הגאה בת"א