ת', בן 34:
שלום אריאל. לפני ארבעה חודשים וחצי הכרתי גבר המבוגר ממני בחמש שנים, ומאז אנחנו יחד. ברמה הזוגית אני מרגיש שהקשר הולך לכיוון טוב ונעים למרות שקיימים בינינו פערים מבחינה דתית (הוא דתי חובש כיפה ואני חילוני לגמרי). הבעיה מתחילה בכך שהוא שולל קיום יחסי מין אנאליים מסיבות דתיות. עד עכשיו פשוט עשינו סקס בלי חדירות, אבל לאחרונה התחלתי להרגיש שזה ממש חסר לי. ממש בא לי שיחדור אליי אבל הוא לא מוכן בשום פנים ואופן. הוא העביר לי מסר מאוד ברור שזאת האמונה הדתית שלו והוא לא מתכוון לשנות אותה, ושאני צריך לקבל אותו כמות שהוא. המצב הזה מאוד מתסכל ומייאש אותי. אני מצד אחד לא רוצה לפספס אותו כי הוא באמת אדם מיוחד, אבל מצד שני אני מתקשה לראות את עצמי לא נחדר יותר לעולם. אתה חושב שיש דרך לשנות את דעתו או שאולי בכלל עדיף כבר לשקול פרידה במצב כזה? תודה רבה.
שלום ת'. אני שמח לשמוע שמצאת מישהו המיוחד בעיניך ושנעים לך בחברתו ובו בזמן מצטער לשמוע על תחושת התסכול שאתה חווה ביחס לחיי המין שלכם. אין ספק שפרידה על רקע זה אכן צפויה להעלות תחושה חזקה של פספוס. עם זאת, ניתן להבין גם את טיעונו של בן-זוגך כי "ידעת מראש לאן אתה נכנס". אלא שאיני חושב שאפשרויות הפעולה בסיטואציה זו הן רק בינאריות, כלומר או שתאלץ לסבול או שתצליח לשנות את דעתו.
חשוב שנעשה רגע הפרדה בין הפרקטיקה המינית (דוגמת: נשיקות, מגע, אוראלי, אנאלי, אוננות וכו') לבין מקור ההנאה המינית. מחד, הגירוי המיני מרוכז באיברים הארוגניים (פין, פות, פי הטבעת, שפתיים, פטמות וכו'), אך מאידך, מקור ההנאה הרגשית ביחסי מין שונה אצל כל אדם ואדם. לדוגמה, יש אנשים שההנאה הרגשית שלהם בזמן הסקס היא החוויה של חיבור, להרגיש 'גוף אחד' ואילו אחרים נהנים מהמגע הנעים והרוך. לעומתם יש הנהנים מכוחנות ומיחסי כוחות ויש הנהנים מלהרגיש מלאים באחר/ממלאים את האחר. אחרים ממוקדים בגניטליה ("סקס בום-בום") או בפטישים שונים ועוד (קיימים סוגים רבים של מקורות להנאה מינית, כאשר חלק מהאנשים עשויים ליהנות ממספר מקורות הנאה ולא רק מאחד).
הייתי ממליץ לכם לבחון תחילה יחד מהו מקור הנאה שמפעיל כל אחד מכם. אני סבור שאם תצליחו להבין מה עושה לשני טוב וללכת לקראתו בסקס, ההנאה שלכם מהסקס תשתפר באופן משמעותי; למשל, אם אתה תצליח להבין מה מקור ההנאה המינית שלך, תוכל לבחון בצורה הרבה יותר טובה מה יוכל לפצות על הפרקטיקה האנאלית. כלומר, אם למשל, ההנאה שלך מרוכזת בחוויה של החיבור, אולי החדרת אצבעות בשילוב התחככות יעשו את העבודה. מנגד רצון למלא/להתמלא באחר יכול להתאפשר בשילוב טויז (דוגמת סטרפ-און או דילדו) ואילו הנאה מכוחנות יכולה לקבל ביטוי על-ידי הוספת אלמנטים של שליטה ו/או אגרסיביות בסקס.
אדגיש כי תקשורת כנה ופתוחה ביניכם הינה מפתח מרכזי בפיתרון הבעיה. אם מסיבה כלשהי אתם מתקשים ליישם את הנאמר ממליץ לפנות לייעוץ מיני נקודתי סביב סוגיה זו. בהצלחה!
ע', בן 25:
היי אריאל. התחלתי לצאת לפני שבועיים-שלושה עם בחור בגילי. הוא נראה טוב ואינטליגנט וממש כיף לנו ביחד. בפגישה השלישית נכנסו למיטה. תוך כדי הסקס אני קולט שלא עומד לו. התעלמתי והמשכתי כרגיל, אבל לאחר מספר דקות ראיתי שעדיין לא עומד לו. בשלב הזה כבר לא יכולתי להמשיך. מאוד נפגעתי, הרגשתי שהוא לא נמשך אליי [הוא אגב טוען שהוא כן נמשך]. דווקא בחור שממש מצא חן בעיניי מגיב ככה!!!
למחרת הוא הבטיח שזה לא קרה לו בעבר ושזה גם לא יקרה יותר. אחר-כך סיפר לי שהשיג ויאגרה. נפגשנו פעמיים נוספות וניסינו שוב, אבל גם אז לא הלך ולא הייתה לו זקפה. זה היה מאוד מתסכל. המצב עד כדי כך גרוע שאפילו ויאגרה לא עוזרת?! מצד אחד זה מעליב וממש בא לי לקום וללכת. מצד שני הוא בחור ממש סבבה, וכזוג הכל הולך מצוין ולא בא לי שיגמר ככה. האם זה באמת אומר שהוא לא נמשך אליי? מה כדאי לי לעשות במצב הזה?
שלום ע'. נשמע כי שניכם עברתם חוויות מתסכלות בפן המיני ואני מצטער לשמוע על כך. עם זאת, נראה שמיהרת לקחת על עצמך את האשמה ואתה משייך בהכרח את עוצמת הזקפה של בן-זוגך לעוצמת המשיכה שלו אליך. לפיכך, הייתי ממליץ תחילה לפתוח את הדברים ביניכם; שיח פתוח ולא שיפוטי על מה שקרה הינו משמעתי להבין האחד את תחושותיו וצרכיו של השני ואף עשוי להפחית תחושות של אשמה, בושה, תסכול ואי נעימות.
כשאדם מגורה מינית, המוח שלו דואג להעביר את הגוף למצב של עוררות מינית, ובין היתר, דם זורם לכיוון אזור האגן, מה שגורם לזקפה אצל גברים (ולסיכוך אצל נשים). אם אדם נוכח בסיטואציה מינית, אך חסימה כלשהי מונעת ממנו להתחבר רגשית לגירוי המיני, אזי יהיה קשה מאוד להגיע לזקפה גם אם הוא נוטל ויאגרה. חסימה זו עשויה להיווצר מסיבות רבות ומגוונות דוגמת חרדת ביצוע, חרדה מאינטימיות, סטרס, עייפות, טרדות יומיומיות, בעיות בריאותיות שונות, לעיתים גם התרופות עצמן וכו'. לפעמים דווקא כשנמשכים מאוד למישהו ומעוניינים בו, עוצמת הסטרס רק גוברת- מה שמקשה יותר להתמקד בגירוי המיני. ואכן אני נוטה להאמין לטענתו שהוא כן נמשך אליך (איזה אינטרס יש לו לשקר לך ולרצות בקשר איתך אם הוא מראש לא נמשך אליך?).
לפיכך, התפקיד שלך כפרטנר תומך הינו משמעותי מאוד בסיטואציה. אם אתה כפרטנר מוסיף לחץ על החסימה הקיימת- הדבר ישפיע באופן אוטומטי גם על בן-זוגך. מה שכמובן יפחית אף יותר את הסיכוי להצליח.
הכללים כאן הם מאוד פשוטים: ראשית, הלחץ חייב לרדת. בן-הזוג שלך לחוץ מאוד, היות ובין היתר, חש את אכזבתך. בתנאים כאלה אין סיכוי שיעמוד לו. אם הוא חשוב לך וחשובים לך היחסים, נסה להרגיע את המצב ולא לתת לו תחושה שהיחסים שלכם תלויים בעוצמת הזקפה שלו.
שנית, באמצע הסקס לא עומד? זו ממש לא סיבה להפסיק! להיפך, ממשיכים ליהנות ופשוט עושים outercourse (סקס שאינו כולל חדירה, דוגמת: מגע, נשיקות, אוראלי, אוננות, התחככויות, פינגור וכו'). הרי אם בן זוגך בלחץ- הוא לא יצליח להתמקד בגירוי המיני ולהיכנס למוּד של עוררות מינית ולכן גם לא יוכל להגיע לזקפה. לעומת זאת, אם תמשיכו להתעסק בסקס שאינו מחייב זקפה- יתכן והוא יצליח לבסוף להתמקד בגירוי המיני, ובכך תגדילו את סיכוי שהזקפה תחזור. אלא שגם אם הוא עדיין יתקשה בכך- לכל הפחות תרוויחו מין מהנה במקום לצבור עוד חוויה מתסכלת ולא נעימה. אם קושי זה מתמשך למרות שינוי ההרגלים והפחתת הלחץ, אני ממליץ לפנות לייעוץ מיני ממוקד שיסייע לכם בהתמודדותכם. שיהיה בהצלחה!
הכותב הינו מטפל מיני (סקסולוג) מוסמך, דוקטורנט בעבודה-סוציאלית, מטפל ב-"מרכז לרפואה מינית" בביה"ח תל-השומר, וכן בקליניקה פרטית בתל-אביב וברחובות.
- שאלות או תיאום פגישה ניתן לשלוח למייל ariel.cohen.arkin@gmail.com
- הייעוץ אינו מהווה תחליף לטיפול מיני, זוגי, פסיכולוגי או רפואי. במקרים מורכבים או רפואיים, אמליץ באופן מפורש לפנות לטיפול כזה או אחר.
