>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
עירית שואלת: שלום, אנחנו הורים לבן ובת בגילאי ה-20. הבת שלנו יצאה מהארון לפני שלוש שנים, ובתום מסע ארוך ולא פשוט, במסגרתו הצטרפנו לקבוצת תמיכה של תהל"ה, למדנו לקבל את בתנו כמו שהיא ולהיות גאים בה. הבעיה העיקרית היא שבננו מסרב לקבל אותה, מתייחס אליה מאוד לא יפה ואפילו באופן פוגעני. חשוב לי לציין שלפני היציאה מהארון הם היו חברים מאוד טובים והיינו משפחה אוהבת. מה עושים?
ניצה ואיריס עונות: סימה שלום,
אנו שמחות על פנייתך העוסקת בנושא האחים והאחיות, בו לא הרבינו לעסוק במדור. בכל התייחסות לקהילה הגאה – בסרטים, מאמרים, כתבות ותכניות טלוויזיה, נוטים לשים את הפוקוס על האדם שיצא מהארון, ובשנים האחרונות גם על משפחתו. ישנה קבוצה אחת אשר קולה לא נשמע בדרך כלל וזו קבוצת האחים והאחיות.
האחים והאחיות של מי שיוצא מהארון נקלעים לסיטואציה לא פשוטה, מבלי שרצו או בחרו בכך, ולעיתים מבלי שתהיה להם כתובת בה יוכלו לדבר על הקושי שכרוך במצב החדש.
כשבן משפחה יוצא מהארון, כל פרט במשפחה חווה את העניין באופן אחר. הדבר תלוי בין היתר במבנה האישיות, בגיל, במקום בתוך המשפחה, בקשר עם מי שיצא מהארון, במעמד במעגלים חברתיים, ביכולת להתמודד עם מצבים חדשים ועוד.
כשהילד יוצא מהארון, המשפחה עסוקה בו ובעניין הספציפי הזה, הוא הופך להיות מרכז העניינים - גם אם ההתעסקות הינה "שלילית", ומלווה בכעס ובכי. ילד שאחיו או אחותו יצאו מהארון, עשוי להרגיש מוזנח ומקופח מבחינת ההתייחסות המשפחתית אליו. יתכן ויחוש קנאה נוכח תשומת הלב לה זוכה האח שיצא מהארון, יתכן מאוד שירגיש תחושות של כעס, בושה ואכזבה.
לעיתים הוא לא ישתף את הוריו בתחושות אלו, כיוון שלא ירצה להכביד עליהם ולעיתים מכיוון לא ניתנה לו ההזדמנות. כך או כך, עלולים האח או האחות למצוא עצמם מוצפים ברגשות לא פשוטים, ללא יכולת לפרוק את המטען הכבד הזה ולעבור תהליך, בדומה לתהליך שעוברים הוריו.
אנו ממליצות שתקיימו שיחה עם בנכם, בה תאפשרו לו להביע את תחושותיו, רגשותיו ומחשבותיו ביחס ליציאתה מהארון של אחותו באופן החופשי והכן ביותר. חשוב שהוא ירגיש שהפעם הוא העניין - ולא אחותו. הוא במרכז.
יחד עם זאת, כדאי שתבהירו שאינכם מוכנים לקבל את התייחסותו הפוגענית והלא מכבדת כלפי אחותו, כפי שלא הייתם מקבלים זאת בשום סיטואציה אחרת .
האופן המתחשב והמכבד בו בתכם יצאה מהארון מעיד מאוד עליה אך לא פחות עליכם, על החינוך שלכם ועל התנהלותכם כמשפחה. אנו מאמינות, ששיחה פתוחה ומאפשרת אכן עשויה לשנות את מערכת היחסים בין האחים ותשובו להיות משפחה מקסימה ואוהבת.
בהזדמנות זו נעדכן, שבקרוב תפתח קבוצת תמיכה בתהל"ה לאחרים ואחיות ללהט"בים. פרטים יפורסמו באתר האינטרנט של תהל"ה ובמדור הזה.
ההורים לא מוכנים לשמוע על הנטייה המינית
נירה שואלת: אני חיילת מהצפון, גרה עם ההורים, אח גדול ואחות קטנה. יצאתי מהארון לא מזמן בפני הוריי, והיה הרבה כאב, בכי , צער וניסיון להגיד לי שאולי לא התנסיתי מספיק ונכון. ביקשו ממני לשמור על מה שסיפרתי להם בסוד, יש לי אח גדול ממני ואחות קטנה. ביקשתי מהם שיקראו על הנושא, שידברו עם אחת האימהות מארגון תהל"ה וינסו להבין, אבל הם לא מוכנים לשמוע על זה. קשה לי ואני מנסה לצאת מהבית כמה שיותר. מצפה לעצתכם.
ניצה ואיריס עונות: נירה שלום,
ההחלטה שלך לשתף את ההורים בסודך היתה החלטה מאד אמיצה. סביר להניח כי רק בזכות הביטחון שלך בהורים ובשל האהבה שלך אליהם, החלטת לשתף אותם ולספר להם את האמת שלך.
השלב שבו את נמצאת מול ההורים ובהדרגה מול המשפחה הוא שלב מאוד קשה, אך מאד משמעותי עבורך.
בהרבה משפחות וכחלק מתהליך קבלה, כשההורים נחשפים ל "אמת האחרת" של ילדם – הם מנסים לשנות אותה. בנוסף, בשלב הזה קיים פער מאד גדול בתחושות של ההורים והילדים. ההורים נמצאים בשלב של הכחשה ובלבול, האשמה עצמית של "מה עשו לא בסדר", בושה בפני המשפחה המורחבת והחברים ודאגה להמשך ההתנהלות המשפחתית עם האחים האחרים.
הילד, מצדו, ולאחר שעבר תהליך קבלה של עצמו, כבר בשל לשתף ולספר בהדרגה "לעולם" על מי שהוא ולהפסיק לחיות בסודות ושקרים. כך, כשאת יצאת מהארון, ההורים שלך נכנסו אליו.
נראה כי אין כבר סודות ושקרים ביניכם, אך למעשה הם נמצאים בהכחשה ומקווים שאת טועה, מבולבלת וחסרת ניסיון, ומקווים כי בעזרת הכוונה נכונה שלהם, תשתני. הבקשה שלהם ממך – להמשיך ולשמור סוד, שוב מחזירה אותך לארון ובין היתר מבלבלת אותך, אולי אף מעליבה ופוגעת.
מניסיוננו, לקראת גילוי הסוד להורים, מאד מקל על כל הצדדים לנסות ולהיעזר באחים, אחיות או בבני משפחה אחרים קרובים. כך, לאחר הגילוי יהיה גם להורים וגם לילדים עם מי לדבר על הקושי אליו נקלעו לאחר החשיפה, ציפיות תקוות והתמודדות עד לשלב הקבלה של כולם.
מאופן פנייתך אלינו, ניתן להבין כי את מאד אוהבת ודואגת להורייך, כואבת את כאבם על כך שציערת אותם וקשה להם. מצד שני, את לא מוותרת על האמת שלך, וטוב שכך. את נחושה בדרכך ומצפה שהם יעברו תהליך ויקבלו אותך כפי שאת.
אנו מציעות לך שבמידה ויש באפשרותך, תגייסי את אחיך הגדול ואולי גם אנשים הקרובים להורייך שיוכלו לשמש כתובת לדיבור על הקשיים וההתנגדויות שלהם, וכך תקדמי את עניינך. את כבר עברת תהליך קבלה של עצמך, אבל הם עדיין בראשית הדרך של הקבלה שלך.
חשוב שתבהירי להם, כי את מכבדת את רצונם לשמור על הנושא ביניכם, נכון לעת עתה. יחד עם זאת, המשיכי לדבר איתם על הנושא, על תחושותייך ומחשבותייך. חשוב שיגיעו להבנה שעובדת היותך לסבית לא נובעת מטעות או כישלון בחינוך שלהם, זה לא שיגעון חולף אלא האמת שלך - אליה הם נחשפו רק לאחרונה.
לאחר שילמדו על הנושא ממך, מהאינטרנט, יקראו ספרים בתחום - בין היתר "אמא, יש לי משהו לספר לך " מאת דבורה לוז ושרה אבני ו"השמיים לא נופלים" מאת יעקב בר לוי, אולי אף יצליחו לדבר עם הקו החם של ארגון תהל"ה ובהמשך להגיע לאחת מקבוצות התמיכה הפזורות ברחבי הארץ. אנו בטוחות כי תצליחו לחזור להיות משפחה מאוחדת ואוהבת, בלי סודות ושקרים.
>> שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל pride@mako.co.il
איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה