היציאה מהארון של הילד או הילדה עלולה להביא למתחים רבים בתוך המשפחה, באופן שעלול לסכן את הקשר ביניכם כזוג, וגם את הקשר ביניכם לבין ילדיכם.
גם אם החלטתם לקבל את הילד ואת נטיותיו המיניות, חשוב לזכור שהיציאה מהארון הנה תהליך ארוך ומתמשך, ועדיין ייווצרו התנגשויות וקשיים בחיי היומיום, עמם תצטרכו להתמודד.
מעדיפים שהבן לא יביא את בן הזוג
מירה: הבן שלי בן 24, ויצא מהארון לפני 3 שנים. אנחנו מקבלים אותו ואוהבים אותו, אבל ביקשנו שלא יביא את בני הזוג שלו הביתה. הוא כועס וטוען שאנחנו כנראה לא מקבלים אותו באמת. איך מסבירים לו?
ניצה ואיריס:
מירה שלום,
תהליך הקבלה וההתמודדות שאנו עוברים כהורים אינו מתחיל ונגמר ביום בו אנו מרגישים ואומרים "שקיבלנו את ילדנו", והקושי שאתם חשים אינו עומד בסתירה לאהבתכם לבנכם וקבלתו כהומו.
לנו ההורים, ממש כמו לילדינו, החיים מזמנים ויזמנו התמודדויות נוספות, הקשורות להיות ילדינו להטב"ים (הומואים, לסביות, בי וטרנס), ולעיתים, האופן בו נגיב לא יענה על צפייתם.
בשלב הזה בו אתם נמצאים, הקו האדום הינו הבאת בן זוג הביתה, ומבחינת בנכם קו אדום שכזה מוכיח שלא באמת קיבלתם את עובדת היותו הומו.
יתכן שאתם מרגישים שטרם הגיע הזמן להתמודדות עם הנושא, אבל אם בביתכם נהוג שהילדים מביאים את בני זוגם הביתה, בעצם האיסור כלפיו, אתם "מחריגים" אותו בעיני שאר בני המשפחה בכלל ובעיניו שלו בפרט.
בנוסף, להיכרות עם בני זוגם של ילדנו ישנם יתרונות רבים, יתרונות אשר תקפים גם כאשר הזוגיות הינה חד מינית. הכרות זו תאפשר מעורבות חיובית בחייו ועשויה להרגיע מאוד אתכם, ההורים.
למרות שיש מקום גם לקושי שלכם, יתכן שנדרשת החלטה אמיצה של הורים אוהבים כמוכם, לעשות את כל הנדרש (שיחות ביניכם ההורים, הגעה לקבוצת תמיכה, עזרה מקצועית ספציפית), כדי להתגבר על הקושי ולאפשר לבנכם לאזן פרק זה בחייו.
האישה מקבלת, הבעל לא
יהודית: הבת המקסימה של אחותי בת ה 20 יצאה מהארון לפני כחצי שנה. לאחותי קשה, אך היא מקבלת אותה בעוד בעלה לא מסוגל להתמודד עם הידיעה. מה עושים?
ניצה ואיריס:
יהודית שלום,
תמיד אנחנו אומרים שכשהילד יוצא מהארון, ההורים והמשפחה נכנסים לארון. כשהסוד של בת אחותך נחשף לאחותך, לבעלה, לך ואולי ליתר בני המשפחה, נתגלתה מצוקה. כתוצאה מכך, גם את חשופה לקושי. מעצם הפניה שלך אלינו, הבעת רצון וצורך להקל על ההורים ועל הבת המקסימה שלהם ועל כל הסובבים, וטוב שכך.
אנחנו יודעים כי מתפקידנו כהורים להוות משענת לילדים שלנו גם בעתות מצוקה, אך זה לא פשוט.
כרגע הקושי של אחותך ובעלה מאד גדול, והמצב נראה כאילו לא פתיר. למעשה, הקושי של ההורים לגיטימי: נדרש להם זמן- ביחד ולחוד, על מנת לעכל את הידיעה ולעבור תהליך קבלה שבסופו יוכלו לחזור להתנהלות הורית ומשפחתית.
כרגע הם נמצאים בשלב של ניפוץ חלומות, בושה, אכזבה, והרגשה של אי שליטה.
לאחותך קשה, לפי דברייך, אך היא מתמודדת בדרכה עם הידיעה ומקבלת את בתה.
יכול להיות שאולי אף הרגישה בנטייתה של הבת, והדחיקה את המחשבה עד שסיפרה לה. לפי דברייך, האב מסרב בכל תוקף לקבל את הגילוי ולהתמודד איתו. לכן, ניתן להניח שנוצר קושי ומתח בינו לבן אחותך.
חשוב שתדברי ותחזקי את אחותך שנמצאת בין בעלה לבין הבת שלה. נכון יהיה גם לשתף את הבת בקשיים של ההורים, להדגיש בפניה שגם הם זקוקים לזמן, לחזק אותה ולהיות איתה, לתת לה את ההרגשה וההבנה שהיא לא אשמה בכך שעם הגילוי שלה היא הפרה את ההתנהלות השגרתית של המשפחה. חשוב שתדע שהיא לא לבד.
תוכלי להפנות את אחותך לקו קשב שלנו בתהל"ה, לדבר וללמוד את הנושא, תוכלי להצטרף אליה ולהגיע למפגשי קבוצות תמיכה להורים.
כשהבת תרגיש שהיא בסביבה בטוחה בבית ושהיא יכולה לדבר ללא סודות ושקרים, תיווצר אינטמיות משפחתית שאולי אף תאפשר לאבא באופן ישיר או עקיף להתקרב אליה ולמשפחה מחדש, להתחיל להתמודד ולהכיר את עולמה של בתו, אליו נחשף רק לאחרונה.
בהתנהלות משפחתית מתאימה, אחותך ובעלה יצליחו להתגבר ולהתנתק מהקושי שלהם ולחזור ללוות את הבת שלהם כהורים בתהליך האישי שלה.
>שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל: pride@mako.co.il
איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה