היציאה מהארון של הילד מלווה בחודשים ארוכים של התמודדות. יש הורים, שיעדיפו לדבר על זה ויש שיעידפו להדחיק את הנושא. בכל מקרה, חשוב לזכור: כאשר הילד יוצא מהארון, הוא משתף אתכם בסוד גדול ששמר שנים רבות, והוא מקווה לאוזן קשבת ולתמיכה.
החברה של הבת הפכה אותה ללסבית
אורנה מהצפון: הבת שלנו יצאה מהארון לפני שנתיים בערך. עדיין לא בלענו את "הצפרדע", אבל אנחנו מתנהגים כרגיל ולא מראים לה שקשה לנו, אבל קשה לנו עם החברה שלה. הן חברות כבר שנתיים, וברור לנו שהיא השפיעה על הבת שלנו לבחור להיות לסבית. חוץ מזה, החברה הרבה פחות איכותית מהבת שלנו ולדעתנו, מגיעה לבתנו הרבה יותר. איך אני משכנעת את הבת שלי שזה לא בשבילה?
איריס וניצה: אורנה היקרה,
לכל אחד מאיתנו נדרש הזמן המסוים שלו על מנת "לאכול את הצפרדע הזו". זהו אותו תהליך קבלה והשלמה אשר על רובנו לעבור, כשילדנו יוצא מהארון.
העובדה, שהחלטתם לא להראות לבתכם את הקושי ולהתנהג אליה כרגיל, מעידה על אהבתכם ודאגתכם, ועד כמה ברצונכם להקל עליה.
לגבי החברה שאינך אוהבת, קשה לנו להאמין שהיא זו שהשפיעה על בתכם לבחור להיות לסבית. ההכרה העצמית בזהות חד מינית היא לא פשוטה, מפחידה ואפילו מאיימת מאוד.
זו הסיבה שלוקח זמן עד שהילד שלנו מצהיר בפני עצמו ובפנינו על נטייתו השונה.
לגבי "איכותה" של בת הזוג, איננו יודעות על פי מה נקבעת איכותו של אדם (אינטליגנציה, שנות לימוד, מוצא, מגורים, תעסוקת ההורים), אבל להרגשתנו, במקרה זה יש לנהוג כמו במקרים של זוגיות הטרוסקסואלית, ולהחליט האם מתערבים או לא.
האם אומרים את דעתנו בנוגע לבן או בת הזוג של הילד שלנו, האם משכנעים את הילד שבן הזוג אינו טוב לו, או שסומכים עליו ועל הבחירות שלו?
ייתכן שבמקרה שלכם, דעתכם על בת הזוג מושפעת מאוד מהתחושה ש"בגללה הילדה שלכם לסבית". כדאי יהיה להתגבר על הקושי, ולנסות להכיר אותה ללא הנחות מוקדמות. גם אם יהיה קשה תצטרכו לגייס כוחות כדי שבסופו של דבר ילדתכם לא תאלץ לבחור ביניכם לבין בת זוגה, ואתם תרוויחו ילדה אוהבת ואהובה.
"הבן יצא מהארון וחרב עליי עולמי"
יפה מnרכז הארץ: לפני שבוע גילינו, בעלי ואני, שהבן הבכור שלי בן ה- 17 הוא "כזה". בעלי לא הגיב כמוני. עלי חרב העולם, ואני מפחדת שינצלו אותו, מה תגיד המשפחה, ומה יגידו בעבודה? זקוקה לעזרה!
ניצה ואיריס: שלום לך,
מובן שקשה לך מאוד. בעלך מרגיש אחרת ממך לגבי הגילוי שבנכם הומו, ומתמודד אחרת עם יציאתו מהארון. את נשמעת מבוהלת מהגילוי וממה שיהיה הלאה בין היתר גם מכיוון שהוא בגיל ההתבגרות.
מטבע הדברים ולצערנו, אנחנו גדלים ומגדלים את ילדינו בחברה עם סטיגמות שליליות לגבי קהילת הלהט"ב (הומואים, לסביות, טרנס וביסקסואלים). בדרך כלל, אנחנו לא מכירים ולא יודעים על העולם הזה של הקהילה הלהט"בית כל עוד אנחנו לא נדרשים לכך, כל עוד זה לא נכנס לביתנו.
החוזק שלך כאימא בא לידי ביטוי בעצם הפנייה שלך אלינו. לא התעלמת מהגילוי, ולמרות הקושי, הפחד והבלבול את מחפשת לדעת איך להמשיך מכאן כאמא וכבעלת משפחה. את, בעלך ומשפחתך נמצאים בראשית תהליך. מה שברור הוא, ששחררתם את ילדכם מהסוד הנורא שלו מולכם. בכך, אפשרתם לו להיות פתוח איתכם בהתנהלות היומיומית שלו. הוא לא יצטרך עוד לשקר, אתם תוכלו לתמוך בו ולקחת חלק פעיל, על פי הנדרש, בהחלטות ובהתנהלות שלו מול חברים, בית ספר ובהמשך בצבא.
כשילד יוצא מהארון אנחנו ההורים נכנסים לארון, ומכאן אמור להתחיל תהליך קבלה של ההורים שלוקח את הזמן שלו. לפעמים, בלי שנשים לב, אנחנו ההורים נותנים משקל גדול לקשיים הלגיטימיים שלנו ההורים (תחושה של ניפוץ חלומות של העתיד, בושה – מה יגידו, ובמקרה שלכם, איך נתמודד עם הגילוי מול האחים הקטנים שלו). במקום שהעניין יהיה הילד, אנחנו חושבים שאנחנו העניין.
כמו בתחומים אחרים, גם בנושא הזה: ידע זה כוח. ידע גם מצליח לפוגג לנו פחדים וחששות מהלא נודע. עכשיו, כשאתם יודעים שבנכם הוא הומו ותחשפו לערוצי הקהילה הלהט"בית באינטרנט, לספרים ולכתבות מתאימות וגם לקבוצות תמיכה להורים הפזורות ברחבי הארץ, תוכלו להמשיך בתהליך כהורים וכמשפחה וטוב שכך.
>שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל: pride@mako.co.il
איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה
>> "כשלא עושים סיפור, אז אין סיפור". ניצה ואיריס עונות
>> לכתבות נוספות במדור הורים לילידם גאים
>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה
>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?