>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
לפני מספר שבועות שיתף אותי אריאל (שם בדוי) בסיפורו האישי. "מאז ומתמיד הרגשתי שונה. הרגשתי שמשהו מוזר אצלי, אבל לא ידעתי לקרוא לזה בשם", כתב לי בהודעה. "רק בגיל 13 בתחילת ההתבגרות המינית שלי התחלתי להבין יותר".
אריאל (25) מבאר שבע, גדל במשפחה דתית. את ילדותו העביר בתוך קהילה דתית ומלוכדת. עם חג החירות, הוא משתף אותנו בסיפור האישי שלו, בדרך הארוכה שעבר עד היציאה מהארון, כשבדרך נפרד מהדת. "למדתי בישיבה התיכונית, שם כולם מן הסתם רק בנים. ישבתי עם חבר טוב שלי בחדר וממש כמו משחק זרקנו אחד לשני הערות, כמו בדיחה או בדיקת גבולות אחד של השני. מצחוק זה הפך למעשים."
ולא ידעתם שמה שאתם עושים הוא "אסור" ?לא פחדתם?
"קודם כל הסתכלנו על זה כמשהו מאוד טכני, ממש כמו משחק ילדים. אבל היה ברור לשנינו שזו עבירה. חששנו שיכנסו ויראו אותנו מבצעים את העבירה. באותה מידה אם הייתי מחלל שבת הייתי מפחד שמישהו יתפוס אותי בשעת מעשה. באופן מקרי באותו שבוע למדנו את הפרשה שמדברת על הומוסקסואליות כעבירה ב'ויקרא', מה שהגדיל יותר את תחושת הפחד."
אריאל מתייחס לפסוק: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם" מספר ויקרא כ', י"ג. "היו לי רגשות אשם. אשמה מול אלוהים, מול ההורים שלי, ובעצם מול העובדה שזה כתוב בתורה."
אז איך התמודדת עם הנטייה המינית בתוך הישיבה?
"קיבלתי תמיכה מחברים ממש קרובים בפנימייה. זה נתן לי תקווה אמיתית שאולי בעתיד להיות הומו זה לא יהווה בעיה. באותה מידה, המחשבה שאתה נמצא בתוך חברה דתית כאשר חתונה והקמת משפחה זה ערך עליון, גרם לי לחשוב שבחיים לא תהיה לי אפשרות לחיות איך שאני רוצה. בין היתר, כי אין סביבך אף הומו שחיי את החיים שלו באושר בתוך הקהילה הדתית ,זה לא נתפס כהגיוני."
ומה עם גורם חינוכי בישיבה התיכונית? לא חשבת לשתף ולבקש עזרה או ייעוץ?
"זו לא הייתה בכלל אופציה. לימדו אותנו שזה חטא ולא היה בכלל מקום לדיון או ייעוץ על זה. כולם שתקו ולא העזו בכלל לדבר על הנושא הזה".
היו לך חששות שאם יגלו עליך אז ינדו אותך מהקהילה הדתית?
"בהחלט. הרכילות בחברה הדתית ממש גבוהה וכולם מכירים את כולם. שמועות עוברות ממש מהר. כנער דתי אתה רואה סביבך איך מדברים על אנשים אחרים ואיך זה משפיע על המשפחה שלהם. כולם מסתכלים, יודעים ומרכלים. כשהיו שמועות על אנשים מסוימים שהם הומוסקסואלים זה ממש עורר אימה ומייד עלו שאלות "מי זה". כולם דיברו על זה וזה כמובן השפיע עליי מאוד."
השמועות מתחילות
אני מבין שהיום אתה כבר מחוץ לארון, שתף אותי בתהליך היציאה שלך.
"התחילו להפיץ עליי שמועות אצלנו ביישוב, עד שזה הגיע לאחותי הקטנה, וכך גם לאמא שלי ששמעה ממנה. אמא ניגשה ושאלה אותי ישירות אם אני הומו. אמרתי לה שאני חושב שכן כי לא רציתי להגיד לה בוודאות שכן. חששתי מהתגובה שלה. התגובה באמת היתה לא טובה, אז לקחתי כמה צעדים אחורה. היא לקחה את זה קשה ולאחר השיחה הזאת לא דיברנו על הנושא כמה שנים טובות, עד תקופת הצבא."
ומה קרה בתקופת הצבא?
"היינו בארוחת שישי עם המשפחה המורחבת, ומישהו מהמשפחה זרק הערה הומופובית בזמן הארוחה כשכולם סביב השולחן, ואני קמתי נסער מהשולחן. אמא הלכה אחריי ושאלה אותי מה קרה, ואמרתי לה שהיא יודעת בדיוק מה קרה ולמה קמתי, ושנמאס שמטאטים את זה מתחת לשולחן. גם בסיטואציה הזאת היא התעלמה, היא התחמקה וסיימה את השיחה בלי להתייחס לזה."
מול אביו של אריאל לא התנהל שום דבר באופן ישיר. "לא דיברנו על זה שאני הומו, אלא רק דרך אמא שלי ששיתפה אותו. הוא יודע על זה, אבל בחיים לא דיברנו על זה."
ואיך הקשר עם האחים שלך?
"האחים גם כן קיבלו אותי מבלי לדבר על זה באופן ישיר, מה שכן באותה תקופה אחותי הגדולה התחילה לחשוב על חתונה, ועם כל זה שהיא קיבלה אותי היא ממש חששה שאנשים לא ירצו אותה וישפטו אותה כי מן הסתם מסתכלים ובוחנים את המשפחה של הכלה"
כתוצאה מהיציאה שלך מהארון, נאלצת לוותר על זהותך הדתית?
"בהחלט. כיום אני חילוני. כמובן שכשאני מגיע לבית המשפחה אני מכבד אותם."
אריאל נמצא בזוגיות למעלה משנה. הוא גר עם בן זוגו ולומד בבאר שבע. "מצד אחד המשפחה שלי מקבלת אותי ואני מאושר ומודה על זה כל יום, אבל מצד שני אחותי יכולה לשבת עם בעלה על הספה מחובקים וזה ברור שזה משהו שלא אעשה עם בן זוגי. עדיין יש גבול לקבלה ואני נאלץ לכבד את זה ולחיות עם זה ככה".
רבים כמו אריאל חווים משבר אמיתי בין זהותם הדתית למשיכתם המינית. ארגון הו"ד - הומואים דתיים מהווה מקור תמיכה ועזרה לרבים שרוצים לשמור על זהותם הדתית ונטייתם המינית.