>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

עידן מטלון בארוחת החג (צילום: תומר ושחר צלמים)
עין ואביו בארוחת החג|צילום: תומר ושחר צלמים
כבר כמה שנים אני מתייחס לחגים כאירוע חובה שצריך לבוא, להראות נוכחות ולחזור לעיסוקים ה"באמת מעניינים". השנה, לקראת ראש השנה, אני מסתכל על הדברים לגמרי אחרת.

לפני 4 שנים, הייתי חייל בן 20, גרתי בגן יבנה עם ההורים וחזרתי כל יום הביתה. בתקופה הזו גם יצאתי מהארון, וכל מה שרציתי זה לחוות חוויות חדשות בעיר הגדולה, להתנתק קצת מחיק המשפחה ולמצוא לעצמי פינה חדשה. חיכיתי בטירוף לרגע השחרור, ובאמת בגיל 21, חודש בלבד אחרי השחרור מהצבא, עברתי לתל אביב לחיים חדשים.

הגיע הזמן לשנות פאזה

במשך שנתיים כל מה שעניין אותי זה מסיבות, חברים בתי קפה וקריירה. בער בי הרצון לרוץ ולא לעצור לרגע – פשוט לחוות ולא לתת לאש לכבות. האמת? השנתיים האלה היו לגיטימיות לחלוטין. אחרי 21 שנה בבית ההורים עם מסלול ברור של בית ספר וצבא, רציתי פשוט להשתחרר.

עידן מטלון (צילום: תומר ושחר צלמים)
יבלה אצל הדודה במטולה. עידן מטלון|צילום: תומר ושחר צלמים
היום, אחרי שנתיים וחצי בתל אביב, האש כבתה והפסקתי לרוץ. כנראה שהתעייפתי, סופקתי, חוויתי מספיק – והגיע הזה לשנות פאזה. המטרה היא כבר לא אותה מטרה, הסביבה היא לא אותה סביבה וסדר העדיפויות היומיומי השתנה גם הוא. בדיוק בנקודה הזו אני חווה בלבול – מתכנס בתוך עצמי ומנסה להבין מחדש למה אני פה.

עידן מטלון בארוחת החג (צילום: תומר ושחר צלמים)
עידן ואמו בשנה שעברה בארוחת החג|צילום: תומר ושחר צלמים

בזמנים כאלה התחושה היא שהקרקע אינה עוד יציבה, שינויים בחיים יכולים להיות מאוד חיוביים אבל גם מאוד מעייפים, וברגעים כאלה כשאין תשובות, כשהכל אפור ומנותק לי – אני מחפש את הקרקע היציבה. והדבר הכי יציב שיש לי, שיישאר יציב גם אחרי מאה שינויים שאחווה בחיים – זה כמובן המשפחה. ואין כמו חג שיחבר בין כולם, שיחזיר אותי לשורשים, לתחושת הביטחון.

בחג יש לנו הזדמנות להירגע

הייתי צריך להתנתק מהבית כדי להבין יותר את המשמעות של החג והתרומה שלו למשפחה. אנחנו תמיד רצים, משתנים, רוצים לכבוש עוד ועוד יעדים ולהתקדם, ובחגים יש לנו הזדמנות לעצור לרגע, ליהנות מחיק המשפחה, לקחת נשימה עמוקה ולחזור לשגרה.

_OBJ

את החג הזה אחגוג אצל דודה מלכי במטולה, עם ההורים וכל בני הדודים. והשנה בא לי לחגוג עם כולם יותר מתמיד. את אחותי לא ראיתי כבר שלוש שנים כי היא בחו"ל ונאלץ עוד חג לחגוג בלעדיה, היא תחסר לי מאוד. לפחות בחג הפסח היא תחזור כבר לצמיתות.

לקראת השנה החדשה  חשוב לי לברך את כולם בשנה טובה. שנה של עשייה וסיפוק, הגשמת חלומות, תשוקה ואהבה, אושר וחופש.

לפני כמה ימים צילמתי בספונטניות קאבר לשיר של ריטה 'מחכה' עם ליהי אדמון. שיר שעזר לי המון ברגעים של בלבול, תשישות, אכזבות ופחד. אז בעיקר לאותם אנשים שנמצאים כרגע בחושך, אנשים שלא זכו לתמיכה ויציבות משפחתית, שמפחדים להאיר את החושך ולצאת אל החופש – אשמח להקדיש את השיר והסרטון.

"יום אחד זה יקרה 
בלי שנרגיש, משהו ישתנה 
משהו יגע בנו, משהו יירגע בנו 
ולא יהיה ממה לחשוש.

וזה יבוא, אתה תראה 
הידיים הקפוצות יתארכו 
והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל 
זה יבוא, כמו שהטבע רגיל 
להיות שלם עם עצמו"

>> פרגנו כאילו לא רואים אתכם

לכל הטורים של עידן מטלון