"קילל, ירק וניפץ עליי בקבוק זכוכית בגלל שאני הומו"

>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם? 

יום שלישי האחרון, 2:30 בלילה, אני מקבל הודעה מפתיעה לפייסבוק. מליאור (שם בדוי), עולה חדש בן 19 מתל אביב, וזו ההודעה:

"היי עידן , אני ליאור, עולה מצרפת. אני עכשיו נמצא בבית חולים איכילוב כי הרביצו לי וירקו עליי כי אני הומו. למזלי המשטרה תפסו אותו אבל כמו שאמרתי קודם אני עולה חדש ואין לי מושג לאן לפנות, לאיזה אגודה, מי יכול לעזור לי ולפרסם את המקרה כדי שלעולם לא ייקרה שוב לאף אחד אחר, אז אני פונה אליך. אשמח אם תוכל לעזור לי בכל צורה אפשרית, אני חיי במדינה הזאת בלי הורים כבר שנתיים, יצאתי מהארון פה כי בפריז זה לא אפשרי והרגשתי שפה אנחנו באמת בעיר של חופש ושוויון זכויות אבל רעים יש בכל מקום. תודה לכל וסליחה לעברית הפשוטה שלי..."

סיימתי לקרוא את ההודעה, מצומרר לחלוטין. לא ידעתי באמת מה מצבו, אם יש מי שתומך בו, איך זה בכלל קרה. ביקשתי ממנו את הטלפון, והתקשרתי. בשיחה בטלפון, נחרדתי לשמוע את הסיפור במלואו.

תוך שניות - התמלא בדם

"ישבתי בפיצוציה עם שתי חברות שלי ברחוב אלנבי בתל אביב, ממש קרוב לאוויטה בר – מקום בילוי מוכר לגייז. שתינו ושמענו מוזיקה. בשלב מסוים נכנסנו לאווירה והתחלנו גם לרקוד לנו בכיף ליד הפיצוצייה", סיפר הצעיר.

"מונית בדיוק עברה לידנו ועצרה באור אדום, בפנים היה נוסע במונית שהסתכל עליי בזמן שרקדתי והתחיל לקלל אותי על היותי הומו, בהתחלה לא התייחסתי אבל הוא המשיך לקלל שוב ושוב כדי למשוך את תשומת ליבי. לא הגבתי ולא אמרתי כלום, וכשהרמזור התחלף לירוק הבחור הסתכל עליי בעיניים ועשה תנועה של יריקה לעברי, אני החזרתי לו אצבע משולשת, והמונית המשיכה לנסוע. 2 דקות לאחר מכן הייתי באזור הפיצוצייה ופתאום הרגשתי בעיטה בגב התחתון – זה היה הבחור מהמונית".

ליאור מספר, כי הבחור הגיע במיוחד לאזור לפגוש בו. "היה לו בקבוק טקילה מזכוכית ביד. הוא התחיל לאיים עליי וציווה עליי לבקש סליחה – הבנתי שהבחור הזה מסוכן והתחלתי לרוץ חזרה לכיוון המכולת כדי שיגנו עליי שם, בזמן שאני מנסה להתחמק ממנו הבחור תפס אותי ושבר עליי את הבקבוק טקילה מזכוכית על הראש שלי, ואז ברח.

"בחורה מהפיצוצייה קלטה את הכל וצעקה ברחוב לעוברי אורח שיתפסו את הבחור, הוא חצה את הכביש וניסה לעלות על מונית אבל הספיקו לתפוס אותו ונתנו לו מכות".

שניות אחר-כך, הבחין ליאור בחומרת הפציעה. "שמתי את היד על הפנים וכולי הייתי מכוסה בדם – כל הבגדים, הרצפה. הייתי בשוק, הרגשתי שאני בסיוט. אפילו כשדיברתי יצא לי דם מאזור הפה. אפילו המכנסיים של הבחורה מהפיצוצייה היו מלאים בדם.

האנשים שהיו בפיצוצייה מיד הזעיקו את מד"א והמשטרה, חברה טובה שלי הרגיעה אותי ותמכה בי, ופינו אותי לאיכילוב. מסתבר שהתוקף גם נמצא באיכילוב, כנראה שהוא נפצע עקב המכות שקיבל וכרגע המשטרה מטפלת במקרה הזה. חברה שלי נתנה עדות וגם אני, ואחרי שארגיש טוב יותר אגיע שוב לתחנת המשטרה".

מרוסק נפשית

ליאור סיפר, כי הבחורה שעזרה לו בפיצוצייה סיפרה שהכל תועד בוידאו, ושהיא לא מפסיקה לבכות. היא מסרה כבר את הקלטת למשטרה.

המום מהתקרית שליאור מספר לי, שאלתי אותו איך הוא כרגע מרגיש, מה בעצם עובר לו בראש.

"האמת עידן? פיזית כואב לי, אבל נפשית? הרבה יותר. אני עליתי מצרפת לפני שנתיים בלי המשפחה שלי וההורים – ממש לבד. יצאתי מהארון פה בישראל לפני פחות משנה, סיפרתי להורים שלי שאני הומו בטלפון – היה לי קל כי הם רחוקים ולא הייתי צריך להתמודד איתם בפאריז. חשבתי שתל אביב היא עיר ממש סובלנית ביחס לפאריז, אפשר להתנהג כאן איך שרוצים, מבלי לחשוש – להרגיש בנוח, להתלבש איך שבא לי.

"אני יודע שבצרפת לא יכולתי לעשות את הדברים האלה. פתאום מקרה כזה קרה לי, וזה מרסק אותי נפשית. אני מפחד לפגוש בבחור הזה שוב או בכל אדם אחר שלא אבוא לו טוב בעין, מרגיש לי פתאום שזה יכול לקרות לכל אחד. למזלי הוא ניפץ עליי בקבוק – באותה מידה זה יכול היה להיות סכין. אני לא ביקשתי מאף אחד להיות הומו – אבל זה מי שאני ואני גאה בזה. לבחור שתקף אותי לא עשיתי כלום, הוא שפט אותי ופגע בי."

לשאלתי מדוע פנה דווקא אליי, ענה ליאור: "כפי שכתבתי לך בפייסבוק, חשוב לי להפיץ את מה שקרה לי כדי למנוע מקרים כאלה בעתיד, שחס וחלילה זה לא יקרה לאנשים אחרים. אני חושב שההתמודדות הטובה ביותר שלי זה לשתף את כולם במקרה שלי, להבין שיש מי שמקשיב ותומך. האנשים מהפיצוצייה והחברות המקסימות שלי שתמכו בי, וגם העוברי אורך ברחוב – כולם היו שם ותמכו ולא נשארו אדישים, אח"כ גם המשטרה שישר טיפלה במקרה - חשוב גם לזכור את זה ולהעריך".

איחלתי לליאור שירגיש טוב, שיהיה חזק. אמרתי לו שלא ידאג – בהחלט יש לו פה תמיכה ואהבה. הבטחתי לו להפיץ כמה שאני יכול את המקרה, העיקר שירגיש טוב ושהטראומה הזאת תתגמד כמה שיותר עבורו.

"צריך ללמוד לאהוב אחד את השני"

אחרי השיחה עם ליאור היה קשה להירדם ולהעביר את זה על סדר היום – ובצדק. את הבחור אני לא מכיר אישית. אני אמנם אומר לו שלום כשפוגש אותו באירועים, אבל לא מעבר. ובכל זאת, מהיכרותי הקצרה עמו אני יודע שמדובר בבחור מקסים, רגיש ואכפתי, שלא מגיע לו לחוות טראומה כזאת. באותה מידה זה יכול היה להיות אני או כל אדם אחר, כי הרי זה לא משנה מי – יש פה תקיפה אלימה - מילולית ופיזית, על רקע נטייה מינית - שנאת חינם.

הזוי, אך גם לא מקרי: שעתיים לפני שקיבלתי מליאור את ההודעה, פרסמתי בפייסבוק שלי מאמר שכתבה נערה מקסימה בת 15, שביקשה ממני לשתף אותו. זהו חלק ממנו:

אתמול בערב (יום חמישי) שוחחתי שוב עם ליאור, הוא נשמע הרבה יותר רגוע ומחוזק. הוא סיפר לי שהיה בתחנת המשטרה, התוקף ביקש ממנו סליחה. ליאור בתגובה ענה לו "אני לא סולח להומופובים". התוקף נשאר במעצר ועשוי להישפט בקרוב, ליאור מתכנן לתת את עדותו.

>> רוצים לשתף בסיפור שלכם? שלחו מייל לעידן

>> קמפיין מרגש נגד הומופוביה

>> פשעי השנאה המזעזעים על רקע הומופובי