דיברנו גם כמה כמויות הסקס האדירות ש"מוצאים" באתרים הללו די ממכרת עד שאתה מגיע למצב בו אתה מוצא את עצמך בסופו של יום מחפש בחור "לישון איתו כפיות" ובמקום זה אתה גומר את הלילה בקרב "סכינים".
"מתל אביב, בן 20"
ואז הוא סיפר לי על האפליקציה החדשה שהוא התחיל להשתמש בה שנקראת GROWLr (גרולר), חיש חיש פתחנו לי שם פרופיל בכדי להגדיל את מאגר המחזרים, ולפתע נחשף בפני עולם חדש של גברים שווים, עם בשר על הגוף, וכן, גם שיער על החזה!
בשלב הראשוני האפליקציה התחילה לצלצל והתגלו בפני כל החברים מערב הסעודית, מרוקו, מצרים, לבנון ואפילו סוריה ולאחר מכן מיפן, סין, ארה"ב, קנדה, טורקיה ואפילו יוון.
שלא תבינו לא נכון, נורא נהניתי מכל הפרגון על הפרופיל החדש ומההתלהבות מתמונת הפנים הכי סתמית ולא מעניינת ששמתי שם אבל הם כולם נורא רחוקים ממני.
כעבור שעה קיבלתי הודעה באפליקציה, עוד לפני שפתחתי את ההודעה נכנסתי לפרופיל של המשתמש לראות מהיכן הוא, ולא התאכזבתי, "Tel Aviv, Israel", בן 20, תמונה חמודה, השבתי "היי".
התמונות הפרטיות נשלחו, נעים מאוד, "מה מחפש פה? סתם כיף?" הוא שאל, "מסקס טוב ועד קשר, ואתה?" כתבתי, "מה שבא.. יש פייסבוק?" הוא ענה, התחברנו האחד לפייסבוק של השני, פייסבוק מוציא את התמימות מאנשים, אתה לא יכול לומר: התמונה הזאת עם החצאית, והפאה זה סתם בצחוק.. חשבתי לעצמי, מצד שני כמה פיגועי פייסבוק כבר עשיתי בכל השנים האלו? הרבה, מסתבר.
"אתה חמוד" הוא ציין, "תודה, אני גם בקטע שלך" (סמיילי) רשמתי. אחרי שיחה קצרה על המשקפיים שלי ועל זה שיש לי לוק של חננה וזה פלוס מסתבר, הצעתי לו לבוא אלי לראות ביחד סרט ולאכול ארוחת ערב. הוא לא יכל, צבא, עשה לילה. למחרת דיברנו והזמנתי אותו אלי לבקר, שנינו דיברנו על העייפות שהצטברה אז הצעתי לו שיבוא ונישן קצת ביחד, "אתה רומז לשנ"צ?" הוא שאל, "כן! שנ"צ חרמ"צ" השבתי, הוא צחק, לאחר בדיקת ניידות קלה, הוא הסביר כי הוא תלוי באוטו של אמא והוא יוכל רק בערב, הסכמתי, "שנ"ע חרמ"ע?" הוא שאל, "הולך" רשמתי.
אני: מפריע לך שמעשנים לידך?
הוא: כל עוד יש לך מסטיקים בהישג יד זה סבבה!
אני: אני מאוד מצוייד
אני: במסטיקים
הוא: חחחחחחחח ענק
הוא: *תרתי משמע*
אני: :)
נפגשנו. הוא היה חמוד, מאוד מנומס. אפילו אנג'לינה ג'ולי לא הצליחה לעצור אותי ועשר דקות אחרי שהסרט התחיל התחלנו להתנשק. השפתיים שלו היו רכות, ואני עצרתי את עצמי באמצע כל ההתגפפות וביקשתי מאלוהים שיחזק אותי וייתן לי את הכח לשלוט ביצר שלי ולא לפרק לו את הצורה, לשם שינוי זה עזר ושלטתי בעצמי. המשכנו להתנשק ובין נשיקה למגע החלפנו שאלות עלי, עליו, על הצבא, על עבודה ובעיקר על משיכה ועל כך שכדאי שנתאפק, ונרדמנו לאט, מחובקים, מחייכים.
בבוקר הוא קם מוקדם לצבא ואני לכביסה, ואז חזרתי למיטה, אך המיילים מהעבודה התחילו להציף ולא נתנו לי לישון, אז קמתי. בין מייל למייל הצצתי לאפליקציה ולרגע ראיתי אותו מחובר גם: "צא מפה, לא מרשה לך להיכנס לכאן!" רשמתי, הוא צחק ודיברנו על כמה כיף היה ביחד.
סימנים ראשונים לאכזבה?
עברנו ל-'וואטס-אפ': "תקשיב, חשבתי ככה על משהו אבל אתה חייב להיות כנה, חשבתי אולי ורק אם בא לך, שאני אבוא היום ישר הבסיס לישון? כך מחר אני יוכל להתעורר בשעה נורמאלית ונוכל להעביר ביחד את הלילה, מהרגע שעזבתי היום רק רציתי לחזור", הוא רשם. "אין עליך, ברור שאתה מוזמן! הבית פה תרגיש חופשי מתי שבא לך תבוא", השבתי ורציתי כבר שיגיע.
נפגשתי עם חברה לשבת לדבר עד שהוא הגיע. הוא בא על מדים, יש יותר סקסי מזה? חשבתי לעצמי, איך שראיתי אותו נעמדתי דום ואז חיבקתי אותו והתרפקנו האחד בזרועות של השני תוך כדי נשיקה רטובה ומחשבות רטובות עוד יותר.
הוא נכנס למקלחת ואני שכבתי על המיטה והדלקתי סיגריה וחיכיתי שהוא יצא ב"סבלנות", כשהוא יצא הוא בא להתלבש ואני עצרתי אותו ואמרתי לו שפשוט יכנס למיטה. הוא נכנס.
כל הלילה עטפתי אותו עם גופי ובבוקר הוא לבש חזרה את מדיו ויצא לדרכו אל הבסיס, שלחתי לו הודעה שהיה לי טוב בלילה איתו והוא סיפר לי שגם הוא הרגיש נינוח איתי והרגיש שאני שומר עליו. הפרפר שלי בבטן התחיל לצאת מהגולם, ולנופף בכנפיו, הרגשתי.
דיברתי עם החברים והם יעצו לי שלא להתקשר מיד ולתת לזמן קצת לעבור, היה זה חמישי בערב כבר, ואני לא הצלחתי להירדם כל הלילה. רצו בראשי המחשבות עליו על שפתיו, על גופו, על הזמן שבילינו ביחד ועל ריחו הטוב. השעה היתה 5 בבוקר יום שישי, כבר לא יכולתי יותר ושלחתי לו: "אני פשוט לא מצליח להפסיק לחשוב עליך.. אתה הורס אותי, ממיס אותי מבפנים, כל הגודל שלי מתגמד לידך, אני מאחל לך שיהיה לך יום טוב ושתדע שאתה יקר לי!". הוא אמר שחיממתי לו את הלב ואיחל לי גם כן יום נפלא.
כל היום לא דיברנו ובערב יצאתי עם כמה חברים למועדון, בין בריטני לביונסה פתאום ראיתי אותו עם חברה מתקדם לכיווני אך קלטתי שהוא לא ראה אותי. באתי אליו מאחורה וצבטתי לו את הפטמה, הוא הסתובב אלי התנשקנו (נשיקה לוהטת ממה שחבריי הכריזו) אמרנו שלום-שלום שכזה והוא הלך עם החברה לעשות סיבוב. לא יצא לי לראות אותו עוד במועדון רק דקה לפני שהלכנו הביתה ראיתי אותו רוקד ליד הבר עם החברה. הוא היה שמח ונראה היה שכיף לו אז החלטתי שאני לא אומר להתראות כי לא רציתי להפריע.
תיאום ציפיות
למחרת בערב שלחתי לו הודעה ששמחתי לראות אותו במועדון, הוא השיב עליה רק בבוקר ורשם לי "שבוע מצוין", אחרי יומיים של שתיקה החלטתי לברר מה קרה, הוא אמר שאנחנו צריכים לדבר, "לעשות סוג של תיאום ציפיות", לדבריו, הרגשתי כאילו אני חוזר לרגע לכיתה י"א בה המחנך עשה לנו תיאום ציפיות לשנת הלימודים החדשה. התעצבנתי, שתקתי, אמרתי "בכיף", רציתי אותו נורא, הוא אמר שיתקשר יותר מאוחר, אך זה לא קרה.
למחרת רשמתי לו: "חיכיתי ככה שנדבר אתמול, חבל שלא יצא, בכל מקרה אני מבין שאתה לא זורם בקטע שלי ומחפש משהו יותר בכיוון של סקס כרגע, זה בסדר הבנתי את המסר, אני בכיוון קצת אחר, מאחל לך בהצלחה!", הוא הגיב: "חשוב לי להדגיש שאני חושב שאתה בן אדם מדהים. אחד המיוחדים שפגשתי. המון בהצלחה ליאורי...". הרגשתי מלוכלך ועצבני, וכל הגוף בער לי, נכנסתי להתקלח בכדי להירגע ולנקות את הנפש.
יצאתי מהמקלחת, עישנתי עוד סיגריה, הלכתי לישון. בלילה עברו לי מחשבות עליו, עצמתי עיניים חזק והכנתי את עצמי לעבור הלאה, לדפדף, להתקדם, לא קל. שבר לי את הלב החייל. מחר יהיה יותר טוב, מחר נתחיל הכל מחדש, "וזה יבוא, אתה תראה.. הידיים הקפוצות יתארכו, והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל, זה יבוא כמו שהטבע רגיל.. להיות שלם עם עצמו...". ריטה זמזמה בראשי. עוד דמעה על הכר, כן, גם אנחנו בוכים, ולישון.