האגודה למען הלהט"ב השיקה קמפיין המופנה לקהילה תחת הסלוגן "יש לך סיפור על אפליה? תוציא/י אותו מהארון", שמטרתו לחשוף סיפורים של להט"בים שעדיין סובלים מיחס משפיל והומופוביה. השנה ניכר שהנושא המשפחתי וההורות זוכים לאור הזרקורים, אבל בשנים האחרונות מתרבים הקולות התוהים על הצורך במצעד הגאווה או מאבקה של הקהילה, שהרי "הקהילה במצב מצוין ואין אפליה", בעוד הקהילה עדיין חשופה למקרי אפליה, אלימות ולהט"בופוביה מידי יום בכל רחבי ישראל. מקרים אלו במקרים רבים "נותרים בארון".
לאור זאת, ולאור הצלחתו של מרכז ניר כץ למאבק באלימות ולהט"בפוביה אשר כבר עם פרסום הדוח הראשון שלו הצליח לחלול שינוי ביחסה של המשטרה לקהילה, החליטה האגודה למקד את המסר שלה לגאווה 2014 באמצעות פנייה לקהילה להוציא את סיפורי האפליה מארון ולשתף אותם עם סביבתן הקרובה בין אם בתקשורת, במדיה החברתית או בשיחות הסלון. הקמפיין הופץ במדיה החברתית, ניוזלטרים ובאתרי הקהילה השונים. כמו כן, הודות לשיתוף הפעולה עם אגודת הסטודנטים, כלל ארגוני הסטודנטים יפיצו אותו לסטודנטים במטרה לקדמו.
"הקמפיין לוקח את המילים היפות על השוויון מעולם התיאוריה וקורא לחברי וחברות הקהילה הגאה לשתף סיפורים על האפליה, ומקרים להט"בופובים מהם הם והן סבלו - לקהל הרחב", אומר מנהל הקמפיין הציבורי באגודה, נועם הראל, שקידם את שיתוף הפעולה עם משרד הפרסום דרורי שלומי. "גורמים רבים וטובים חברו על מנת שקמפיין זה יצליח, ולכולם תודתנו. כעת נותר להראות לציבור שהאפליה ולהט"בופוביה עדיין כאן - ושיש לטפל בהן", אמר יו"ר האגודה למען הלהט"ב, שי דויטש.
בקרוב: צ'ט לדיווח על מקרי הומופוביה
במקביל נחשפים נתונים חדשים על אוכלוסיית הפונים לקו הסיוע למען הלהט"ב של האגודה: טווח גילאי הפונים הינו רחב למדי ונע מבני נוער ועד בני שישים פלוס. מרביתם משתייכים לשתי קבוצות מרכזיות – כשליש מכמות הפונים משתייכים לקבוצת הגיל המוגדרת כ"בוגרים צעירים" (25-37), ככל הנראה בגלל הקשיים עמם מתמודדים פונים אלה כגון יציאה מהארון, זוגיות גאה, הורות גאה ועוד. כשליש נוסף מכמות הפונים משתייכים לקבוצת גיל המוגדרת כ"בני נוער וצעירים" (14-24), כנראה בשל המצוקות עמן מתמודדים בני הנוער בשלבי גיבוש זהותם המינית והאישית כלהט"ב.
הנושאים המרכזיים העולים משיחות עם פונים, מתמקדים בקשיים והתלבטויות בזהות מינית/מגדרית, מתן מידע בדבר פעילות קהילתית (בעיקר מידע על קבוצות תמיכה וארגונים הפועלים לרווחת הקהילה), קשיי יציאה מהארון וכן מצוקה נפשית. הפילוח המגדרי של הפונים לקו מעלה כי מרבית הפונים הם גברים וקיים מיעוט יחסי בפניות המגיעות מנשים לסביות וטרנסג'נדרים. בנוסף, חלק מן השיחות מגיעות מבני משפחה של להט"בים, לרוב הורים, זמן קצר לאחר שהתוודעו לנטייה המינית או המגדרית השונה של ילדם. פניות אלו מהוות התערבות מרגיעה ולעיתים אף מונעות את הדרדרות היחסים.
עד עתה התבסס הקו "יש עם מי לדבר" על פורומים, מפגשים פנים מול פנים, מיילים ומענה טלפוני שאויש חמישה ימים בשבוע בשעות הערב (19:30-22:30). החל מחודש אוגוסט יופעל גם צ'ט שיאפשר לפונים מגוון רחב יותר של דרכי פנייה לקו, ויאפשר גישה לפלחים רבים ומגוונים יותר בקהילה. מיכאל פינקלשטיין, אחד מרכזי הקו, טוען כי "קיימים פונים פוטנציאליים רבים המשתייכים לקהילה, אך תופסים את הקו כמיועד לכאלה שעדיין מצויים בארון מסיבות אישיות או בשל השתייכות למגזר שמרני. בפועל, הכשרת המתנדבים ויכולת המענה שלהם נוגעות לכל שלב בחייו של הלהט"ב, גם לאחר תהליך היציאה מהארון". הוא מסביר. "אנחנו מעוניינים לשבור כמה שיותר חומות ולהגיע גם לקשישים, אנשים הסובלים מבדידות, קשיים בזוגיות, ניצול, מחלות מין ועוד".
הפעלת הצ'ט תאפשר גישה לקהל יעד רחב יותר, בין אם מדובר באנשים שלא חשים בנוח לפנות באמצעות הטלפון ובין אם מדובר באנשים בעלי מוגבלויות שונות כמו לקויי שמיעה, מגמגמים וכדומה. כך למשל, כדי להגיע גם לאוכלוסיות מבוגרות יותר, נוצר שיתוף פעולה עם 'קשת מזהב', קבוצה חברתית לבני שישים פלוס. "בשבועות הקרובים עתיד להסתיים מחזור הכשרה נוסף ומוצלח שירחיב את משפחת המתנדבים. במחזור הנוכחי עסקנו לא מעט גם באתגר זה בתקווה להביא לשינוי", אומר פינקלשטיין.
אייל, מתנדב ותיק בקו, מספר כי התוודע לקו באמצעות חבר שהתנדב בו. "באותה תקופה אירע גם הפיגוע בבר-נוער והאגודה חיפשה מתנדבים. לא חשבתי פעמיים. התמיינתי ואני שם כבר 4 שנים. ההתנדבות מאתגרת ומשמעותית. לקו מגיעים סיפורים לא פשוטים, אבל כשפותחים בפני מישהו אפיקי מחשבה נוספים שנוגעים בו ויכולים ממש לשנות דברים, זה עולם ומלואו. לכן, חשוב בעיניי שאנשים רבים יותר בקהילה יפעלו ויתנדבו יותר".
עוד ב-mako גאווה: