>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
בסוף השבוע האחרון נצבעה עיר הקיט הדרומית בשלל צבעי הקשת וחגגה את אירועי הגאווה הגדולים, שפותחים את עונת הגאווה של ישראל. "משנה לשנה אנחנו גדלים ומתרחבים", מציין בהתלהבות שחר אלקיים, מפיק המצעד בשנים האחרונות, "אילת אהובה כיעד תיירותי על רבים מהקהילה הגאה והמארגנים שמחים לראות את המוני האנשים שפוקדים את אירועי הגאווה השונים בעיר".
זו השנה ה-12 שבמהלך חודש מאי מתנוססים דגלי הגאווה בכל העיר ומלון קראון פלאזה נבחר לשמש כמייצגם הרשמי של אירועי הגאווה הדרומיים. השנה גם אני זכיתי לקחת חלק בפסטיבל הסגנוני. בין טיול למסיבה לטבילה בבריכה, מצאתי זמן לעדכונים חמים מהשטח. חמים, תרתי משמע.
יום חמישי בצהריים: הלובי מקושט בצבעי הגאווה
האירועים נפתחו ביום חמישי בשעות הצהריים המוקדמות, כשאורחי המלון התכנסו בלובי שקושט בדגלי גאווה ובצבעים סגנוניים: החגיגות מתחילות. המלון, שלצורך האירועים הקים את כפר הגאווה הרשמי באילת, נרתם כל כולו למלאכת הסברת הפנים הנעימה לאורחים ונתן הרגשה רצויה וטובה.
באי הפסטיבל נהנים כמדי שנה מחבילות אטרקטיביות הכוללות כרטיסים למסיבות ולאירועי הפסטיבל המרכזיים. מלונות נוספים הם ריו והים האדום. בנוסף גם חולקו צמידים עם הכיתוב: TEMPTATION EILAT PRIDE ואגב הפיתוי היה רב, בין אם לקפוץ לבריכה ולהשתכשך במים הקרים, או ללכת למסיבות הלוהטות והשוות ולפזז לצלילי הדי ג'ייז המקפיצים.
חמישי בערב: קוקטייל הפתיחה
קוקטייל הפתיחה החגיגי בערב שימש כאירוע מינגלינג משמח בין המשתתפים. לצד ידוענים מהקהילה הגאה כדוגמת הדראגיסטיות המהנות כמו קיי לונג, נכחו גם אנשי הפקה, אנשי תקשורת וסלבריטיז כליהי גריינר (מפינליסטיות האח הגדול), שבאה לשמוח עם אנשי הקהילה הגאה. הוועד למלחמה באיידס נכחה באירוע ועודדה הסברה מניעתית למחלות מין וחילקה קונדומים לאורחים. מעניין היה לראות שילוב של דורות חדשים וישנים, סטרייטים, הומואים ולסביות, כולם ביחד מרימים כוסית לשמחה ועתיד ורוד וטוב יותר.
חמישי בלילה: נשף הגאווה
האנרגיות הגבוהות והמצב רוח הקופצני והלוהט מסרבים לחלוף וסמוך לחצות מתילה החגיגה האמיתית. "נשף הגאווה 2013" – מסיבת הגאווה הרשמית בהאנגר שבאזור התעשייה בעיר. די ג'יי אוליבייה האיטלקי הגיע במיוחד מרומא ותיקלט לצד דבי (רזידנטית הפרידום האילתי) וגיל פרץ (רזידנט gap חיפה). גם עושרי וצוות הדראג והרקדנים הסקסיים שפיזזו על הבמה סחפו את כולם. בין כולם בלט די.ג'יי הבית של אירועי הגאווה, מוטי סעדיה. "המסיבה הזו מזכירה לי את עידן הזהב התל אביבי. המסיבות הגדולות של המועדונים השווים כדום וכקוליסיאום עם הדיי ג'ייז המתחלפים והמוסיקה הסוחפת. כיף לראות כאן אנשים משכבות גיל שונות ומכל רחבי הארץ רוקדים ביחד בגלל ולמען מטרה משותפת".
גם אוליבייה האיטלקי הסכים שזהו אירוע מיוחד ראוי לציון. "הישראלים קיבלו את פניי בצורה חמה ואוהדת. התרגשתי לראות את מחיאות הכפיים. בשביל פעם ראשונה באירועים האלו, הרגשתי שזכיתי לפינה חמה בקרב הקהל".
שישי הגיע – זמן למצעד
שיאו של סוף השבוע מגיע. לאחר ארוחת בוקר והשתזפות וטבילה בבריכה, הגיעה הפעילות המרכזית: מצעד הגאווה הרשמי באילת. המצעד נפרש מאזור התחנה המרכזית והעירייה ועד לחוף ממן, וכך עשרות הצועדים והמשאית החגיגית שעליה פיזזו הרקדנים החסונים ואושרי ובנות הדראג הנאות, הגיעו אל החוף למה שהתחיל כהפנינג גאווה שכלל בין היתר דוכני מוצרים והסתיים במסיבה לוהטת. "החיסרון העיקרי לדעתי השנה זה שבניגוד לשנים קודמות, לא היה מודיעין מרכזי או גוף שמציין את מועדי ומיקומי האירועים השונים", ציין מורן, אומן תל אביבי. בין הצועדים והחוגגים בהפנינג הבחנתי בייצוג די גדול של לסביות ובצעירים רבים שבאו "להרים", כבר לא יכולת לזהות מי סטרייט ומי לא.
שישי בערב: ארוחת ערב חגיגית ומסיבה בחוף הדקל
ההמולה והעליזות הטובה מורגשות בכל מקום. המלון כבר מזמן הפוך לגאה וסגנוני. מסיבה לוהטת נוספת התקיימה בחוף הדקל. "ככל שיש יותר מסיבות, אנשים יותר נהנים", ציין א' (שם בדוי). בין מסיבה למסיבה, מספר לי אלקיים על רשמיו מהאירוע. "נחמד לראות פרצופים חדשים אבל עוד יותר כיף לראות שותיקים חוזרים וממשיכים לבוא כל שנה, גם סלבריטיז מגיעים לתמוך ובעצם החגיגות הארציות מתחילות מהנקודה הדרומית ביותר - מאילת".
יום שבת: מנוחה. אז זהו זלא
כמשתתף פעיל באירועים השונים, סירבתי להשלים עם הרעיון שעומד מאחורי המילה "לנוח". ארוחת הבוקר הטעימה להפליא עודדה את האורחים לקפוץ לבריכה ולעלוז בצוותא. נראה כאילו העייפות מהמסיבה בחוף הדקל בלילה הקודם סירבה לתת אותותיה והאדרנלין והמרץ תפסו פיקוד. "חמוד יאללה 'להרים'", עודדה בחורה שחלפה לידי בלובי. חשק ומצב רוח בהחלט לא היו חסרים אך החלטתי לצאת לשטח הנרחב באילת ולבדוק את מצב הגאווה בעיר.
קניון 'מול הים', שעת צהריים מוקדמת והאווירה חמה – חמה מאוד. אנשים קנו דברים וניצלו את שעות הנופש שנותרו. ומה עם חברי הקהילה הגאה? ובכן החום לא קלקל את האנרגיות הגבוהות. לאורך החוף הבחנתי באנשים מהקהילה הגאה בעיקר לפי 'צמידי הפיתוי' (אותם צמידים שחולקו בכפר הגאווה 2013 לאורחים). ההיטמעות בקרב הסטרייטים הייתה מבלבלת טיפה כי כבר לא היה ניתן לזהות "מי בקטע" ומי לא, אבל בהחלט הורגשה האנרגיה החיובית שעמדה באוויר.
רגע השיא: הפלגת הגאווה
כשהגעתי בחזרה למלון הסמוך למרינה עמוס בדגלי גאווה וכשברקע נשמעת מוזיקה מקפיצה, נתקלתי באנשים שמיהרו להפלגה. "הולך להיות שמח", סיפרו, "די ג'ייז מתחלפים, שתייה וריקודים בהפלגה בת 4 שעות ואווירת קרנבל עליזה. מה יותר טוב מזה?". גם מוטי סעדיה, די ג'יי ורזידנט מוכר, היה נרגש. "הולך להיות מסעיר", אמר לי. מזל שמצב המים בים סוף היה רגוע. 
עלינו על ספינה סגנונית מקושטת ורווית אנרגיה. "רעיון מגניב ביותר. גם העניינים בהחלט לוהטים כשקבוצה גדולה רוקדת ביחד על הסיפון", ציין בפניי אלכס, אחד המפליגים. ואם כבר בענייני פעילות "אקטיבית" עסקנו, אז בבריכה העניינים באמת היו לוהטים. הליין התל אביבי הפופולארי 'האריסה' הדרים לאילת ובניצוחו של יותם פפו חגגו כולם במסיבה מזרחית ועליזה. "אפשר להשתזף, להירגע ולהיות מי שאנחנו בלי לדפוק חשבון לאף אחד", אמר שי שיחד עם שאר הרוקדים קפץ והשתולל. השמש החלה לשקוע לאיטה ונראה היה שאף אחד לא רוצה לסיים את הפסטיבל. ואכן את המנגינה הזו באמת לא רצו להפסיק. "באו לפה גם אנשים מכל הארץ שבדרך כלל לא תראה בליין הקבוע. כיף לי לראות את כולם רוקדים כי באמת חשוב לנו שהמסיבה תצליח ותתרום מעצמה לטובת אירועי הגאווה", אמר לי עדי. יותם סיכם כי מדובר ב"חוויה מדהימה ועוצמתית כאחד".