יום האיידס העולמי שמצוין היום (שלישי) ברחבי העולם כולו מוקדש להעלאת מודעות למחלת האיידס, המתפשטת בעולם מאז שנות השבעים. נכון להיום שנת 2020, בישראל חיים כ-8,000 אנשים עם נגיף ה-HIV, ובכל יום בממוצע מתגלה לפחות אדם נוסף כחיובי לנגיף. בזכות ההתקדמות הרפואית, אנשים החיים עם HIV כיום יכולים לחיות חיים מלאים ובריאים, עם תוחלת ואיכות חיים הדומה לזו של אנשים החיים ללא HIV.
באמצע שנות ה-90 הורכב "קוקטייל" תרופות, שהשתכלל בצורה דרמטית מאז ומאפשר היום לאנשים החיים עם נגיף ה-HIV לחיות חיים מלאים ובריאים במלוא מובן המילה. למרות זאת ולמרבה הצער, גם בשנת 2020 סובלים נשאי ה-HIV מדעות קדומות ובורות ביחס למחלה בחברה הישראלית ובעולם בכלל.
בישראל, הושקו היום מספר קמפיינים לקידום המודעות לנגיף, ביניהם שלטי חוצות על אוטובוסים, שיציגו פרזנטורים מתוך הקהילה החיובית ומעגלים הקרובים להם, בשאיפה לשנות את התפיסות החברתיות המוטעות כלפיהם. בנוסף, יפורסם ברשתות החברתיות סרטון המיועד לקהילה האתיופית, בניסיון לנפץ סטיגמות הקיימות בעיקר בקרב קהילה זו. קמפיין נפרד יוקדש לנשים הרות, מאחר וישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המערבי בה נשים לא נבדקות ל-HIV, כחלק מבדיקות סקר לנשים בהריון.
במהלך החודשים האחרונים קיימו הוועד למלחמה באיידס יחד עם מכללת סמינר הקיבוצים סדרת מפגשים בין עשרה סטודנטים לעיצוב וחמישה אנשים החיים עם HIV. דנה צרפתי, ראש מחלקת עיצוב במכללת סמינר הקיבוצים, סיפרה על המפגשים, שיצרו אמפתיה והבנה בקרב הסטודנטים לעולמם של הנשאים. "הפרויקט החזותי נרקם מתוך הדיאלוג המשותף ויציג כרזות המבטאות את עולמם של הנשאים, עולם שהוא לעיתים מורכב וסמוי מן העין. הפרויקט חושף את הסיפורים, השאיפות והכאבים של אלה החיים עם הנגיף", סיפרה.
הכרזות שיצרו הסטודנטים מבטאות את עולמם של הנשאים, מציגות חלקים שונים בחיי היום יום שלהם ומציפות סוגיות רחבות יותר כמו רגע הבשורה והיציאה מהארון מול המשפחה והסביבה. הן יוצגו עד למוצאי שבת בעשרות מרחבים ציבוריים בעיר תל אביב ובחלל התצוגה של קפה בוצ'י ברחוב בן יהודה 140.
הקושי העיקרי: בורות וסטיגמה
אחד הנשאים שנפגש עם הסטודנטים הוא תומר הררי (43), שנדבק ב-HIV לפני כשלוש שנים. שלושה שבועות אחרי קיום יחסי מין לא מוגנים הוא חלה והופיעו אצלו תסמינים של שפעת קשה שנמשכו שבועיים. הוא ביצע בדיקות דם ונדמה היה שחלה במחלת הנשיקה, אבל אחרי שבוע של חום גבוה עם הזעה מרובה, ביקש להיבדק ל-HIV. כעבור שבועיים קיבל את התשובה החיובית.
הררי בחר להיחשף לראשונה בשיחה עם mako ושיתף בתחושות שחווה אחרי הגילוי: "עולמי חרב עליי כי לא הייתי מודע להתקדמות שחלה בטיפול התרופתי. פחדתי להעציב את המשפחה שלי וחששתי גם שמישהו יידע במקום העבודה שלי. פחדתי שאוכל למצוא זוגיות רק עם מישהו שהוא נשא והאמנתי גם שלא אוכל לעולם להביא ילדים לעולם. אז שמרתי על זה בסוד במשך מספר חודשים".
בהמלצת רופאת המשפחה שלו, ד"ר רותי גופן, פנה הררי לייעוץ אצל עובדת סוציאלית בוועד למלחמה באיידס, עמה נפגש במשך שנתיים. "חששתי מאוד מהסטיגמה ולקח לי זמן לעכל את הסטטוס החדש. במקביל לטיפול, התחלתי לשתף את המשפחה, חברים בעבודה ובסביבה הקרובה. אמא שלי הייתה נסערת מאוד בהתחלה ואבא שלי אמר לי 'אלו לא חדשות טובות, אבל גם לא נוראיות. אנחנו נתמודד עם זה ביחד'".
איך הגיבו במקום העבודה?
"אחד האנשים הראשונים ששיתפתי בעניין הייתה המנהלת שלי בעבודה שהיא גם חברה טובה. היא החליטה שנהפוך את זה למשהו חיובי ודחפה אותי לראות בזה הזדמנות להתחיל לדאוג לבריאות שלי טוב יותר. באמת קרו כל מיני דברים מדהימים מאז: הפסקתי לעשן, התחלתי לבצע יותר פעילות גופנית, הטיפול בוועד עזר לי להתגבר על מגוון דברים שהפריעו לי כל חיי. החלטתי להתנדב בוועד וגיליתי כמה שזה ממלא אותי בסיפוק ונותן לי משמעות".
אתה מספר על הנשאות גם לדייטים פוטנציאליים ובצ'אט באפליקציות?
"האמת שזה הקושי העיקרי - הבורות והסטיגמה. מההתחלה, החלטתי שכל עוד שאני נוטל את הכדור באופן קבוע ולא מדבק כלל, אני מעדיף לשתף פרטנרים פוטנציאליים בעניין הנשאות. לצערי, הרבה אנשים עדיין נרתעים מזה ולא רוצים להיפגש איתי או לצאת לדייט. הלוואי שתהיה יותר הסברה בנושא, כדי שאנשים יידעו גם כיצד לשמור על עצמם וגם כדי שיבינו כמה חשוב להיבדק באופן קבוע. יש אנשים שחושבים שהם שליליים, אבל הם נשאים לא מטופלים ויכולים להדביק אחרים, בעוד שאדם שנבדק ומטופל אינו מדבק בכלל. זה לגיטימי לשאול פרטנר מיני מתי הוא נבדק בפעם האחרונה ואם קיים יחסי מין לא מוגנים מאז הבדיקה".
הררי מאמין שרבים חושבים כי הטיפול המניעתי (PrEP) מיועד רק לקהילה הגאה. "גם גברים ונשים הטרוסקסואלים מקיימים יחסי מין עם פרטנרים מרובים ולא תמיד מקפידים על אמצעי מניעה", הוא אומר. "זה טיפול שיכול לעזור להם לא פחות משהוא מסייע ללהט"בים. מאז שנדבקתי ב-HIV אני בריא ומאושר, אבל אני מחכה ליום שהסטיגמות השליליות לגביי נשאים ייעלמו מהעולם".
אבי צוקרן (36) גילה שהוא נשא לפני שבע שנים. הוא מודה שהוא לא קיבל את "הבשורה" בצורה קשה מדי ומספר שהתמודד עם המציאות החדשה כמו שמתמודדים עם כל דבר חדש בחיים. "מההתחלה ידעתי שאני לא מתכוון לתת לזה לשבש את החיים שלי או לשלוט בי. אני מאמין שכולנו מכירים מישהו או מישהי עם HIV ונתקלים בהם בחיי היום יום גם אם אנחנו לא יודעים את זה. לשמחתי בזכות הטיפול התרופתי המתקדם למדתי לחיות עם זה והבנתי שהחיים ממשיכים כרגיל. תוחלת החיים זהה ואני יכול ללמוד, לעבוד, להקים משפחה ולנהל מערכת יחסים. הייתי שמח אם יותר נשאים היו יוצאים מהארון ולא חוששים מהתגובות הקשות של הציבור".
עידן ברק, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס, מצטרף לדבריו: "לצערנו התפיסות החברתיות באשר לאנשים עם HIV אינן באות בהלימה עם ההתקדמות הרפואית ואנו עדים לתפיסות מוטעות ובורות באשר לחיים עם הנגיף. רבים מהציבור לא מודעים עדיין כי אדם שמטופל באופן מיטבי תחת מעקב רפואי יגיע לסטטוס שבו הוא לא יכול להדביק - אנדיטקטיבל. כבר משנת 2010, גם נשים וגברים שחיים עם HIV יכולים להביא ילדים לעולם בלי חשש שידביקו את ילדיהם". לפי נתוני הוועד למלחמה באיידס ומשרד הבריאות כשני שליש נדבקים חדשים הם סטרייטים לעומת שליש להט"בים. "הגיע הזמן לשנות את התפיסות השגויות שגורמות לא פעם לאפליה, נידוי והדרה, וליצור חברה סובלנית ומכילה עבור כל אדם באשר הוא אדם".